160
אל: זאב שרף וולטר איתן
מוצ"ש
7/9/1946
(העתק במכונת כתיבה)
להדו ולאביתר שלום,
אני
מציע להרכיב לאחד מכַּתָבֵי לונדון ״סיפור רקע״ על תגובות הציבור היהודי לעניין
ועידת לונדון [וש״ע] ושורשי האחדות שנתגלתה [בו]:
א. תוכנית מוריסון - עלבון לשכל והתעללות outrage ברגש הצדק.
ב. הנחה פסוקה, כי התוכנית נתבשלה במטבח קהיר[1] ונשלחה
ללונדון רק לתיבול ולחימום לפני ההגשה לשולחן. הכל נחתך לפני כן מתוך קנונייה,
ואין הוועידה אלא ביום, והזמנת היהודים - תפאורה.
ג. ראיה ניצחת אחת, שאין הכוונה למו״מ של ממש ולהסכם של אמת אלא רק לטכסיס
ולחיפוי - התעלולים בתימן [בדורות וברוחמה]. דוחים בשאט הסברה ששמאל אינה יודעת מה
שימין עושה. גורסים: אין נוקפין אצבע כאן מבלי שגוזרים שם. אילו רצו בפשרה עם
יהודים, ואפילו אילו נתכוונו באמת להביאם למו״מ, לא היו מקוממים אותם כך.
ד. ראיה ניצחת אחרת, שלעת כזו מחזיקים במעצר את מ. ש. - אולי האיש
היחידי המסוגל במצב הקשה ביותר להביא את הסוכנות לידי מו״מ עם מה״מ. מעצרו ערב
ההכרזה על ועידה והזמנת הצדדים למו״מ סילקה למפרע השפעה חיובית, constructive, וממתנת חשובה, מהתייעצויות הסוכנות.
סוד
גלוי, ואין מעלים על הדעת שאין הדבר גלוי לשלטון, כי הוא שהביא את הסוכ' להופעה
לפני וא״א, למרות ההתמרמרות העצומה שהטילה הודעת בווין[2] ביישוב
וההתנגדות החזקה בציונות אמריקה להופעה. אם השלטון הוציאו בזרוע מאפשרות של
השתתפות בדיונים הפנימיים, משמע שנתכוון להכשיל את המו״מ עם היהודים או לפחות שאין
עניין השתתפותם בוועידה מעלה ומוריד.[3]
*
בעיקר
בגלל סעיף ד׳, וגם מנימוקים אחרים, מוטב שההסבר יימסר לא ממקורותינו. אולי אפשר
לגייס את טד לוריא[4] או מישהו
בדומה. רצוי בתכלית שלא ייזכר ולא ייפקד שם הסוכנות או חוגיה. שמא בעל טור א׳[5] יהיה לעזר,
לא כמסתייע במשנה להנאתו, אלא כשליח להובלה בלבד.
שלכם,
אביחי
