12

תזכיר אל מנהל מחלקת ההגירה, אֶריק מילס,[1] ירושלים

10.6.1942

 (אנגלית)

רישיונות עלייה לעובדים

אדוני,

1. בשם הנהלת הסוכנות היהודית אנו מתכבדים להגיש בזה תזכיר על הביקוש לעובדים יהודים לתקופה אפריל-ספטמבר 1942, ולבקש, על יסוד זה, רישיונות לעליית עובדים כדלקמן:[2]

2. סך-הכל שלעיל הוא רק חלק ממה שהארץ הייתה יכולה לקלוט עכשיו אילו נתקיימה זרימה נאותה של עולים. המצוקה בכוח עבודה שתוארה בתזכיר ״השדיול״ הקודם שלנו גברה בממדיה ובעוצמתה.[3] מספר העובדים המובטלים בשבעת ארגוני העובדים היהודים[4] ירד מ-3,078 באוקטובר 1941 ל-1,621 בפברואר 1942. אפילו פועלים בעלי כושר גופני נמוך יותר, שבדרך כלל נחשבים למנוּעי תעסוקה, נקלטו בתעשייה או בעבודות צבא.

3. ההתפתחות התעשייתית משקפת התקדמות מתמדת בכל ענפיה. מדד הייצור התעשייתי, שחוּשב בידי הסוכנות היהודית לפי נתוני 324 מפעלים בתריסר ענפים תעשייתיים עיקריים, מלמד על עלייה כלהלן (מדד אוקטובר 1938 עד ספטמבר 1939 נחשב כ-100):

התפוקה התעשייתית [ב-1941] נאמדה ב-18 מיליון לא״י בהשוואה ל-13 מיליון במשך 1940. בתזכיר ״השדיול״ האחרון שלנו הערכנו, כי הזמנות מטעם הצבא לכל 1941 יסתכמו בשלושה מיליוני לא״י, ולפי אומדן רשמי הן יסתכמו ב-1942 בשמונה מיליוני לא״י. ראוי לציין, כי הייצור התעשייתי לשוק המקומי הגיע ב-1941 לסך 12 מיליון לא״י. יצוא סחורות תעשייתיות (למעט מוצרי ים המלח) הסתכם ב-1941 ב-532,000 לי״ש בהשוואה ל-277,000 לי״ש ב-1940, ורק חלק מן הגידול נבע מעליית מחירים. לפי רשימה לא שלמה שהוכנה בשביל הסוכנות היהודית,[5] ב-1941 נוסדו 225 מפעלי תעשייה חדשים, שרובם מייצרים מוצרי מתכת וטקסטיל. כימיקלים ומוצרי מזון. תעשיית היהלומים, שבתזכיר ״השדיול״ הקודם שלנו הערכנו כי תעסיק 1,500 עובדים ב-15 מפעלים בסוף תקופת ״השדיול״, העסיקה למעשה 2,000 עובדים ב-31 מפעלים. מוצרים חדשים רבים שיוצרו בארץ הופיעו בשוק, וייצורם הגביר את הייצור של מכונות ומתקנים חדשים. המיומנות, הניסיון והיוזמה של העולים בשנות המלחמה באו לכלל ביטוי מלא בהתפתחות תעשייתית זו, הנרתמת במידה גוברת והולכת לסיפוק צורכי המלחמה.

4. למעשה, כל פועלי התעשייה, שהיו מובטלים לגמרי או חלקית, נקלטו עד כה באופן מלא. על אלה יש להוסיף כ-4,500 פועלים חדשים שמצאו תעסוקה בתעשייה ב-1941. מספר היהודים המועסקים בעבודות צבא נאמד ב-12,000, כמחציתם בעלי מקצוע. עובדים יהודים נשלחים דרך קבע לארצות השכנות לביצוע עבודות חשובות ביותר למאמץ המלחמה. כמה מאות מנהלי עבודה וטכנאים יהודים מועסקים בעבודות צבא בסוריה, ועשרות טכנאים ובעלי מקצוע מיומנים מועסקים בעיראק ובאיראן. פניות בדבר זמינוּת עובדים מקצועיים הגיעו מאריתריאה ומארצות אחרות. הביקוש של הצבא למגויסים בעלי מקצוע נמשך בהתמדה. באחרונה החל הצי המלכותי לגייס בעלי מקצוע לחדרי מכונות והביקוש להם גובר. לפי חישובים שנעשו, יידרשו עד סוף 1942 4,000 עובדים חדשים, מיומנים ולא מיומנים, לבתי החרושת ולבתי המלאכה היהודים. אלפים נוספים, מיומנים ולא מיומנים, יהיו לתועלת למאמץ המלחמה כמגויסים לצבא ולצי כעובדים אזרחיים במתקנים צבאיים שונים.

5. המחסור בעובדים בחקלאות, שתואר בתזכיר האחרון, הוחמר ומגביל במידה ניכרת את התנובה. ההתגייסות לצבא ולמשטרת העזר מזה, וההתקדמות המתמדת בכל ענפי המשק המעורב מזה, יוצרים פער מתרחב והולך בין ההיצע והביקוש לעובדים, שלא ניתן לגשר עליו אם על-ידי אלתורים כגון העסקת תלמידי בתי-ספר ואם על-ידי הארכת יום העבודה ל-10, 12 ו-15 שעות. כדי למלא את כל המקומות הפנויים ביישובים החקלאיים הקיימים דרושים 5,000 גברים ונשים, אולם אם כל השטחים הזמינים יעובדו, וכל התוכניות הקיימות לחקלאות אינטנסיבית ימומשו - כפי שאכן חיוני למאמץ המלחמה - יידרשו עוד כמה אלפים.

6. לראשונה מאז פרוץ המלחמה מתחיל גם ענף ההדרים לעמוד נוכח מחסור בעובדים. קיימים עתה סיכויים טובים יותר במידת-מה לענף זה הודות להתקדמות בתיעוש, לביקוש הצבא לפרי ולמחירים טובים יותר שהשיגו כמה סוגי פרי. הלוואות לעיבוד פרדסים שהעניקה הממשלה, וסיוע נוסף מסוים שהושיטה הסוכנות היהודית, חילצו ענף חשוב זה מחורבן. פרדסים שעיבודם נפסק, או שנכרתו כליל, מהווים רק 7% או 8% משטח הפרדסנות היהודית. רוב הפרדסנים נחושים ברצונם להמשיך בכל העבודות החיוניות, אבל מאגר העובדים הדרוש למטרה זו הידלדל במידה חמורה. לעומת 13,500 עובדים הדרושים בדרך כלל, או מינימום 6,500-6,000 הדרושים במצב החירום הנוכחי, רק 2,000 עובדים יהודים זמינים עכשיו. רוב מחנות העובדים שהקימה הסוכנות היהודית באזורי הפרדסים, עם משקי עזר שנועדו לסייע לפועלים להתגבר על אבטלה עונתית, עומדים ריקים. מחנות אלה בלבד יכולים לאכסן ולסייע בקליטת 2,000 איש, אולם, כפי שכבר צוין לעיל, המחסור מסתכם ב-4,000.

7. אם נצרף יחד את כל הסעיפים, יסתכם מספר העובדים החסרים ב-20,000. הסוכנות היהודית משוכנעת, כי את כל אלה אפשר לקלוט עכשיו ללא קושי, וכי קליטתם תביא תועלת מרובה למאמץ המלחמה של הארץ ותוליך לשיפור מתמיד של כושר הייצור שלה. הבקשה הנוכחית המוקטנת לרישיונות עלייה נוסחה לאור המוּדעוּת לקשיים העומדים על דרך הבאתם של העולים לארץ-ישראל בתנאי מלחמה. ברי לנו, כי אפילו עליית 5,000 עלולה, בנסיבות הקיימות, להיות בעייתית. לעומת זה, אפשר מאוד שבמהלך האירועים ייפתחו אפילו אפשרויות נרחבות יותר להבאת עולים. בהתחשב בשחרור הקרוב של עצורי עתלית, בפניות להחזרת הפליטים שהוגלו למאוריציוס לארץ-ישראל, בהגעתם של פליטים יהודים פולנים רבים יותר ויותר מברית המועצות לטהרן, בתקווה לפתיחת שערי ברית-המועצות להגירה ישירה בעתיד, ובאפשרויות ההגירה מארצות המזרח כתימן, סוריה, עיראק ואיראן, סבורה הסוכנות היהודית כי מספר הרישיונות שהיא מבקשת הולם את מסגרת המדיניות המעשית, ולפיכך היא מציעה ש״שדיול״ בממדים הללו יאושר.

8. בשם הסוכנות היהודית אנו ערבים בזה לדמי המחיה לעולים, אשר ייקבעו בידי הנהלתה, במשך שנה אחת אם יובטלו מעבודה.

בנאמנות,

מ. שרתוק          א. קפלן

הנהלת הסוכנות היהודית

הערות: