119. אל: זאב שרף, ירושלים - 25/8/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  119. אל: זאב שרף, ירושלים - 25/8/1946
כותרת משנה  בערב, העתק במכונת כתיבה

119

אל: זאב שרף, ירושלים

25/8/1946 בערב

(העתק במכונת כתיבה)

 

לדתן שלום,

 

1. חוששני כי עשיתי עוול לידידי נחום [גולדמן] בהערכת פועלו.[1] לזכותו שני חיובים: הוציאנו מסכנת בדידות בוושינגטון[2] ובעזרת וושינג' הקים מחדש את הקשר לרציני בפריס.[3]

2. תמול, כשנתבשרנו על הקמת ממשלה כל-הודית,[4] הרהרתי: עצמאות זו, לדידנו, הקדימה לבוא בחצי מיליון יהודים; רצוני לומר, צריכים היינו למנות לפחות מיליון אחד לעת התעצמותה של הודו. התעצמות זו תוספת משקל עצום נגדנו במאזני העולם. בייחוד כשהיא בראשות גנדי ונהרו![5]

3. דומני שיש לנו [בממ״ד] תוכניתו הראשונה של נ. ס. (האור המאושר)[6] על פתרון הבעיה, שבה קווים למוצע עכשיו. מעניין להשוות ולראות אם בַכל דמיון או יש שוני ובמה.[7]

צר לי שלא הספקתי לכתוב לאבויריב. אם נתעכב - כל ברכותי לו ולשליחותו.[8] להתראות!

הניסה ש.[וּכמן] דבר אל ק.[טלינג]? יש שוב להזהירו על זהירות - סחור סחור ובעקיפין![9]

כל ברכותי

הערות:


[1] ר׳ מס׳ 115 סעיף 4 (סדרת סעיפים שנייה). בכנס פריס אמר ב״ג: ״אני סבור שכל חברי ההנהלה רוחשים הערכה לכישרון שבו ביצע ד"ר גולדמן את שליחותו הקשה והעדינה״ (אביזוהר/לקראת, עמ׳ 123).

[2] סכנה שארה״ב תתמוך בתמ״ג.

[3] לאחר שובו משליחותו לוושינגטון לכנס ההנהלה   המורחבת של הסוה״י בפריס, נועד שם גולדמן - בלוויית כמה מחברי הנהלת הסוה״י - פעמים אחדות לשיחות עם ארנסט בווין, שר החוץ הבריטי, ששהה באוגוסט 1946 בפריס כדי להשתתף בדיוני מועצת שרי החוץ האירופיים שהתכנסה שם. שיחות אלה התאפשרו הודות להתערבות שגריר בריטניה בוושינגטון בעקבות פגישתו עם גולדמן (ר׳ דוח גולדמן, תעודות א׳, עמ׳ 519; 522; גנין, עמ׳ 255).

[4] ב-24/8/1946 הודיעה ממשלת בריטניה על מינויה של ממשלת ביניים כל-הודית בראשותו של ג׳ נהרו. זו הייתה ממשלת קואליציה הינדית-מוסלמית, שהייתה אמורה לפעול עד להעברת השלטון מידי הבריטים והקמת מדינת הודו פדרלית עצמאית עפ״י תוכנית שהוצעה ע״י משלחת הקבינט הבריטי, שבראשה עמד סר סטפורד קריפס ותכליתה מניעת חלוקת הודו.

[5] מהטמה גנדי וגוהרלל נהרו, מנהיגי מפלגת הקונגרס ההודית, התייחסו בהסתייגות אל הציונות ומפעלה בא״י.

[6] נורי סעיד, שמשמעות שמו בערבית ״אור מאושר״.

[7] בלונדון רווחו שמועות שאת תוכנית הפדרציה (תמ״ג) לפתרון בעיית א״י הגה נורי סעיד, מי שהיה ראש ממשלת עיראק (ר׳ ״הצופה״ 28/8/1946). בתזכיר סודי בן 88 עמוד (״הספר הכחול״; מכונה גם ״הספר הירוק״) שהגיש לממשלת בריטניה בינואר 1943, הציע נורי סעיד להקים פדרציה של חמש מדינות ערביות (עיראק, סוריה, לבנון, עבה״י וא״י), שבמסגרתה תיפתר שאלת א״י במתן מידה של אוטונומיה מינהלית ותרבותית ליהודי א״י וכן למרונים בלבנון (גורן, עמ׳ 39; אביזוהר/לקראת, עמ׳ 112 והע׳ 8; 115; ששון, עמ׳ 349-348).

[8] תגובה למכתב ז״ש 25/8/1946: ״אבויריב ייצא ביום ב׳ [למחרת] אל מונטור [כלומר לארה״ב]״.

[9] ר׳ מס׳ 111 הע׳ 8, 9.

 

העתקת קישור