מזהה |
2913 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
137. אל: אריה אשל, ירושלים - 1/9/1946 |
כותרת משנה |
העתק במכונת כתיבה |
137
אל: אריה אשל, ירושלים
1/9/1946
(העתק במכונת כתיבה)
לאחימן שלומות,
1. תודה על סיכום הדעות למיניהן.[1]
2. בדו״חך
על שיחת בן-לוי עם המגילתי[2] נאמר, כי יש
להמתין ימים חמישה בטרם אפשר יהיה לשאול. דומני שחלפו מאז כפליים.
3. גם
הבטחת לברר במה עמוס קוּמי.[3]
4. למילוי
הבטחה שנתתי לו הריני להעמידך על משמר מסוים: אם (אלף רבתי!) נגיע לדיבורים
רציניים על שחרורנו לרגל המו״מ (כל האותיות מרחפות באוויר!) צריך שמישהו ידאג לצרף
לחשבון ברגע-כושר, את שלושת החיצונים: בה״ב, קוּמי וזעירא.[4] אל שכוח!
5.
שאל-נא את עינבל על שום מה טס אפרים [בן-ארצי] אל בל.[5]
6.
רצוני לקבל רשימת הנבחנים, עם מילים מספר על מוצאו וטיבו של כל אחד; גם עבודה אחת
או שתיים של סיכום נאומי לדוגמה.[6] אחת ההצעות
המרחפות בראשי היא להשאיר את פזית ואביתר במקומותיהם ולקבל לידי את האולפנה.[7]
חזק
|
|
|