מזהה |
2897 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
121. אל: אריה אשל, ירושלים - 26/8/1946 |
כותרת משנה |
העתק במכונת כתיבה |
121
אל: אריה אשל, ירושלים
26/8/1946
(העתק במכונת כתיבה)
לאחימן שלום,
1. רק היום נודע לנו כי ב״כ מ. נאסר בשובו לארץ ושוחרר בערבות. הנכון?
על מה! מה המצב כיום?[1]
2. ראיתי
בעיתונים כי ניקרבוקר בארץ. יש למסור לו ד״ש חמה ממני ומבעל הברכה. הוא מכיר היטב
את שנינו. אולי ירשו לו לבקרנו?[2]
3.
מדוע נסתם חזון מכ״ך? כתב פעם אחת ולא יסף. לא ייתכן שאתפרנס מידיעות שמגיעות אלי
כאן ״מלמטה״ [מעצירי המחנה], כמו לגבי מיהותם של כ״ה החורגים.[3] הנה היום
סתירה בין הוראות לא לשתף במקרה בילוש (שלא נראו לי) ובין התנהגותם השתפנית של אנשי
ש״י.[4] מי לנו
מהדרין כמוהם ואעפ״י כן. ממי אקבל הסבר אם לא מכ״ך?[5]
4.
אין ידוע לי שום עץ-תפוח בכפר הפרח, אך אפשר לנסות. לעומת זה אני חוזר ומזכיר את התורגמן
שגילה א״ב בהיותו אצל בל.[6] העיקר -
מבחר טוב. זה צריך לעשות מייד. מוטב ע״י המחבר עצמו.[7] אנא, דחוף!
5. לגבי
ש״י כדאי להזכיר בעלונים כי זה מוצא הגפרור ולנקוב מספר היוצאים, במדים ובלי מדים.[8] קיבלתי פתק לבבי מאוד מיוסף ראש הנואמים.[9] שלח לו תודה
חמה. מדבריו על חברו הקשיש[10] הבינותי כי
כוונתו (של הקשיש) להפליג מע״ל. בדרך כלל נראית לי ההצעה, אך מוטב להמתין שבועות אחדים.
לא הבינותי עניין אירלנד.[11] אשר לכותב
עצמו ותוכנית נסיעתו - מה יהא על בית פיזל בשקמונה[12] אם ירחיק
נדוד?
אמור
לגוריון כי הקשבתי בעניין רב להרצאתו הערב.[13]
חזק,
אביחי
[8] חנה סנש,
מחברת השיר ״אשרי הגפרור״, הייתה חברת שדות-ים. מ״ש מציע שהעיתונות בדיווחיה על
החיפוש בשדות-ים, תעלה בהקשר זה את פרשת שליחותם של חנה סנש וחבריה הצנחנים
והשליחים האחרים של היישוב לעזרת יהודי אירופה.
|
|
|