137. אל: אריה אשל, ירושלים - 1/9/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  137. אל: אריה אשל, ירושלים - 1/9/1946
כותרת משנה  העתק במכונת כתיבה

137

אל: אריה אשל, ירושלים

1/9/1946

(העתק במכונת כתיבה)

 

לאחימן שלומות,

 

1. תודה על סיכום הדעות למיניהן.[1]

2. בדו״חך על שיחת בן-לוי עם המגילתי[2] נאמר, כי יש להמתין ימים חמישה בטרם אפשר יהיה לשאול. דומני שחלפו מאז כפליים.

3. גם הבטחת לברר במה עמוס קוּמי.[3]

4. למילוי הבטחה שנתתי לו הריני להעמידך על משמר מסוים: אם (אלף רבתי!) נגיע לדיבורים רציניים על שחרורנו לרגל המו״מ (כל האותיות מרחפות באוויר!) צריך שמישהו ידאג לצרף לחשבון ברגע-כושר, את שלושת החיצונים: בה״ב, קוּמי וזעירא.[4] אל שכוח!

5. שאל-נא את עינבל על שום מה טס אפרים [בן-ארצי] אל בל.[5]

6. רצוני לקבל רשימת הנבחנים, עם מילים מספר על מוצאו וטיבו של כל אחד; גם עבודה אחת או שתיים של סיכום נאומי לדוגמה.[6] אחת ההצעות המרחפות בראשי היא להשאיר את פזית ואביתר במקומותיהם ולקבל לידי את האולפנה.[7]

חזק

הערות:


[1] ר' מס' 132 הע' 10.

[2] דוח אשל על שיחת עו״ד לויצקי עם קולונל צ׳רטריס לא אותר.

[3] אשל השיב ב-2/9/1946 כי צ׳רטריס הודיע לעו״ד לויצקי: ״את קוּמי יַפלו לטובה ודרורו קרוב״; למחרת הוסיף: ״נפקחו גם עיניהם לראות את המגוחך במעצר קוּמי״.

[4] דוד הכהן, מרדכי שטנר ודוד אדירי הכלואים עם חברי הנה״ס, אך אינם נמנים עמהם. בעקבות שיחת לויצקי עם צ׳רטריס כתב אשל (שם): ״אין תזוזה בעניין זעירא משקמונה ובעל הברכה. נראה שתיקיהם מולחמים בתיקי הדגולים ואמצעי אנוש לא יפרידום״.

[5] ר' מס' 135 הע' 15.

[6] ז״ש כתב ב-28/8/1946 כי ״אתמול ישבו לבחינות 119 מועמדים למוסד [להשתלמות של הממ״ד]. המנהלים אומרים כי התמונה הייתה מרנינה. נראה כי נקודת התורפה בשפות. דוח מלא יבוא״. באחת משאלות המבחן נדרש, כנראה, סיכום אחד מנאומי מ״ש. ב-3/9/1946 השיב אשל כי לדברי לבבי ״בדיקת הנבחנים היא עבודה רבה למספר אנשים״ והכנת דוח מלא תארך עוד ימים אחדים.

[7] כלומר, שלאחר שחרורו מן המעצר יניח מ״ש את ניהול הממ״ד בידי ג״מ ואיתן, ואילו הוא ייטול לידיו את ניהול המוסד להשתלמות.

 

העתקת קישור