135
אל: זאב שרף, ירושלים
1/9/1946
בבוקר
(העתק במכונת כתיבה)
לדתן שלום,
1. כתבתי
דעתי בפעם הקודמת[1] והפעם לאחר לבטים קשים משאול, אני מרגיש כי
שמתי נפשי בכפי. אפשר הניתוק מחברים אחרים בכל שלבי השַקְלָה, באשר חליפת השדרים
בשום פנים אינה תחליף למגע החי ולהתבשלות המשותפת בקלחת הזמן, מוליך אותי בתוהו לא
דרך. אבל אין לי ברירה - הבעתי את תמצית דעתי ויכולתי עוד להוסיף.
2.
בדואר הקודם שכחתי לעמוד על עניין חשוב ודחוף: המגע עם החמרן בגושן. לאחר שבל
הודיע בעניין זה מה שהודיע - ודאי עפ״י דו״ח מוסיק - דומה שאין ברירה אלא לשתפו,
שאם לא כן הרי אם יישָאל יודיע להד״ם. שמא נעשה כבר הדבר או שמא איחרנו?[2]
3. באחד
הדו״חות הראשונים על מפעלות עטרה בגושן נאמר כי היא מסתייעת במריקים המקומיים,
ואילו בדו״ח המפורט אין זכר לכך. מה פשר?[3] עכ״פ יש
להעביר [הדו״ח] לתשבי, לו
לעצמו, ע״מ שימסור למהימנים בפנים.[4]
4. איך
מיישבים תנאי ״סודיות מוחלטת״ עם מסירת העניין לנגלים?[5] הן יש בהם
אויבים בנפש לנו וידידים בנפש לצד שכנגד המקומי, אשר חזקה עליהם שימסרו הדברים.
5. אשר לדו״ח התיבוני,[6] צפוני העלה
הצעה נכוחה והיא שיופנה בלוט אל בן-יהודה, או ב״י עם עידו יחד, כי עכ״פ לא רצוי מגע
ישיר עם בן אביגדור או מגע עם עידו ביחידות.
6. מכתב
נתנאל הרגיזני ואני מַשהה כעסי כדי לענות בקרירות.[7] שמחתי
לצאתו של בעל השושנה[8] וחבל שלא
הקדמתי לשלוח לו ברכת פרידה. אני שולח לו ברכתי עכשיו.
7. קיבלתי
פתק מר. ר. מת״א המסייע בידי החולש על הגלגלים.[9] מציע את עצמו למח' [המדינית] במפגיע. מוכן אפילו ללכת לאולפנה.
זה עכ״פ אינו בא בחשבון, כי קשיש ויודע לא מעט. היש מחשבות?
מכאן קשה מאוד לקשור קצוות.
8.
מה לגבי נסיעת הלבן, עם או בלי הגיורת כיום? דרישת נתנאל שיקדים לבוא היא סימן
טוב. אם יצא - הייכנס אחי אליהו?[10]
9.
ההגעת למסקנה כלשהי לגבי נכד-אביגדור?[11] האכתוב למי
שהיה כאן[12] שיספחו לאחת הכהונות בבית המרקחת[13] - בלית
ברירה אחרת?
10.
אני מצרף דו״ח על גבורותיהם כאן. יש לגולל.[14]
11.
מה פשר הטסת הקולונל? בקש עינבל להודיעני.[15]
12.
שמחנו לצורה הנאה של פרסום כניסת פזית. אח״כ קלטה אוזני שלמעשה לא היה כה מפואר.[16] מילא.
13. היום אכתוב תשובתי לניצן.[17] תתקבל מחר.
14. לגבי
הניסיון בנקודה המשפחתית,[18] אני בעד
מאמצים מרחיקים של העברה, מהבנות, ריכוז באימהות,[19] פיזור שם,
או העמקה בבנות על פני שטחים נרחבים - באחת, כל מאמץ לשמירת הרכוש הפרטי לבל ייפול.
איני גורס מניעה במחץ, כי רק תְגרה.[20]
*
איני זוכר
אם פירשתי במצורף או בקודם - עכ״פ הדבר מובן מאליו - כי אם רק יש איזה סיכוי שהוא
לסחוט ע״י התעקשות עד הסוף[21] - עלינו
לסחוט ולסחוט. כאן חסרות לנו ידיעות חיות מפי אק ואולי נוספות מאחרי נסעו.[22]