מזהה |
2972 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
193. אל: כתריאל כץ, תל-אביב - 18/9/1946 |
כותרת משנה |
העתק במכונת כתיבה |
193
אל: כתריאל כץ, תל-אביב
18/9/1946
(העתק במכונת כתיבה)
לכך שלומות,
1. פרשת ישיבת המרכז מלאכת מחשבת - בַשלמות, בתמציתיות, בבהירות.[1] יהללוך כל
החונים עמדי. נעים להרגיש שאתה זוכר לי חסד נעורים.[2]
2. אף
הדו״חות האחרים מאירים עיניים ואין צרור
נופל ארצה. קב ונקי! רק עשה חסד קטן וגרוס גוויה
תחת גופה.[3]
3.
הרגעתני (אבוי!) בהסברתך על ״במאבק״ השני.[4] הסקתי שאין
כל זיקה ל״תנועה״[5] - אעפ״י שהעורך פוזל כלפיה במובלט.[6] וכן שאין כל
יסוד לגרסה שהלכה בין הגדיים כאן, כי י. יגור הוא הנודד בכבודו ובעצמו.
4.
סעיף 8 (חומרי בניין) מחייב זהירות יתרה בהכנות לבאות. דבר אחד אם ינסו
להפריע במקום [להקמת יישוב]. דבר אחר לגמרי אם יצליחו לעכב בדרך. מסקנה אחרת: עד
כמה שאפשר [הקמת כמה יישובים] בבת אחת.[7]
5.
החוברת שערכת מנוּפה כהלכה אך חוששני שמרביתה עלולה לצלצל באוזני הגדי [חבר פלמ״ח]
כלימוד זכות [על הפסקת המאבק המזוין].[8] חסרו לי
דברי התקפה על החשבון השטחי או על חוסר חשבון וכן יתר עמקות ויתר גילוי לב בהסברה.
אפשר [שזו] ביקורת לא צודקת, כאילו מתעלמת מהקושי, ומפי מי שנתבע לדברי הסבר ואינו
נענה? צדקתָ.
6. אגב,
מנין הו״ו בניחותו?[9] המילה היא נִחֲתוּ, בכתיב מלא נִיחֲתוּ, אך
ו״ו זו שנכנסה לשם מביטה ימינה ושמאלה ואינה יודעת נפשה!
*
אני מניח כי יואש הוא
אפיקי?[10] אשר למגדל השושנים[11] אחכה לדעת
גיסי [שאול אביגור]. לדעתי - בשום פנים אין מגיע שני לדתיים.[12] הכמונו
כמוהם?
חזק והמשך!
אביחי
|
|
|