מזהה |
2915 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
139. אל: כתריאל כץ, תל-אביב - 1/9/1946 |
139
אל: כתריאל כץ, תל-אביב
1/9/1946
ליקירי כ״ך שלומות,
בשל
מסיבות מסוימות הוכרחתי לבער את איגרתך האחרונה[1] בטרם הספקתי
להגיב עליה, ומכיוון שעברה מן העולם שוב לא לחצה להחיש תגובתי ובינתיים יום רדף
יום.
שתי
הפרשיות, זו של בית פיזל [מפא״י] וזו של בית אחז [ה״הגנה״],[2] דיכאוני
מאוד. אך היום נתבשרתי על שובו של ב״י [אביגור] ואני מצפה לשמוע על השפעתו הברוכה.
אל-נא תסמוך עליו לגבי כתיבה, אלא שמור אתה להודיעני על ההתפתחות. אני כותב לו
ומציג לפניו כמה שאלות.[3] לכתחילה הייתי בעד החזרת י״ד - גם בהנחה
שאבויריב יוכל להגביר את החבורה מע״ל עם צאתו של י״ד[4] ממנה - אך
עתה שחזר ב״י מוטב שהוא יפסוק, כבקי ממני בשני ענפי הפעולה גם יחד.
מנו לפני
כמה בעלי תפקיד [ב״הגנה״] שפרשו, את י״ג[5] מבית אחי
ידעתי. אך הנודד נתעלם ממני[6] וכן עוד אחד
שהיה מוכן לצחצח לזה ולא לזה. אנא, פָּרֵש.[7]
אם לא תקפיד
- אעיר אוזנך כי יכול אתה לרכוש אמון זולתך אליך, אבל אין אתה יכול אלא לרחוש, ולא
לרכוש, אמון לזולתך.[8]
חזק וכתוב!
אביחי
2/9/1946
נוספות לכ״ך:
א) כאן הגיע לאנ״ש, שרביעיית ק'[פריסין] אשר חרגו מן הסוגר היו גדיים
מגזע מקומי שהוכנסו בשק'[מונה] לתוך העדר לשם מחזה שבסופו לא נתקיים והיה צורך
לחלצם מהמכלאה במיוחד.[9]
הנכון?
ב) הנכונה גרסת עכו״ם, כי האחות הקטנה התימנית היא כלה עשירה מאוד?[10]
א.
|
|
|