[1] מס׳ 198.

[2] אשל השיב ב-23 וב-25 בחודש בהרחבה על שאלות מ״ש. במוצאי יום כיפור, אור ל-6/10/1946, הוקמו 11 יישובים בדרום ובנגב. למחרת הוקם כ-8 ק״מ דרומית-מזרחית לאשדוד, היישוב ה-12, קיבוץ חצור (ר׳ אורן/התיישבות, עמ׳ 180-169; סת״ה ג-2, עמ׳ 967-964).

[3] מדובר, ככל הנראה, במכתב מאת לינטון מלונדון שנדרש לאירוע בבאר טוביה. ז״ש הבהיר עניין זה במכתבו מ-24/9/2946:

״באר טוביה - מעשה שהיה: רץ ניסה להתנכל לאחד מבתי הנבחן [מתקני הצבא הבריטי בפיקודו של גנרל ברקר] שם. נודע לבנינו [אנשי ה״הגנה״]. לקחו הראש [מפקד יחידת האצ״ל] וחבשוהו וסילקו הטמונים בעפר [כלי הנשק]. אחרי שלושה ימים שלחו הראש לנפשו. לפידות העביר בהזדמנות הסיפור אל בל״.

[4] בפ״פ 19/9/1946 פורסמה כתבה שכותרתה Extremists in Control ובה מובאות מתוך מאמר מאת ג׳פרי הוֹר, סופר ״ניוז כרוניקל״ הלונדוני. בכתבה זו נמסר, שלדברי הוֹר מעטים האנשים בא״י שיש להם אמון בתוצאות וש״ע. היהודים חשים כי השתתפותם בוועידה עלולה לשמש כיסוי לתוכנית בריטית שהוכנה מראש בעוד הערבים נוקטים עמדה נוקשה בשאלת העלייה היהודית. בשלושת המחנות - היהודי, הערבי והבריטי - יד הקיצונים על העליונה. היהודים רגילים להגזים והדבר מקלקל כל טענה צודקת שיש להם. כל עוד נמשך הטרור והיישוב היהודי מסרב לסייע לשלטונות לדיכויו, חייב הביטחון להיות בידי הצבא, אבל הוא היה יכול למלא תפקידו ביתר אנושיות והבנה. בסיום הכתבה הובאו דברי הוֹר, שליהודים הנמצאים בא״י בזכות, הארץ היא חוף מבטחים וכל קצין ופקיד בריטי צריך לשאול את עצמו:

״העושה אני כמיטב יכולתי למען האנשים האלה, הנותנים אמונם בי, או שאני נותן לדעה קדומה להשפיע על שיפוטי ומעשי״.

בפ״פ 22/9/2946 הובא מכתב מאת ג׳ הוֹר, שבו טען כי ממאמרו המקורי השמיט פ״פ חלקים חשובים והנוסח שהודפס שם אינו מייצג כהלכה את דבריו ב״ניוז כרוניקל״. אשל השיב למ״ש כי טד לוריא, סגן עורך פ״פ, התבקש לספק את מאמרו המלא של הוֹר, אך הדבר מתעכב.

[5] ר׳ מס׳ 201 הע׳ 15.

[6] התזכיר לא אותר.

[7] במכתבו למ״ש מ-22/9/1946 כתב אשל כי בירושלים שוהה ידיד שלו, לשעבר בריגדיר בשם שירר. בא בשליחות מסחרית. הזוכר ישן?

[8] במכתבו הנ״ל למ״ש הוסיף אשל:

״עוזר גרש מהדואר [טד לוריא מפ״פ] משדר פעם בשבוע למע״ל לרשת תחנות שידור. נושא השדר הבא: ׳איש השבוע׳. חושב הפעם על הררי [מ״ש]. שואל את ישן [מ״ש] אם יש לו הצעות מיוחדות״.

טד לוריא היה גם סופר .c.b.s בירושלים.

[9] אשל השיב ב-23/9/1946:

״אין עוד תשובה לקוּמי [שטנר]. בן לוי אמר שעשה מה שהיה אפשרי, אפילו בסכנה להיות נודניק. אמרו לו עכשיו שזה עניין לוועדה המבקרת. אינם רוצים [לשחררו] וטוענים שיש להם על מה להתבסס״.

[10] מדובר בגיליון חודש אב של ירחון ״עתידות״. תמר - רעיית טדי קולק.