84. אל: זאב שפר, תל-אביב - 12/8/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  84. אל: זאב שפר, תל-אביב - 12/8/1946

84

אל: זאב שפר, תל-אביב

א-ן 12/8/1946

לאחז שלומות,

 

א) אני סומך שתודיעני סוף פסוק בעניין הניתוק.[1]

ב) אשר לכלכלת השכן,[2] העברתי לדתן וחזקה שיטכס עצה. נא להתקשר.

ג) יש לדחות לע״ע בכל הדרכים הכנסת בן יעקב.[3] להסתייע בהעברתך לתפקיד מרכזי. עכ״פ הודעתָ ואתה מחכה להוראות. ובאמת תודיע ללוטציה - מוטב לא ע״י שמשון[4] אלא בדרכי דתן.

ד) עליך להמשיך בתפקיד המרכזי, עד להוראה חדשה. אם יש צורך בסמכותי עד לאישור לוטציה - הריהי נתונה.

ה) לבי לאחריותך נוכח המתחולל. המסיבות גוזרות מינ'[מום] ולא מכס'[ימום].[5]

 

חִזקו ואִמצו.

ישן

 

הערות:


[1] התנתקות ה״הגנה״ - לאחר פרשת פיצוץ מלון ״המלך דוד״ - מן השותפות עם ארגוני ״הפורשים״ במסגרת תמ״ע (ר׳ מס׳ 53 הע׳ 5).

[2] העניין לא נתחוור.

[3] מדובר בתביעת ״האיחוד האזרחי״ לצרף את יוסף יעקבסון מרחובות למפקדה הארצית של ה״הגנה״ כאחד מנציגי הימין בה. התביעה נשענה על הסכם הפריטט משנות ה-30 שלפיו הונהג שוויון נציגות להסתדרות ולחוגי הימין במפקדה הארצית של ה״הגנה״. הסוגיה מתבהרת במכתב גלילי אל סנה בפריס (יולי-אוגוסט 1946): ״שוב צץ עניין בן-יעקב. חיים אריה המזכיר [ח׳ אריאב, מזכיר ״התאחדות האכרים״, ומפעילי ״האיחוד האזרחי״, מנציגי הימין במוסדות הביטחון היישוביים] פנה אל פזית באולטימטום כי אם לא יוזמן לדוכן [המ״א] יפרשו מן המפעל מד"ר לנדאו [״כופר היישוב״, שד"ר מיכאל לנדאו היה מנהלו], ר׳ גלילי, עמ׳ 62-61. הבהרה נוספת במכתב ב״ג אל ג״מ 5/10/1946, שם נאמר בין היתר: ״צירופו של יעקבסון עורר כאן סערה מוגזמת במקצת, אבל מוצדקת בהרבה. עם החלפת הדוקטור [סנה] בזאב [שפר] הועמד הפריטט על 3:3 כאשר היה, ואין שום יסוד להוסיף איש רביעי מהימין בכלל. [---] אין להעלות על הדעת שיקבלו עכשיו ארבעה [---] מכיוון שחילופי הגברי (זאב במקום משה) העמידו למעשה - עד הקונגרס בכל אופן - את הפריטט על 3:3, אין בכלל צורך להוסיף איש [---] המצב מסתבך לרגל הדרישה של ׳המזרחי׳ להוסיף להם איש, אם מרחיבים המסגרת ומוסיפים אחד לימין ואחד לשמאל. זהו נימוק נוסף להניח את הסטטוס-קוו-אנטה״ (ר׳ אביזוהר/לקראת, עמ׳ 210-209).

[4] רשת האלחוט של ה״הגנה״.

[5] צמצום הפעולות האלימות נגד הבריטים ולא הרחבתן, כלומר: איפוק.

 

העתקת קישור