205

אל: ברל לוקר, ירושלים

מוצ״ש 21/9/1946

(העתק במכונת כתיבה)

בר-לבב יקירי,

שלום בואך.[1] לא אאריך, כי הכל יסופר לך. גם תקרא מהנשלח לאחרים ב״דואר״ זה.

רצוני לדעת: האם ברור לצד שכנגד [הבריטים] כי בלי התרת החרצובות אין לדבר על מו״מ? אני מציג שאלה זו, כי מכמה דברים שנתפרסמו ממקורותינו אין הדבר ברור. נאמר, כי בלי זה לא תהא האווירה נוחה, לא ישתתפו כל בעלי ההשפעה וכיו״ב, אבל לא נאמר כי בלי זה לא יהיה מו״מ.

ועוד, גם במקרה שיוחלט כאן [בוהפ״צ], כי אנו מוכנים למו״מ אך ההתרה היא תנאי בל יעבור - היש ביטחון כי נעמוד בתנאי הזה? השאלה היא אם לא נועמד בפני עובדה של ויתור מצד המוציא והמביא [גולדמן], בהסכמתו המפורשת או המשתמעת של אלופנו [ח״ו], כשם שהועמדנו בפני עובדה של ויתור לגבי הבסיס.[2] (בשאלה זו ביסודה יש לי דעה משלי,[3] אבל אני קובע את עובדת הוויתור אליבא דכלל).

כתבתי לך לעירך מכתב לפני כשבוע.[4] אם כבר נשלח - בקש שייתנו לך כאן את העתקו. חזקה שיש העתק.

שלום וחזק ואל תבקש רישיון [לביקור] כי לא יינתן.[5]

הערות: