[1] מס׳ 159, 160, 161.

[2] מס׳ 149.

[3] הכוונה למברק של לינטון (לא אותר) על אודות מכתב הסוה״י בחתימת ח״ו אל הול 4/9/1946, ובו ההודעה כי הסוה״י לא תשתתף בוש״ע כל עוד מה״מ תעמוד על סדר היום והתנאים שקבעה לוועידה זו (ר׳ תעודות א׳, עמ׳ 578-577).

[4] פסקה כזו הובאה במכתב גולדמן אל אצ׳יסון ב-30/8/1946: ״ההנהלה שלנו החליטה לכתוב לממשלת בריטניה ולהודיעה שאיננו יכולים לקבל את ההזמנה לוועידה על יסוד התנאים שהובאו במכתבה, אבל שאנו נכונים תמיד להיכנס לשיחות, רשמיות או לא-רשמיות, על בסיס תוכנית החלוקה״ (ר׳ תעודות א׳, עמ׳ 562).

[5] ר׳ מס׳ 140 הע׳ 10.

[6] מידע שהגיע לידי הבריטים.

[7] תשובת ז״ש 9/9/1946:

״לשאלה על הדלף - צרפתי בירר בזמנו והעלה כי היו להם שני מקורות. אחד היעדר זהירות אנשינו; השני, צירופים של דברים שהגיעו בדרך הידועה בזמן ׳הסזון׳ ובמקרים זעירים אחרים. לא הייתה סיבה למסקנה כי היה דלף רציני״. לזה הוסיף ז״ש כי תוך כדי בירור על המקורות של סה״ל 1946 התברר כי הבריטים ״לוקטים ומבררים חלקים לא קטנים של אבינועם המקומי [רשת האלחוט של ה״הגנה״] [---] מאוד ייתכן כי כאן מקור נוסף״.

[8] ב-10/9/1946 כתב אשל שהוא שולח העתק מתוקן וכי ״הכתבניות מצטערות וטוענות שמעמסת העבודה כבדה לעתים מנשוא ותוספת שעות - הורדת יעילות״.

[9] חוברת זאב חקלאי: עם שבויים רוסים (פגישות בגרמניה הכבושה).

[10] מ״ש מתייחס כנראה למכתב אליו שלא אותר, בו נכללו מילים אלה. ז״ש השיב 9/9/1946: ״כלפי העגל הוא כנס האולם והרציני של מחר״, כלומר נקיטת עמדה לגבי וש״ע שנפתחה ב-10/9/1946 בהשתתפות הערבים בלבד.

[11] מ״ש ממליץ לפרסם בעיתונות, בעיקר בפ״פ, את פרשת חברת רוחמה שהפילה את פרי בטנה לאחר שהוכתה בידי הבריטים בעת החיפושים שם.

[12] פנחס ליאו כהן.

[13] ז״ש השיב 9/9/1946: ״נכד אביגדור עדיין לא סודר. הוצע לו כמסופר, אך ייתן תשובתו ביום ד׳. בינתיים התעורר בעל ימימה [יוסף אבידר] ורוצה אותו לבית אחז [ה״הגנה״]. ספק אם יקבל״ (ר׳ שרת/מאסר, עמ׳ 234, 239).