[1] האיגרת המובאת במס׳ 145 היא המתוקנת.

[2] ז״ש כתב ב-3/9/1946: ״השקמוני היושב עתה איתנו (שבולת ולא סבולת) [עו״ד יעקב שמשון שפירא ולא עו״ד יעקב סלומון] סבור כי אפשר לתבוע לדין השלט[ונות] או הנבחן [גנרל ברקר] גם על הגפרור הבוער [שדות-ים - לפי השיר ״אשרי הגפרור״ מאת חנה סנש, שהייתה חברת הקיבוץ] וגם על הנקודה המשפחתית ואחותה [דורות ורוחמה]. הוא מחפש אסמכתא ועומד לבקש רשות מבעל האיצטלא [היועץ המשפטי] של השלט. שאלו לדעת צפוני. היש סיכוי, הכדאי וכו׳״.

[3] ז״ש כתב (שם) כי אליעזר ליבנה שאל לגורל א. ב. (״אשנב״) לאחר שהפסיק לפרסמו מחוסר אמצעים: ״דרש מדתן כסף ולא נתן, כי אין״. ב-6/9/1946 דיווח ז״ש: ״השדר לאבן [ליבנה] נמסר. היה שבע רצון מעצם התשובה. ההפסקה של השבועי [״אשנב״] באה משום שהקצב של מדין [ממ״ד] מיועד לדבריו לירחון [״בטרם״].

[4] הירחון ״בטרם״. מכתב מ״ש אל העורך ליבנה לא אותר.

[5] דוח הממ״ד לקונגרס הציוני הכ״ב.

[6] ז״ש כתב ב-3/9/1946: ״דרוש להכינו. מי יכין? פנחס הכהן [ליאו כהן] איננו ואינו חושב לחזור [מארה״ב] למרות תביעתנו״, וב-6/9/1946 השיב ז״ש: ״שדר ממנו מלפני שלושה שבועות האומר שהתשבי יצא למנוחה לזמן מה. כאשר יחזור אוכל לצאת קצת ולראות את הארץ״.

[7] מדובר במכתב ז״ש 4/9/1946: ״הגזבר לבית פזית [זלמן ארן, גזבר הוה״פ של ההסתדרות] הוזמן דחופות [לפריס] אל בן אביגדור. ילך ביום ב׳ הבא [9/9]. מה רוצים שיביא? זו הזדמנות של הסבר נבון״. לשאלת מ״ש השיב ז״ש 6/9/1946: ״הגזבר הוזמן לבן אביגדור למסירת דוח על הוועידה [של מפא״י]. יותר אינו יודע. ייקח איתו כל מטען של שדרים״.

[8] ז״ש השיב 6/9/1946: ״לנכד אביגדור הוצע לרכז המילוי לירושת יהושע [גורדון - אגף הביטחון בממ״ד]. סירב א) כי חשב שהתפקיד הוא זמני, ב) כי לבו לפגישה עם אנשי השלט. החליט כי התמחה בכך בשירותו [בצבא הבריטי]. אמש שוחח דתן ארוכות איתו וניסה לשכנעו שיחזור בו מסירובו. הצעה אחרת שמורה בכיס היא שיהיה סגנו של הממונה על ירושת יהושע באחוזה (ס-ר) [מאיר ספקטור הממונה מטעם הממ״ד בתל אביב על חיל הנוטרים בדרום הארץ]. לכך הוא מסכים מאוד, אך לא ברור אם הזקן [ספקטור] יסכים. על כל פנים יסיים [התלבטותו] בימים הקרובים״.

[9] ז״ש כתב ב-3/9/1946: ״ברגע האחרון: לפידות שואל את ישן לדעתו, האם להציע לבל ולוט את הנוסחה שלו כמשותפת עם ישן? לאמור, היות ואמרתם [אתם הבריטים] כי ביכולתנו להציע וכו׳ [נוסחה שלנו להשתתפות בוש״ע] הננו באים עם הצעתנו [מדינה יהודית כבסיס לדיון] ודוחים מראש הצעתכם [תמ״ג] אבל באים וכו׳, או בשלב זה להתרכז בנוסח שהוכן ע״י לוט והוא כידוע, איננו באים, אבל אם בתקופה יותר מאוחרת תרצו בנוסחתנו, מוכנים ומזומנים״ (ר׳ הצעת קפלן בישיבת הנה״ס בלונדון 29/8/1946, תעודות א', עמ׳ 557).

[10] הכוונה למגעים עם ״אגודת ישראל״ בעניין ההזמנה ששלחה בריטניה גם אל יו״ר הנהלתה, הרב יצחק מאיר לוין, להשתתף בוש״ע (תעודות א׳, עמ׳ 580-579). ב-7/9/1946 כתב מ״ש לרעייתו: ״זה עתה הודיע הרדיו כי [---] האגודה לא תלך בלעדינו״ (ר׳ שרת/מאסר, עמ׳ 239). ר-ר לא זוהה.

[11] אולי משה פרגר, כתב ״דבר״ בפריס.

[12] על גישתו המסתייגת של קפלן להקמת יישובים בנגב ר׳ מס׳ 140 הע׳ 11. ב-6/9/1946 כתב ז״ש: ״יחסו של עזריאל לאחיזה השתנה לטובה. שוכנע (גם דתן זוקף משהו לזכותו) כי לא ייתכן לאמור אל הגדיים [אנשי פלמ״ח] ולקהל לא על אי״ש, לא על מענה תימן, ולא לתת משהו חיובי שיצוד הלב. נימוק זה לכדו. הודה בכך במפורש. נראה שיזוז בקרוב״.