[1] ר׳ מס׳ 256 הע׳ 4.

[2] ז״ש כתב ב-23/10/1946:

״הבוקר ישב לשך בית הפיזל [לשכת מפא״י]. הדעות, פרט לפזית, נגד קיום [כנס והפ״צ] המצומצם ערב הבחר. חוששים לניצול רע [נגד מפא״י]״.

[3] כך הציע ב״ג (ר׳ מס׳ 259 סעיף 3).

[4] אין על הוהפ״צ המצומצם להיענות לתביעת הבריטים בשיחות בלונדון, שהסוה״י תנקוט פעולות שונות להרפיית המתיחות בא״י, לרבות פרסום

״הצהרה המגנה טרור ואלימות ללא תוספת של הסברים שמשתמעת מהם הצדקה [של אלה]״, ואשר ״צריכה גם לכלול [התחייבות] שהסוה״י תשתף פעולה עם הממשל הארץ-ישראלי במגמה לדכא את הטרור״

(ר׳ טיוטת דוח לוהפ״צ על שיחות לונדון עם אנשי משרד המושבות 20/10/1946, תעודות א׳, עמ׳ 705-703). בדוח זה נמסר, שבתגובה לתביעת הבריטים אמרו נציגי הסוה״י בשיחות כי

״הם תמיד נקטו בצעדים להילחם בפעולות טרוריסטיות וכי ימשיכו לעשות ככל יכולתם לתכלית זו״, אומנם, הוסיפו, ״אין הם סבורים שדרושה הצהרה נוספת שלהם לגינוי הטרור, אך אם הדבר יועיל הם יהיו מוכנים להוציא הצהרה כזאת ויעשו כן בזמן ובצורה הראויים״.

ז״ש כתב ב-23/10/1946 מפי קפלן, שהבריטים

״התנו במפורש כי ההכרזה של [הוהפ״צ] המצומצם [בגנות הטרור] תהיה בלי ׳אבל׳. לאמור בלי הטלת סיבת הסיבות [לאי-שקט בא״י] על השלט, אלא לגופה ובמפורש״.

[5] בדוח על השיחות הנ״ל נמסר, שנציגי הסוה״י ביקשו כי בשניים-שלושה חודשי ההשעייה של וש״ע תותר עליית מספר ניכר של פליטים יהודים מתוך המאה אלף שעליהם המליצה הוא״א. על כך השיבו הבריטים, כי

״אין הממשלה יכולה בזמן הזה לערוך שינויים כלשהם [במדיניותה] שכן העלייה היא אחד הנושאים העיקריים [האמורים להידון] בוש״ע המושעית״. על כך ״הביעו נציגי הסוה״י את אכזבתם הגדולה ואמרו שהחלטה זו [של הממשלה] ביטלה את הצעד החשוב ביותר להשבת החוק והסדר בא״י על כנם״ (שם).

[6] ר׳ מס׳ 257.

[7] בשיחה עם נציגי מה״מ ב-17/10/1946 אמר קפלן מפורשות, שאין לסוה״י כל כוונה לשתף פעולה עם הממשלה בדיכוי הטרור ובהסגרת מבצעיו וכי היא רק תקרא ליישוב לסייע למניעתו (תעודות א', עמ׳ 693). בשיחת ח״ו וחבריו עם שר המושבות קריץ׳-ג׳ונס ואנשיו ב-18/10/1946, הודיע מנכ״ל המשרד גייטר כי בעניין ההצהרה המתבקשת מן הסוה״י הם מסתלקים מן התביעה להתחייבותה לשתף פעולה עם הממשלה במלחמה בטרור (שם, עמ׳ 700).

[8] ב-23/10/1946 כתב ז״ש כי בישיבת לשכת מפא״י הביעו רבים דעתם, שבשום פנים אין להסתפק בגילוי דעת [של הוהפ״צ המצומצם] על סיטרא [״הפורשים״] בלבד״.

[9] ז״ש כתב כי באותה ישיבת לשכת מפא״י

״פנחס [לבון] (של המשופם) מציע לעשות גילוי דעת בשני חלקים. הראשון הכולל הכל פרט לעניין הסיטרא והשני המדבר על הסיטרא בלי כל תוספת״, כלומר ללא התחייבות לשתף פעולה עם השלטונות במלחמה בטרור. לכך הוסיף ז״ש כי ״פזית לא גורס הצעה זו, אבל [היא] מועברת לשיקולכם (מאוד נראה בעיני דתן). מבקשים נוסח מיוחד שיבוא מא-ן [אילון]״.

[10] גרינבוים הניח כי הבסיס הראוי לגילוי הדעת של הוהפ״צ הוא הנוסח שהכין מ״ש, אף על פי שמ״ש סבר שהנוסח שהציע ב״ג הוא שיהיה הבסיס. מ״ש סבר כי עמדת גרינבוים נבעה מיחסיו המעורערים עם ב״ג (ר׳ מס׳ 259 סעיף 4).

[11] הכוונה לנציב העליון. במכתב לרעייתו ביום זה כתב מ״ש:

״אם הזקן על ההר יראה את גילוי הדעת, או פסקה מסוימת בתוכו, כמניחים את הדעת, יבוא השחרור מייד״ (שרת/מאסר, עמוד 372), ר׳ גם דברי גייטר מ-17/10/1946 ״אשר לכוונות הממשלה, היא תשחרר את המנהיגים היהודים העצורים [---] אחרי בדיקה של השלטונות בא״י״ (תעודות א', עמ׳ 692).

[12] כנראה רשימת חברי ״הגנה״ העצורים בלטרון שיש לטפל בשחרורם מטעמי בריאות, שכללה גם עצירים שלא מה״הגנה״.

[13] אולי שמעון סבוראי, מראשי השירות הרפואי של ה״הגנה״ שכינויו היה ״עזריה״.

[14] כינוי חברי ה״הגנה״ שהוחדרו לארגוני ״הפורשים״ למטרות מודיעין. מהם שנעצרו בלטרון כי נחשבו חברי ארגונים אלה.

[15] עו״ד יוסף שופמן, מפעילי הצה״ר והצ״ח. שכן יחד עם פון-וייזל באותו צריף (ר׳ וייזל, עמ׳ 42).

[16] ר׳ הע׳ 7 לעיל.

[17] גנרל ברקר. ב-18/10/1946 התפרסמה הודעת הממשלה כי

״המפקד העליון של הכוחות הבריטים בא״י ובעבה״י, לויטננט גנרל סר אוולין ברקר, יוצא לאנגליה ב-24 באוקטובר לחופשה של עשרה ימים, שאחריה יחזור לא״י״.

כעבור ימים אחדים התפרסמה בלונדון הודעה רשמית כי ברקר יתמנה למפקד הפיקוד המזרחי של בריטניה וכי בתחילת פברואר 1947 יבוא במקומו לא״י מייג׳ור ג׳נרל גורדון מקמילן (״הארץ״ 18-23/10/1946).

[18] נראה כי הבריטים חששו פן תתפרש יציאתו של ברקר כהישג ליהודים. ״סנדיי טיימס״ הלונדוני ציין כי

״בהעברתו של ברקר אין לראות משום ויתור ליהודים. דעתו של פילדמרשל מונטגומרי הייתה שמכתבו הידוע של ברקר היה רק בגדר פעולה רתחנית שהיא אופיינית לברקר״ (״הארץ״ 28/10/1946).

[19] הסככה הוקמה לקראת החורף (ר׳ שרת/מאסר, עמ׳ 372).

[20] כנראה ממחלקת הכספים של סולל בונה.

[21] אריה לבבי. עמד עם וולטר איתן בראש המוסד להשתלמות של הממ״ד.

[22] טריזי - ישעיהו קלינוב (יידיש: ״קלין״=טריז, יתד), מנהל מח׳ ההסברה של הסוה״י, שכנראה היה אמור להרצות במוסד להשתלמות. ״נכוו פעם״ - בכוונתם לשלב בתוכנית הלימודים הרצאות ביידיש (ר׳ 225 סעיף 10).