[1] למראה עבודות בינוי במחנה לטרון ב', הסיק מ״ש שהבריטים אומרים לקלוט שם מעפילים שייתפסו במחנה המעצר לטרון ב' ולא לשלחם לקפריסין. ז״ש חלק על סברה זו (4/9/1946) והעריך שכוונת הבריטים להעביר ללטרון ב' עצורים ממחנה רפיח, כדי לפנותו לקליטת עצורים מגל מעצרים עתידי.

[2] א' וו' קלאו, מפקד מחנה המעצר לטרון א'.

[3] ז״ש השיב ב-4/9/1946 שאכן מדובר ביונה קוסוי (כסה), מזכ״ל מפא״י.

[4] מס' 136.

[5] העניין הוא שיחות ששון עם רה״מ מצרים ואנשיו ומזכיר הליגה הערבית בדבר חלוקת א״י (ר' מס' 135 הע' 2). הודעה על קיום השיחות נמסרה ע״י הסוה״י לממשלת בריטניה, תוך ציון העובדה שפקידים בריטים בכירים במצרים דיווחו על כך (שם, הע' 5), אך בממשלה הבריטית טענו שלא ידעו עליהן. ז״ש השיב ב-4/9/1946: ״החמרן קיבל העניין מפי העוזר״. זיהויו של המכונה ״עוזר״ אינו מוחלט. יש המייחסים אותו לריצ'רד ג'יילס,

ראש ״המדור המיוחד״ במשטרת אלכסנדריה וידיד קרוב של שגריר בריטניה במצרים, אחיו של ארתור פ' ג'יילס ראש סי. אי. די. בא״י; יש המייחסים אותו לריאד כמאל, קצין משטרה מצרי המקשר בין ששון לאיסמאעיל צידקי ויש המייחסים אותו לעיתונאי המצרי עומר חסן.

[6] מדובר בהצעה מפוקפקת להפגיש נציג סובייטי עם חבר הנהלת הסוה״י בפריס שדב תיבון, עיתונאי ב״פלקור״, היה מעורב בה. על השתלשלות הפרשה (ר' מס' 109 סעיף 7; 135 סעיף 5). ז״ש כתב ב-2/9/1946 כי נתעוררה אצלו ״ההרגשה כי הממונה על האיש הוא 'ספר עזר'״, כלומר רק עוזר שמעמדו משני.

[7] לא נתחוור במי ובמה מדובר.

[8] יחזקאל סהר, שנכנס לעבודה באגף הביטחון של הממ״ד.

[9] תשובת ז״ש: ״נכד אביגדור - צרה. משהו הוצע לו ולא קיבל. מטפלים עתה בהצעה חדשה״ (לבסוף הוא התקבל לאגף הביטחון של הממ״ד ומונה לאחראי על יחידות המשמר הנע במשטרת היישובים העבריים).

[10] לאחר שגילו מצבור נשק בשני הימים הראשונים לחיפושים בדורות ורוחמה שבדרום הארץ, לא הצליחו הבריטים לגלות שם נשק נוסף. בהודעה רשמית של הצבא הבריטי ב-2/9/1946, בתום החיפושים בשני הקיבוצים נמסר, שבדורות ״המחבואים בתוך היישוב נהרסו בפטישים ובמכשירים דומים. כמה חביות שיכלו לשמש כמחבואים הוצאו אל מחוץ ליישוב ונהרסו במרחק מסוים בעזרת חומרי נפץ. בתחומי היישוב לא השתמשו בחומרי נפץ״ (ר׳ ״דבר״ 3/9/1946). לידי הש״י נפלו העתקים של ידיעות שהיו בידי הבריטים בדבר נשק מגן הנמצא, בין היתר, ברוחמה, ואף מרשמים שבהם סומנו המקומות בהם מוסתר נשק זה ובהם ראוי לחפש ולחטט. אי-לכך הוצא ברוחמה נשק זה ממקומות אלה והועבר לסליקים אחרים ואילו בסליקים הקודמים הוטמנו מטילי ברזל ומסמרים על מנת להטעות את המחפשים (ר׳ וזה, עמ׳ 40-39, 42).

[11] מכתב מ״ש אל קפלן בעניין הקמת נקודות התיישבות חדשות בנגב לא אותר. ב-4/9/1946 כתב ז״ש בעניין זה: ״לפידות אינו מתלהב לאחיזות. ליש שדיבר איתו ארוכות מאוד מתאונן על כך. בכנס פיזל [ועידת מפא״י] יֵרדו לחייו, רבים וגם טובים. מכינים הדבר״.

[12] מס׳ 143 סעיף 5.

[13] ר׳ מס׳ 145.

[14] לשלח את פרופ׳ רג׳ינלד קופלנד, חבר ועדת פיל, שהציע את רעיון החלוקה כפתרון בעיית א״י, בארנסט בווין.