139. אל: כתריאל כץ, תל-אביב - 1/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  139. אל: כתריאל כץ, תל-אביב - 1/9/1946

139

אל: כתריאל כץ, תל-אביב

1/9/1946

ליקירי כ״ך שלומות,

 

בשל מסיבות מסוימות הוכרחתי לבער את איגרתך האחרונה[1] בטרם הספקתי להגיב עליה, ומכיוון שעברה מן העולם שוב לא לחצה להחיש תגובתי ובינתיים יום רדף יום.

שתי הפרשיות, זו של בית פיזל [מפא״י] וזו של בית אחז [ה״הגנה״],[2] דיכאוני מאוד. אך היום נתבשרתי על שובו של ב״י [אביגור] ואני מצפה לשמוע על השפעתו הברוכה. אל-נא תסמוך עליו לגבי כתיבה, אלא שמור אתה להודיעני על ההתפתחות. אני כותב לו ומציג לפניו כמה שאלות.[3] לכתחילה הייתי בעד החזרת י״ד - גם בהנחה שאבויריב יוכל להגביר את החבורה מע״ל עם צאתו של י״ד[4] ממנה - אך עתה שחזר ב״י מוטב שהוא יפסוק, כבקי ממני בשני ענפי הפעולה גם יחד.

מנו לפני כמה בעלי תפקיד [ב״הגנה״] שפרשו, את י״ג[5] מבית אחי ידעתי. אך הנודד נתעלם ממני[6] וכן עוד אחד שהיה מוכן לצחצח לזה ולא לזה. אנא, פָּרֵש.[7]

אם לא תקפיד - אעיר אוזנך כי יכול אתה לרכוש אמון זולתך אליך, אבל אין אתה יכול אלא לרחוש, ולא לרכוש, אמון לזולתך.[8]

 

חזק וכתוב!

אביחי

 

2/9/1946

נוספות לכ״ך:

א) כאן הגיע לאנ״ש, שרביעיית ק'[פריסין] אשר חרגו מן הסוגר היו גדיים מגזע מקומי שהוכנסו בשק'[מונה] לתוך העדר לשם מחזה שבסופו לא נתקיים והיה צורך לחלצם מהמכלאה במיוחד.[9]

הנכון?

ב) הנכונה גרסת עכו״ם, כי האחות הקטנה התימנית היא כלה עשירה מאוד?[10]

א.

הערות:


[1] מכתב כתריאל כץ מ-28/8/1946 הושמד בשל החיפוש שערכו הבריטים באותו יום במחנה המעצר לטרון.

[2] על מפא״י כתב כ״ך: ״הבעיה בוועידה הקרובה היא אם יוקמו מוסדות מוסמכים שיהיה בכוחם להטיל מרות של הבית על שליחיו במוסדות. דבר זה יכריע אם יהיה קיום לבית או שתהיה בו מפולת״. על ה״הגנה״ כתב כי חברים בצמרת ה״הגנה״ מזלזלים ברמ״א בפועל זאב שפר ומסתייגים מסמכותו. הוא ״מלך שלא יצלח לנהוג בשרביט שניתן לו״, ותוצאת הדברים אנדרלמוסיה.

[3] שאול אביגור חזר ארצה כדי לבחון את שאלת הצבתו בראש המפקדה הארצית של ה״הגנה״, ולהשתתף בוועידה הקרובה של מפא״י. מכתב מ״ש אל אביגור לא אותר (ר׳ שרת/מאסר, עמ' 222, 227).

[4] נוכח תחושת אוזלת היד בצמרת ה״הגנה״ הדגיש כ״ך את ההצעה להחזיר לתפקיד הרמטכ״ל את יעקב דורי, שאותו זמן שהה בארה״ב ועמד שם בראש משלחת ה״הגנה״.

[5] יהושע גלוברמן, חבר קיבוץ יגור, מראשי ה״הגנה״.

[6] ״הנודד״ - יצחק שדה. על רשימותיו ״מסביב למדורה״ בעלון הפלמ״ח ובשבועון ״התנועה לאחדות העבודה״ נהג לחתום בכינוי י' נודד. שדה פרש מתפקיד הרמטכ״ל בפועל של ה״הגנה״ במחאה על הפסקת ״המאבק המזוין״, שעליה הוחלט בכנס פריס. ב-9/9/1946, כתב כ״ך: ״הנודד גומר חופשתו ובניגוד לאיומיו חזר לעבודה מר נפש ומביע דעתו שלמעשה הייתה מצדנו כניעה באין מענה לתימן [החיפושים בדורות ורוחמה] ולשקמונה [גירוש המעפילים מנמל חיפה]. ברור שלא חזר להחזיק במטה כמקודם. מעתה יפקח על הכנת התוכניות״.

[7] כץ השיב במכתבו ב-5/9/1946, כי מבין אנשי מטה ה״הגנה״ נחמיה ארגוב ״עזב את העבודה במפח נפש״, ואמר: ״אני מוכן לצחצח נעליים לי״ד [יעקב דורי]. אינני מוכן לצחצח נעליים לאלה שבאו אחריו״.

[8] כ״ך כתב: ״בכבוד שאנשים רוכשים לו רק בן יהודה ישווה לו״.

[9] ככל הנראה הכוונה לארבעת אנשי פלמ״ח שהוברחו מקפריסין, לאחר שהובאו לשם יחד עם מעפילים באוניית גירוש בריטית. הארבעה היו אמורים לחבל באונייה בעודה בנמל חיפה כדי לעכב את הפלגתה, אך משימתם לא בוצעה (ר׳ ספר הפלמ״ח א׳, עמ׳ 582-581, 585).

[10] על שאלת מ״ש השיב כ״ך במכתבו ב-5/9/1946: ״האחות הקטנה התימנית [רוחמה] נחשבה בעיני החתן [הבריטים] לכלה עשירה מאוד [בנשק] אשר רכושה כרכוש בית אח [יגור]. הנכון הוא שהייתה והינה אמידה למדי״. לבריטים היו ידיעות על כך, אך החיפושים העלו חרס הודות לתחבולות האחראים לסליקים שם ובסופם מצאו שם רובה אחד בלבד (ר׳ וזה, עמ׳ 55-34).

 

העתקת קישור