[1] בר-כוכבא מאירוביץ, מנהל המחלקה לים ולדיג בסוה״י, נעצר ע״י המשטרה הבריטית בנמל חיפה בשובו מאירופה. אשל השיב ב-28/8/1946: ״ברדתו מהשיט נלקח, אך שוחרר בערבות ידיד משקמונה. צוּוה להתייצב בפני עוזר בן-גיל [ג׳יילס - ראש הבולשת] במצודת העצבנים [האזור הבריטי המוגן בי-ם - ״בווינגרד״]. בא שמה והוסבר לו שהכל טעות. בזה נשלח הביתה״.

[2] יוברט ניקרבוקר, עיתונאי אמריקני, בעל טור ב״ניוזוויק״ וביומונים אמריקנים, אוהד הציונות. ביקר בלטרון ב-27/8/1946 ונפגש עם מ״ש וחבריו (ר׳ שרת/מאסר, עמ' 207, 221). בשהותו בארץ התארח אצל העיתונאים העברים בת״א ובי-ם והרצה לפניהם (ר' ״הארץ״ ו״דבר״ 26-28/8/1946).

[3] 25 מעפילים שברחו ממחנה המעפילים בעתלית (ר' מס' 114 הע' 15).

[4] ש״י - קיבוץ שדות-ים. עם שחר ב-26/8/1946 הקיפו כוחות צבא בריטים וספינות משמר את הקיבוץ ופתחו בחיפושים נרחבים לאיתור האחראים לפעולת החבלה בנמל חיפה באוניית הגירוש ״אמפייר רייוול״ ולגילוי כלי נשק ואמצעי חבלה. פעולות הצבא נמשכו יומיים. לא נמצאו כלי נשק. אנשי המקום נעצרו, נחקרו והזדהו בהסכמה. הסכמתם להזדהות סתרה את הוראות ה״הגנה״ (ר' מס' 20 הע' 24; 22 הע' 9). על האירועים בשדות-ים והתגובות עליהם ר' ״דבר״ 27-28/8/1946; סת״ה ג-3, עמ' 903.

[5] ב-28/8/1946 השיב כתריאל כץ: ״ההתנהגות בשדות [ים] הייתה בהתאם להוראה. ההוראות הכלליות שכוחן היה יפה לחיפה, עין חרוד, ת״א וכד' אינן חלות על נקודות ספר או נקודות מבודדות מבחינה גיאוגרפית. על כן לא הייתה התנגדות. אולם לא נכון שהיה שיתוף פעולה כפי שתיאר זאת קריין רשמי״.

[6] בתגובה להצעת מ״ש שמבחר מ״הטור השביעי״ של נתן אלתרמן יתורגם לאנגלית, כתב אשל ב-26/8/1946 כי כמתרגם מוצע ״עץ תפוח השוכן בכפר הפרח, ״עץ תפוח״ - שמעון אפלבאום, יליד אנגליה, חבר קיבוץ כפר בלום (״כפר פרח״). לימים פרופ' לארכיאולוגיה באונ' ת״א.

[7] אשל השיב ב-28/8/1946: ״בעל הטור השביעי מתנגד להופיע בשפה האנגלית. נימוקיו לא קולעים, אולם דווקא בגלל זה יהיה קשה לשכנעו ואולם נתאמץ״.

[8] חנה סנש, מחברת השיר ״אשרי הגפרור״, הייתה חברת שדות-ים. מ״ש מציע שהעיתונות בדיווחיה על החיפוש בשדות-ים, תעלה בהקשר זה את פרשת שליחותם של חנה סנש וחבריה הצנחנים והשליחים האחרים של היישוב לעזרת יהודי אירופה.

[9] הכוונה ליוסף אלמוגי, שהיה יו״ר ישיבת הפתיחה של כנס החיילים המשוחררים חברי מפא״י ואוהדיה, שנערך בת״א ב-16/8/1946 (על הכנס ר' ״דבר״ 18/8/1946; ״הפועל הצעיר״ 21-28/8/1946). אלמוגי היה מראשוני המתנדבים לצבא הבריטי. נפל בשבי ביוון ושוחרר בתום המלחמה. הפתק ששלח למ״ש לא אותר.

[10] אבא חושי, חברו הבכיר במועצת פועלי חיפה.

[11] מדובר בספר על אירלנד, מתנת מינה בן-צבי, שאשל עמד לשלוח למ״ש (אשל אל מ״ש 29/8/1946).

[12] ליוסף אלמוגי, אז מזכיר סניף מפא״י בחיפה, הוצע לצאת בשליחות קק״ל לדרום אמריקה והוא נענה להצעה (ר׳ אלמוגי/בעובי, עמ' 61).

[13] ״דבר״ מ-27/8/1946 דיווח כי ״'קול ירושלים' השמיע אמש [26/8/1946] את השידור השבועי האחרון לחיילים ובענייני חיילים, שהיו נערכים בעזרתו של הוועד למען החייל. אמש הרצה יוסף גוריון, מנהל המחלקה ליישוב חיילים ליד הסוכנות היהודית״.