20. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - גיוס כוחות - 19.6.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  20. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - גיוס כוחות - 19.6.1942
כותרת משנה  עזרה לפליטי פולין ברוסיה, שאלות מדיניות

20

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

19.6.1942

גיוס כוחות העבודה

 

 עזרה לפליטי פולין ברוסיה

 

במהלך דיון בהצעה לערוך מגבית למען הפליטים היהודים ברוסיה, אמר מ״ש:

 

מר שרתוק: לדעתי אין להתחיל במגבית כל עוד משלוח החבילות אינו מובטח. בזמנו התנגדתי למגבית הסתדרות העובדים הכללית לעזרת רוסיה[2] כל עוד לא נתקבלה הסכמת ממשלת רוסיה לקבל עזרה מאיתנו.

 

שאלות מדיניות

 

מר שרתוק: ידוע היה לנו כל הזמן שהממשלה משתדלת לצמצם ככל האפשר את גיוס היהודים בארץ, ומתכסה באצטלה של דאגה למשק. מהשיחה שהייתה לרב ברלין[3] עם הנציב העליון[4] - פרוטוקול מהשיחה נשלח לחברי ההנהלה - תראו את כיוון הממשלה בעניין זה.[5] בזמנו הציע מר קפלן[6] שנפנה לממשלה בדבר התערבותה להכריח אנשים להיענות למצב,[7] ולהתחיל בסידורים ראשונים בקשר עם גיוס כוחות עבודה. כצעד ראשון הציע רישום התושבים. הדברים הגיעו לידי פגישה בינינו ובין הממשלה בקשר לכרוז על הגיוס שאנו עומדים לפרסם בימים הקרובים.[8]

לפני ימים מספר מסרנו את הכרוז לצנזורה הצבאית שאישרה אותו, והצנזורה האזרחית הודיעה שהיא אינה מתנגדת לו, אבל מפאת חשיבות הדבר היא מעבירה את העניין למזכירות הראשית, ושם הודיעו לנו שמוטב שתהיה לנו פגישה עם המזכיר הראשי [מקפרסון]. הפגישה נקבעה ליום ד' בבוקר [17.6].

בינתיים קיבלתי הזמנה ממר מילס לפגישה ביום ג'. מר מילס הוא האיש העוסק עתה בגיוס כוחות העבודה. נפגשתי עם מר מילס יחד עם ד"ר יוסף.[9] חברי ההנהלה יקבלו פרוטוקול משיחה זו. לדעתו של מר מילס, הרי גם בגיוס חובה לא הצליח העניין באנגליה. תפקידו מעתה יהיה כיועץ בעניינים אלה. הוא רואה כדבר ראשון את רישום הפועלים על ידי נותני העבודה. בינתיים, כמובן, סבור מר מילס, אסור ליצור מצב של שיתוק עד שתסתדר המועצה לענייני כוחות העבודה. כן הודיע מר מילס, שכל זמן שיש צורך באנשים לצבא, יש לתת להם את החומר האנושי. הוא מאוד מעוניין בעזרתנו, הדגיש את דבר האימון בעבודה, החלפת גברים בנשים במקצועות מסוימים וכדומה. אמרתי כי אנו מקדמים בברכה את התפתחות העניינים, ואם הוא יעמוד בראש המפעל הרי הסוכנות היהודית כמובן תעזור במידת יכולתה.

שאלתי אם המועצה תהיה ביחס לכל הארץ. מר מילס אמר שלדעתו יהיו שני מנגנונים - יהודי וערבי - אבל מתכוונים בעיקר ליישוב היהודי. לשאלה על הרכב המועצה ענה מר מילס, שמחוץ לפקידים יהיו שם לדעתו נציגים מטעם נותני העבודה והפועלים. הצענו שהמוסדות המרכזיים יהיו מיוצגים במועצה והוא הסכים לזה.

למחרת ביקרנו אצל המזכיר הראשי. גם בשיחתנו עם המזכיר הראשי השתתף מר מילס ונוספו עליו מר סקוט[10] ובא-כוח הצבא. המזכיר הראשי פתח, שעוד בראשית המלחמה נתנה הממשלה את לבה לגיוס כוחות העבודה בארץ, אבל דעתו של מר הריס[11] הייתה שטרם הגיעה השעה לפעולה ולהתערבות, אלא שצריכים לפקוח עין על התפתחות העניינים. בינתיים עברו שנתיים, הגיוס לצבא התגבר, יש גם הכרח לשמור על המשק, והם החליטו עכשיו להתחיל בפעולת ארגון כוחות העבודה בארץ והזמינו את מר מילס לנהל את הדבר. עתה הם קיבלו [לאישור] את הכרוז של המוסדות הלאומיים בקשר לגיוס. כמובן שאין התנגדות לכרוז, אבל אפשר להבין את דבריו כעין אזהרה לנו בקשר עם כוחות העבודה וכולי.

אנו הדגשנו כי יש לנו ועדות בקשר עם גיוס הכוחות, שאנו שומרים על התעשייה וכל המשק בכללו. מר מילס, ששמע את הסברתנו יום קודם, הסביר אותה יפה. אנו הוספנו שהנה פנו מהמזכירות הראשית לצבא, שלא יקבלו כוחות טכניים בלי אישור מחלקת האספקה הצבאית. לדעתי דבר כזה לא ייתכן. בא-כוח הצבא, שהיה נוכח בישיבה, הודה לי על התערבותי אבל לא הוסיף דבר. שאלה זו נשארה פתוחה.

על שאלתי אם יהיה מנגנון יהודי ומנגנון ערבי, אמר מקפרסון שהכוונה היא כרגע רק ליהודים, ולדעתו הוועד יהיה מורכב מבאי-כוח הממשלה. הערתי לזה, שרצוי מאוד שגם באי-כוח היישוב יהיו מיוצגים במועצה זו. מר מקפרסון השיב, כי עניין זה טרם הוחלט.

בינתיים שמעתם על הזמנתו של מר קפלן לשיחה עם מר מילס. כן הוזמנה גב' עדה פישמן[12] למר מילס.

אגב, בשיחה עם מר מילס הערתי שהיות ויש צורך רב בכוחות עבודה, הכרחי להסביר לממשלה הרוסית שאנו יכולים להשתמש בהרבה מאוד אנשים מבין הפליטים הנמצאים שם, שלא רק כוחם מתבזבז ואינו מנוצל אלא הם גוועים ברעב. אנו הגשנו תזכיר לממשלה וביקשנו 5,000 רישיונות, ואמרנו למר מילס שאנו מתכוונים בהחלט ל-5,000 רישיונות. מר מילס התרשם מאוד מהידיעה כי 800 יהודים נמצאים בטהרן. הפולנים החליטו להציל מרוסיה כמה שאפשר אנשים, ביניהם יהיה רק חלק ליהודים, ואנו נוכל את היהודים האלה להעלות ארצה. מר מילס השיב כי בדעתו היה להציע ״שדיול״ עד סוף יוני, וכוונתו הייתה ״שדיול״ בשביל אנשי עתלית ועוד 300 רישיונות. הערתי על כך, שלפי זה לא נוכל להביא אפילו את אנשי טהרן. מר מילס העיר על כך, שבשיחה שתהיה במזכירות הראשית נדבר גם על ענייני העלייה, ואומנם בסוף השיחה עם המזכיר הראשי העיר מר מילס, שמסרתי לו על 800 היהודים הנמצאים בטהרן ועל התאמצות שלטונות פולין להוציא פליטים מרוסיה וביניהם גם יהודים, והצעתי להגדיל את ה״שדיול״ ב-500 רישיונות עד סוף יוני. הזכרתי למזכיר הראשי את מצב הפליטים ברוסיה וההכרח להצילם, וזה יהיה גם לטובת גיוס כוחות העבודה בארץ. המזכיר הראשי השיב שהממשלה תדון על כך ותודיע את ההחלטה.

 

הישיבה ננעלה.

 

הערות:

[1] מתוך הפרוטוקול, סדר היום: גיוס כוחות העבודה בארץ; עזרה לפליטי פולין; שאלות מדיניות.

[2] ר׳ מאבק א-1, עמ׳ 529-528, מסמך 147.

[3] מאיר ברלין (בר אילן) (1949-1880). מנהיג ה״מזרחי״. יליד רוסיה. עלה ב-1926 לאחר שישב בגרמניה ובארה״ב. חבר הנה״ס והנהלות הוה״ל וקק״ל. מייסד היומון ״הצופה״.

[4] הרולד מק-מייקל (1969-1882). פקיד קולוניאלי בכיר. שנים רבות מושל כללי בסודן ונציב עליון בטנגניקה 1937-1934. נציב עליון בא״י 1944-1938.

[5] ערב נסיעתו לדרום אפריקה ב-17.6.1942, נועד הרב מאיר ברלין עם הנציב העליון הרולד מק-מייקל. שיחתם נסבה על הגברת מאמץ המלחמה של היישוב, שחרור העצורים ושאלת היתרי העלייה ואופן הצגת שאלות אלה בדרום אפריקה ובפני סמאטס. על הפגישה דיווח באותו יום למ״ש (אצ״מ J 1/3029).

[6] אליעזר קפלן (1952-1891). יליד בלורוסיה, עלה ב-1923. חבר הנה״ס וגזבר הנה״ס והסוה״י 1948-1933. שר האוצר הראשון.

[7] כלומר לאפשר לעובדים, הנחשבים חיוניים למאמץ המלחמה, להתגייס.

[8] ״צו להתגייסות כללית״ מס׳ 3 מטעם המוסדות הלאומיים. התפרסם ב-21.6.1942.

[9] הפגישה התקיימה ב-16.6.1942.

[10] רוברט סקוט. שירת במינהל הבריטי בא״י (1947-1937), תחילה כעוזר למזכיר הראשי ומאוחר יותר כמזכיר הראשי לענייני כספים - המשרה השלישית בחשיבותה בממשל המנדט.

[11] סר דגלס הריס. יו״ר הנהלת האספקה לא״י ונציג מועצת האספקה למזה״ת. בראשית 1942 הקימו הבריטים בקהיר את מרכז האספקה למזה״ת (m.e.s.c) לתכנון האספקה הצבאית והאזרחית לאזור, לניצול הייצור החקלאי והתעשייתי המקומי ולצמצום היבוא למזה״ת. בראשית 1943 מינה הנציב העליון את הריס לראש תוכנית הפיתוח.

[12] עדה פישמן (מימון) (1973-1893). ילידת בסרביה. עלתה ב-1912. ממייסדי ההסתדרות הכללית וחברה בוה״פ של ההסתדרות, חברה בוהפ״צ, בוה״ל. חברת מפא״י מהיווסדה ולימים ח״כ מטעמה. מראשי מועצת הפועלות. הקימה את ביה״ס החקלאי לבנות ״נטעים״ וניהלה אותו שנים רבות.

 

העתקת קישור