[1] ב-25/8/1946 ביקש מ״ש מאשל לשלוח אליו לקט מן העיתונות הערבית לצורך השיעורים בערבית שנתן לעצירים, אך הואיל והחל לקבל את העיתון הערבי ״פלסטין״, מצאו ראוי יותר לצורכי הוראה.

[2] נתן אלתרמן. ר׳ מס׳ 121 הע׳ 7-6.

[3] בסקירה מ-21/8/1946 (ר׳ מס׳ 111 הע׳ 1) דיווח כתריאל כץ על    מפעל ״עם במצור״: ״התוכנית הייתה לאסוף רבע מיליון [לא״י]. 100 אלף צריך היה להכניס עמך, בתרומות של לירה ושתי לירות. ההכנסה תהיה כנראה 80 אלף. 150 אלף צריכים היו להכניס בעלי יכולת בתרומות של 100-50-25-10. ספק אם חלק זה יכניס 50 אלף. רבים הטוענים שנותנים לקרנות אחרות. ארגונים ציבוריים לא העמידו לרשות המפעל מארגנים בעלי יכולת ומשקל. התעמולה נתונה בסייגים. כך, למשל, סירב ׳קול ירושלים׳ להרשות תעמולה דרכו״ (על מפעל זה ר׳ גם מס׳ 118 הע׳ 2).

[4] ב-28/8/1946 אשל הודיע למ״ש כי קפלן (לפידות) ימריא בדרכו לא״י למחרת היום.

[5] הרצל ברגר, חבר מערכת ״דבר״. להלן הקטע המסיים מתוך מאמר המערכת ״דבר היום״ 28/8/1946: ״הצבא מרחיב את שטח החיפושים בשדות ים. כך הודיעו אתמול אחה״צ. אכן, עליו להרחיב את השטח מאוד מאוד. הממשלה הבריטית צריכה לשלוח את כלביה המאומנים בגרמניה לאותו בית קברות בבודפשט אשר בו נטמנה חנה סנש. אז אולי תבין, מה הרוח המפעמת בשדות ים. מה הרוח שהביאה יהודים לארץ הזאת, מה הרוח שנתנה להם כוח עמידה באירופה והיא הנותנת להם כוח עמידה בארץ-ישראל; מה הרוח שתוסיף לשמור על קדושת הארץ הזאת גם בהימחות זכר מחלליה״.

[6] יצחק בן-דור, חבר מערכת ״דבר״, ראש הסניף הירושלמי של העיתון.