143. אל: גולדה מאיר, ירושלים - 2/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  143. אל: גולדה מאיר, ירושלים - 2/9/1946
כותרת משנה  בערב

143

אל: גולדה מאיר, ירושלים

2/9/1946 בערב

לפזית שלום וברכה,

 

1. לפי האלחוט רבה התנועה והתכונה, בדיבור ובכתב,[1] אך אם יש תכלית - ספק רב.

2. אי-נוכחות הבועזים מעמיקה קבורת איש[2] והפעם עצתי אמונים לא לעדוֹר בקבר.

3. כתבתי לעזריה א' [קפלן][3] להמריץ אחיזות, בייחוד בתימן. יש לרַכֵּז לחץ [עליו].

4. עולה שאלת פירעון לפורעי תימן.[4] דעתי, בשיקול ראשון: אַל; לא נרתיע אלא רק נגָרה המשך ונצדיק יתר שאת: הרס יותר יסודי וקורבנות. ואז, לפי אותו ההיגיון, שוב פירעון וחוזר חלילה ב-crescendo. הטכסיס הנבון, אם גם קשה לאין שיעור נפשית: התאפקות, התחמקות מפגיעה (ע״י תחבולות צניעה חדשות) והוקעת ההחטָאוֹת.[5]

5. אשר לכנס [ועידת מפא״י], הרי ראשי פרקַי:[6]

א) אישור העבר, בנוסח הפסקה באיגרת בן אביגדור.[7]

ב) פוג עד לכנסת זולת חסות למעפל וכל הנלווה לכך, בנוסח שקמונה.[8]

ג) קביעה לעתיד, כי לאורך ימים, אם המסיבות תגזורנה המשך הנפתולים [המאבקים], לא יקומו בלי טכסיסי הטרדה וקבלת אי-כנע - מחושבים, בהפוגות, מתוך מלוא המאמץ לשמירת הקיים וביצורו.

ד) תיחום מוחלט מהסוטים,[9] לעבר ולעתיד. לעצם הבעיה אודה על אפס תושייה. נֶגע, שרק תיקון המצב ירַפאוֹ. בשום פנים לא שיתוף לשם עקירה,[10] לא רק משום שֶפך [דם] הדדי אלא בגלל נכלי השותפים. אילו ידעתי אז, בלכתי תחת משמר לאסיפות לדרוש מפנה ציבורי ועזרה פעילה לבן-גיל [לבולשת הבריטית], מה שידוע לי עכשיו על התכָכים נגדנו מתוך ניסיון להסתייע בסוטים ע״י שיסויָם בנו,[11] לא הייתי מתייצב אז בראש הקמפניה והסזון לא היה בא לעולם.

6. שמעתי על ביקור נציג המצביעים היום. אַל תתפעלי, אין חדש. תשובתי תמיד: אין זה שופרנו, אין לנו שופר, העלונים בני חורין, כמו במטרופולין. גם בתוך העלון בעל הטור בן חורין - שוב, כבמעולים שבעלוני המטרופולין. אינך מקבל העובדות כקביעתנו - אל תקבל, אך חובתך להודיע לשלטך [לממונה עליך] כי זוהי קביעתנו. אעפ״י כן, מידידות ננסה להשפיע, אלא אין ערבות לעַיֵיל.[12]

7. אני חוזר ל[סעיף] 5. אם יש השגות, קושיות, תוסָפות - הריצי מייד ואחזיר דעתי למועד.

כוח וסבלנות!

אביחי

 

האמיני לי שיש לי סיפוק רב מזה שאת יושבת בחדרי. את כשלעצמך ואת כאישה: זה בהחלט בהתאם להשקפותי.

 

הערות:


[1] בעניין כינוס וש״ע בלונדון והשתתפות הסוה״י בה.

[2] הבועזים - כינוי לאיכרי המושבות שהשתייכו ל״איחוד האזרחי״ והסתייגו מהפעלת תוכנית אי״ש.

[3] המכתב לא אותר.

[4] תגובה על התנהגות הבריטים בעת החיפושים בדורות וברוחמה.

[5] ״תחבולות צניעה״ - שיטות מתוחכמות להסתרת הנשק. ״הוקעת ההחטאות״ - גינוי באמצעי התקשורת

לחיפושים שהסתיימו בלא כלום כמו ברוחמה (שם).

[6] לנוסח המלא של איגרת מ״ש לוועידה ר׳ מס׳ 145.

[7] איגרת ב״ג לוועידת מפא״י 23/8/1946, ר׳ בן-גוריון ה׳ עמ׳ 107-94. הכוונה לחלק באיגרת הדן בהנחות היסוד של הציונות ובמטרות הבריטים בהתקפתם על היישוב (שם, עמ׳ 99-96).

[8] הפוגה ב״מאבק המזוין״ עד לקונגרס הציוני הכ״ב האמור להחליט בסוגיה זאת, אך המשכת ההעפלה והתגובות על הפגיעות בה כדוגמת הפגנות המונים כפי שהיו בחיפה וחבלות באוניות הגירוש הבריטיות (״מאבק צמוד״).

[9] היפרדות מארגוני ״הפורשים״ והסתייגות מדרכם.

[10] הימנעות משיתוף פעולה עם הבריטים לשם חיסול ארגוני ״הפורשים״.

[11] ר' מס' 67 סעיף 17.

[12] העניין לא נתחוור.

 

העתקת קישור