115
אל: זאב שרף, ירושלים
מוצ"ש 24/8/1946
(העתק במכונת כתיבה)
לדתן שלומות,
תהילות
ותשבוחות למבצע הכביר בהרצת דו״ח כה מקיף ומפורט מפי פזית למחרת שובו.[1] מסופקני אם
היינו זוכים בכך אילו היינו חופשים. אבל כרוחב היריעה ריבוי הקושיות, והריהן לפניך
ולפניו, לפי הסדר ולא לפי דרגת החשיבות.
1) עמ' 1, פסקה ב': מה הוצע לסיעות-חוץ -
נוכחות בחוות דעה מייעצת או אפשרות הופעה אחת להרצאת משנתם, עם הסתלקות בסופה? חשוב
לדעת מה דחו.[2]
2) עמ׳ 1, באמצע:
״היו שטענו כי מוטב לא לקבוע גבולות
עכשיו״. מה הייתה טענת
א״ש -
שאין לעורר שאלת שלֹמה כלל
ועיקר, או שיש לעורר אבל אין לקבוע קווים [גבולות]?[3]
3)
באיזו סמכות השתתף ח. גרינברג - כשליח מפלגתו או כחבר ״השמונה״? השאלה נשאלת משום שלכתחילה
דחה ח״ג את מינוי לונדון כאחד משמונה ולא שמעתי שחזר בו וקיבל.[4]
4)
עמ׳ 1, פסקה ז׳, שורה 8. הפסוק הפותח ״הייתה גם הצעה״ ומסתיים
״לאנגליה״ אינו מובן; בעצם אין זה פסוק כלל. נא לפרש.[5]
5)
עמ׳ 1, פסקה אחרונה: מה פירוש ״לא אמרנו כי זה אולטימטום״?[6]
6) בכל שיחותיו הקלות של נ״ג [נחום גולדמן] על הנגב, הידוע אם הייתה
ברורה לו ההבחנה בין המשולש הדרומי והפס הצפוני?[7] אולי לפידות
יודע.
7)
עמ' 1, שורה שלישית מלמטה: על מה מוסבת ״התנגדותו״ הראשונה? אם למדינה,
הרי נאמר להלן ״מבלי להביע את התנגדותו למדינות״ ואילו לפני כן מדובר על התנגדות
שהובעה. אם לא למדינה - למה?[8]
8)
עמ' 2, פסקה א', שורה 5 מלמטה: ״העברת הערבים״. האם דובר על כך במושב
לוט? או שזה היה אלתורו של המשוחח?[9]
9)
שם, מי ״העיר כי הרי אין כלום בנגב״ ובאיזה מובן ״אין כלום״ - אין אנשים ולכן קל
ליישב, או אין אדמה טובה ולכן אין לזה ערך?[10] הנה כאן,
בדיבור הסתמי והמרפרף הזה על הנגב, מקור הרע.
10)
עמ' 2, פסקה ב', שורה 10. מי אמר ״כי אם יתנו מאה [אלף רישיונות עלייה]
וכו' נצטרך להפסיק [את ההעפלה]״ וכו'? ויטל [ח״ו] או בעל הבירית?[11]
11) שם, איזה
שוקן - הזקן? האם בא אל בל?[12]
12)
שם, בשורה שלאחריה: ״ואז הוסיף בל״, מה הוסיף?[13]
13)
שם, בשורה שלאחריה: ״וגם ו. התנצל וביאר את דבריו״. ״גם״ זה מה בא לרַבות, האם
התנצל לפניו מישהו?[14]
14) שם,
שורה 4 מלמטה: ״כי הוא לא רימה אותנו״ וכו'. הייאמן?[15]
15)
שם, פסקה אחרונה, שורה 3 מלמטה: ״בל הגיב כי אין להשוות״. אם ידועה הנמקתו - אנא![16]
16)
עמ' 3, שורה א': שאלה רבתי - מתי הציעו לנו 5 [אלפים] ולא
קיבלנו?[17]
17) שם, פסקה
4 (בתשובה
לשאלות): ״בן אביגדור פסק שנוסח שקמונה וכו'...
אסור״. האין זה עומד בסתירה לפסוק שמייד אחריו? ואם אין סתירה, האם פירוש הדבר הוא שיש דברים
מותרים, אבל אלה
שנזכרו (זעירים והאחרון) אינם מותרים? ואם כן, מה בכלל בא בחשבון? ועוד. ההיו
ידועים שם העניינים המסוימים ועליהם נגזר, או שדובר שם דרך משל ואתה קובע דרך
היקש?[18]
18)
שם, שורה אחרונה: ״אותי״ צ״ל ״אותו״, לא כן?[19]
(עד כאן
מגופו של הדו״ח, מכאן ואילך ממכתבך 23/8):[20]
19)
סעיף ד׳: מה הדעה שאמר פזית לאבירן ולגיס?[21]
20)
סעיף ו׳: לאלו ״קטנים ומדוכאים״ הכוונה - כורדים, מרונים?[22]
21)
סעיף ז׳: ״מולדת גמז הקדומה״ הכוונה למולדת נתנאל ואהוד, לא כן?[23]
עוד שאלות ממכתב צפורה, מפי דובקין.[24]
22)
לדבריו, בן-יהודה קיצוני מבן אביגדור. באיזה מובן?[25]
23)
לדבריו, רפאל מזכיר לאבירן. מה יודע פזית על תוכניות רפאל?[26]
ועוד שאלות:
24)
הנמסרה לנו רשמית איזו הודעה שהיא על הפסקתה הגמורה של העלייה עד להסדר החדש?[27]
25)
דומני שבמכתב האחרון המכיל את תנאינו[28] לא פורש
התנאי על שחרורנו. אם כך הדבר, האם ההנחה היא שהתנאי על חופש הסוכ׳[כנות] למנות את
נציגיה למו״מ מספיק? חברַי כאן סבורים שמספיק, ואני חולק וסבור שיש להציג לחוד
תנאי על שחרור.
26)
הנמסרה לישיבה חוות הדעת ששלחנו מכאן על השאלות העומדות על הפרק?[29] הנתקבל
מברקי האחרון לאבירן בעוד פזית בלוט?[30] הנמסר בכלל
לפזית איזה שדר בשבילנו - בשבילי? המסר פזית לאבירן ולבן-יהודה את דעתי על הקו?[31]
אני מפסיק את שרשרת השאלות, אך לא אתחייב לא להוסיף עליהן, הערות
אחדות למצב, כפי שהוא משתקף מהדו״ח על תוספותיו:
1) ההנחה שעליה התבססו, כנראה, אנשי לוט - איני יודע באיזו מידה התבסס
עליה בן אביגדור במיוחד - הייתה שבלעדינו לא יקום העגל. זה נאמר בסעיף ה׳ שלך וגם
נמסר ע״י א״ד לצפורה.[32] ההנחה
מוטעית בעיני. אומנם הערב שמענו חדשות המרמזות שהעולם כולו עומד אולי על עברי פי
תהום חדשה.[33] אבל אם נניח
שהעניינים יתנהלו לפי סדר יומם כיום, הרי ברור שלא הרי הסתלקותנו כהרי הסתלקות בני
הדוד [הערבים] לגבי גורל הכנס [וש״ע]. הסתלקותם הייתה מבטלתו, אך לא כן פרישתנו,
כי אנו סתם ציבור בעוד שהם מדנים [מדינות]. שם נוהגים נימוסין אחרים והחשבה אחרת.
לאחר שהזמינו ופרסמו, לאחר שהללו נענו להזמנה ופרסמו, לאחר שנתמנו כבר נציגים
ונתפרסמו,[34] לאחר שאלון
דרש תשובה חותכת והוא עומד לקבלה חיובית היום-מחר[35] - לא יוכלו
[האנגלים] לחזור בהם בתואנה שהצד שכנגד, ז״א אנחנו, מתעקש.
2)
ההצעה בדבר המו״מ המוקדם[36] היא לכל
הטוב חסרת שחר ולכל הרע מזיקה. מו״מ מוקדם איתנו פירושו מו״מ מוקדם גם עם הצד
שכנגד. או שההצעה לא תתקבל או תתקבל. אם תתקבל - הרי זהו כבר הכנס. והרי אנו בתוכו
כאילו ללא תנאים.
3) תשובת
ב[ווין]. בפסקה ב' בעמ' 3 של הדו״ח (מצטער על הדחייה אך יעביר לק'[בינט]) פירושה שלילה.[37] אילו הסכים
היה עונה מייד אלא אין הוא רוצה להיות
אחראי לבדו לתשובה שלילית ואפשר הכוונה להמתין להחלמת ויטל[38] ע״מ לסבך.
4) נ״ג עשה ודאי מאמץ ישר לב ובעל סיכויים. בזהירות ובחשאיות לא
הצטיין מעולם.
התוצאות
הן:
א) שמה שהיה
מיועד להופיע כתוכנית אמיתַי, שאנו, בלב שבור, היינו מתפשרים איתה, הופיע
כתוכניתנו, שאמיתי בחצי פה תומך בה.[39]
ב) התביעה
היחידה שהוא היה מזוהה איתה ״מתחילת הפרשה ועד השלבים האחרונים״ - מאה [האלף] -
נעלמה כאילו מהאופק שמע״ל [של ארה״ב].[40] סה״כ עגום
מאוד!
5) סעיף
10 בעמ' 4 של הדו״ח נשגב מבינתי.[41] איך זה מתיישב
עם התנאי, שאני, עכ״פ, עומד עליו בבחינת בל יעבור, שהסוכ' חופשית למנות את נציגיה?[42] אלא מה -
שמא בפנים יהיה רוב נגד שיתופנו במו״מ? היצויר רוב כזה? אלא ייתכן מאוד שכל השאלה
לא מעשית, כי לא יהיה מו״מ.
6) דחוף
מאוד! ועתה מה הלאה? מה יהא אם תבוא תשובה שלילית? פזית אומר כי ישובו לדון. זוהי
השערה, או שכל ישר, או החלטה שנתקבלה? ואם נתקבלה בעניין זה החלטה כלשהי, בדיוק מה
הוחלט? שההנהלה תתכנס מחדש? איפה? מתי? שהוה״פ המצומצם בי-ם יחליט? הנקבע הדבר
במפורש? זוהי שאלה מכרעת, חיונית בתכלית, ואבקש קודם כל תשובה עליה - מייד. אל
תצרף אותה לרשימה במספר 27. ראה אותה כשאלה ראשונה. שאל מייד את פזית ואת
לפידות (אם הגיע), גם את יוסיפון וענני מייד.[43]
אשר
לפזית, הרי הקדמתי ודרשתי כניסתו לעניינים מייד.[44] עכשיו
שנתקבלה בעניין זה החלטה, הרינו חותמיםעליה בשתי ידים, אני ועמיתי. אלא יוצא,
כאילו, שידון על זה [הוהפ״צ] המצומצם. ידון![45] עכ״פ דעתנו
ברורה.
*
לגבי
ה[מאבק ה]צמוד (גיס!) מביעים שלושתנו (האילן בכלל) את דעתנו בעד ״קום ועשה״ בדומה
לאחרון.[46] אני מניח
שהרוב מובטח. במצב זה איני מבין הזדעזעותם של שלושת הנקובים בסעיף 4 של מכתבך.[47] אם לחיתות
כללי [מאבק מזוין רצוף], הרי כל הזמן נקטנו כאן קו פוג, גם נודע לנו על פוג לוט.
ואם לצמוד, הן נמסר ליום א׳[48] ולע״ע אני
רואה רק מתנגד אחד. אך אם ייחלו לחידוש [המאבק המזוין] הכללי ולכן נתאכזבו - אין
בידי לעזרם. אדרבא, אני מוכרח לחייבם בכל המאמצים לחזק החישוקים דווקא בעמידה [על
ההחלטה] - גם זהו מבחן. לא אספיק הפעם לפנות ישיר ואבקשך למסור לשלושתם.
אשמור השדרים עד לתשובתך, אבל העתק משאלון זה אין בידי. זכור זאת
בתשובה! הנתקבל משהו מרפאל עצמו? לי או לך או למישהו?[49]
האם חזר לפידות? מתי [יבוא] בל?
אם יש לך
לחלוק או להקשות על ההערות והמשתמע מהן - חלוק והקשה למען יתלבנו הדברים.
חזק.