157
אל: יעקב שמעוני,[1] ירושלים
7/9/1946
עברתי
על ״לקט ידיעות״[2] על הארצות
השכנות לתקופת 28-20 באבגוסט.
עבודת מי? ל-ס?[3]
הלקט
חי ורוב הידיעות מעניינות, אך אם זוהי הסקירה הסדירה היחידה של האגף [הערבי בממ״ד]
על המתרחש בארצות השכנות, הרי אין להסתפק בו. לא די בהרצאת עובדות - יש לשַקֵף
כיווני התפתחות,[4] trends בלע״ז. קריאה רצופה של העיתונות המקומית חזקה שתיתן יבול רב -
סקירות על המצב הכלכלי, מעמדן הכספי של הממשלות, יחסי עדות, עניינים סוציאליים,
התפתחות תנועת הפועלים וכו' (גם במסגרת ה״לקט״ יצאה עיראק מקופחת!) אך ייתכן שזה
נעשה בילקוט שמכבר לא ראיתיו.[5]
הערות אחדות לפרטים (היעדר מספרים ליד הפסקאות מכביד על ההסתמכות):
1. הסעיף ״מצרים ואונרא״ סתום ואין להבינו. צריך היה להרחיב קצת את
הדיבור ולהסביר מה עניינו של הסכסוך.
2.
מוקשה שהמינ׳[יסטר] לעניינים סוציאליים יעמוד בראש משלחת הפועלים המצרית לוועידת
הע׳[בודה] הבין לאומית במונטריאול. בוועידות .International Labour Organigation] I.L.O] משתתפים מכל ארץ שלושה גופים: הממשלה,
המעבידים והעובדים. שמא הולך המיניסטר לאותה ועידה כנציג הממשלה?[6]
3.
הקונסול הסעודי בקהיר שימש ודאי קודם חבר למועצת הווזירים (המיניסטרים). זה משמעות
המונח ״וכּיל״. בסמיכות-פרשיות זו מג׳לס אל-ווכּלא - מועצת המיניסטרים, שכולם ווכּלא
של המלך.[7]
4.
הוועדה המשפטית של הליגה סיימה את הדיון בהאחדת החוק המסחרי, ולא באיחודו. unification, not unit
5. ראוי היה להרחיב בסעיף ״ארגון נוער כל ערבי״. בעצמי קראתי ידיעה
קצרה על כך ב״פלסטין״ והיו שם כמה פרטים נוספים.
א.
[1]
אין נמען. סביר שהמכתב נשלח לשמעוני, סגן ראש האגף הערבי
בממ״ד, שכן הוא שהשיב עליו ב-11/9/1946.
