[1] מכתב ז״ש 17/9/1946: ״יום אתמול לא הביא התפתחות נוספת. לא הגיעו כל ידיעות נוספות״.

[2] ברדיו נמסר כי חברי הנה״ס בלונדון, שיצאו לפריס כדי לדווח לב״ג על השיחות עם בווין והול, קיבלו את הסכמת ב״ג לפנות רשמית אל מה״מ ולהציע השתתפות הסוה״י בוש״ע. בידיעת ״רויטר״ מלונדון נאמר, שדובר הסוה״י שם אמר כי שלושת חברי הנה״ס, שטסו לפריס להתייעץ עם ב״ג, הוסמכו על-ידו לפנות אל בווין ולהציע השתתפות יהודית בוש״ע (ר' ״הארץ״, 18/9/1946).

[3] ב-16/9/1946 כתבה צ״ש: ״נראה, בכל זאת, שקמה מרקחה שלמה אם נכון הוא שמכתבו של חיים לב״ג השפיע על זה האחרון. ואולי באמת זז משהו״ (שרת/מאסר, עמ' 269). דבריה מתייחסים למכתב ח״ו 15/9/1946 לב״ג, בו כתב בין היתר:

״גם אם אני מסכים עם הכיוון שנקבע [שלא להשתתף בוש״ע] אני חש כתמיד - ולא הסתרתי זאת - ואני חש ביתר תוקף היום, כי אם נוכל למצוא דרך נאה ומכובדת להשתתף בוועידה, מחובתנו לעשות זאת. נראה לי כי דרך שכזאת אכן נמצאה [הנוסחה שהציע בווין לגולדמן ב-14/9/1946, ר' מס' 181 הע' 3], ולדעתי אל לנו להתיר לשום דבר לעמוד בדרך כניסתנו לשלב הזה [---], לכן אני מפציר בך בכל לשון של בקשה בשעה קשה זו, כי עכשיו, לאחר שעמדתנו הובהרה לכל, תטיל את מלוא כובד משקלך כדי להבטיח שנצטרף לוועידה כגוף אחד״ (וייצמן/איגרות 22, עמ' 472; תעודות א', עמ' 600-599).

[4] בשיחת טלפון עם ג״מ 14/9/1946 הודיע לוקר:

״בשיחה בשבת בין נציגי הסוה״י עם מר בווין ומר הול סודר [it was arranged] שנציגי הסוה״י ונציגים יהודים אחרים יתחילו להשתתף בוועידה הא״יית [---] ויציגו את השקפותיהם על פתרון בעיית א״י״.

[5] ב-17/9/1946 הבריק שילוח מפריס לז״ש:

״דעתו האישית של ב״ג היא כי הואיל והנוסחה החדשה היא תוצאה של שיחת נציגי הנה״ס וחברי הממשלה, אי-אפשר עכשיו לסרב להשתתף על בסיס התנאי הראשון שלנו במכתבנו מ-16/8/1946״.

כלומר, כשבסיס השיחות לא יהיה תמ״ג אלא יוכל להיות הקמת מדינה יהודית בת-קיימא בשטח ראוי של א״י (ר׳ תעודות א', עמ' 604).

[6] במברק אל ז״ש מ-18/9/1946 הסביר שילוח:

״לאחר שיחות ארוכות עם ב״ג מסקנתי היא שהוא בהחלט משוכנע שבנסיבות העכשוויות עלינו להשתתף. אולם הוא רואה ב[חופש] הרכבת הנציגות תנאי להשתתפות. הוא מאמין שעלינו לא להשתתף ללא העצורים ונציגי מפלגות מא״י״ (תעודות א', עמ' 605).

[7] מכתבים לאגרון וללוקר (מס' 188; 190).

[8] תשובת ז״ש ב-18/9/1946:

״גרש יצא הבוקר אל בל. דתן ישב איתו שעה ארוכה והרביץ כל תורת ישן. כל השדרים אל בל ולוט מידי הררי הועברו ע״י גרש״.

[9] המכתב אל שילוח לא אותר, ונראה שלא נכתב (ר׳ שרת/מאסר עמ' 275 ועמ' 278 הע' 5).

[10] ב״הארץ״ 15/9/1946 נמסר:

״כפי ששמענו מכין ראש עיריית ת״א, מר י' רוקח, עצומה בחתימת ראשי מוסדות שונים ואישים ביישוב נגד תוכנית החלוקה״.

[11] נשיא התאחדות בעלי התעשייה, ראשי לשכות המסחר ומגדלי ההדרים.

[12] כלומר מאלה שפרשו מהתנועה הרביזיוניסטית ומאצ״ל ומקבלים את מרות המוסדות הלאומיים.

[13] ז״ש השיב ב-19/9/1946:

״לבידון ידוע. נפגש עם גמז. כל אשר ביקש אז סודר ואף הגיע אישור משם. אשר לעניינו הוא ייעשה ע״י איש שלומנו. ד״ש לו״.

[14] ז״ש השיב ב-19/9/1946: ״הכרזת אצ״ל על פעולה ועל ניתוק מעל גבי קירות. לח״י בעלון״. על חידוש פעולות אצ״ל הודיע הארגון בשידורי ״קול ציון הלוחמת״ ב-11/9/1946 שהודפסו בכרוזים שהודבקו על קירות (ר' בגין: ״חידוש המלחמה העצמאית של אצ״ל לאחר שה'הגנה' הוצאה מן המערכה״, במחתרת ב', עמ' 241-238). לח״י פרסם את הודעותיו בעלונו ״המעש״, שאף הוא הודבק על קירות (ר' ״המעש״ ב', עמ' 166-165, 170-169: ״לא יושבת נשק החירות״; ״החזית במולדת - בלונדון הצגה״).