[1] ב-2/8/1946 נועד ח״ו לשיחה עם ג'ורג' הול, שר המושבות הבריטי, בעניין השתתפות היהודים בוש״ע שזימנו הבריטים לדיון בתמ״ג. ח״ו הבטיח להול להעביר למשתתפים בכנס פריס דוח על השיחה ולהמליץ לפניהם לקבל, בשם הסוה״י, את הזמנת הממשלה ליטול חלק בוועידה. עם זאת הציג כמה תביעות מוקדמות: שחרור חברי הנה״ס העצורים; הפסקת חיפושי הנשק; הרחבת השטח היהודי בתמ״ג ע״י צירוף הנגב; העלאת המאה אלף ומסירת האחריות לעלייה לידי היהודים (ר' ח״ו אל ג' הול 2/8/1946, תעודות א' עמ' 1492-49; וייצמן/איגרות 22, עמ' 180-179).

החלטת כנס פריס בנידון, שהתקבלה ב- 5/8/1946 קבעה: ״1. הנהלת הסוכנות היהודית רואה את ההצעות הבריטיות [---] כפי שהודיע עליהן מר מוריסון בבית הנבחרים, כבלתי קבילות לשמש בסיס לדיון; ההנהלה מוכנה לדון בהצעה לכינון מדינה יהודית בת-קיימא על פני שטח מתאים של ארץ-ישראל״ (ר׳ אביזוהר/לקראת, עמ' 118-119; אילת ב', עמ' 436).

[2] ב-2/8/1946, סמוך לחצות, אירעה התפוצצות במכלית הדלק הבריטית ״אמפייר קרוס״, שעגנה במפרץ חיפה. בהתפוצצות נהרגו 25 בני אדם ונפצעו 35. את הידיעה הראשונה על ההתפוצצות שידרו בחדשות רדיו לונדון, שם נמסר כי זו הייתה תאונה (ר' פ״פ ו״הארץ״, 4/8/1946). קלר הולינגוורת, כתבת השבועון האנגלי ״ניוז אוף דה וורלד״, גרסה שההתפוצצות הייתה מעשה ידי ה״הגנה״. ב-7/8/1946 כתב אשל למ״ש שגרסה זו היא ״פרי שנאה ומחוסרת כל שחר. אביתר הכחיש אמש [במסיבת עיתונאים]״.

[3] ״קול ירושלים״ הודיע על היעלמם של חמישה צעירים שיצאו בשבת (3/8) מבתיהם בת״א.

[4] 13 אנשי פלמ״ח, שהיו אמורים לפוצץ את גשר א-זיב ב״ליל הגשרים״ 16/6/1946 ונעלמו בהתפוצץ חומרי הנפץ שנשאו.

[5] אליעזר ליבנה, עורך הירחון ״בטרם״, ביטאון החוגים האקטיביסטים במפא״י.

[6] במס' 65.

[7] הכוונה למס' 53. ב-7/8/1946 אישר אשל שהמכתב הגיע לידי גלילי.

[8] דוח על שיחת ז״ש עם קולונל אישם ב-5/8/1946 נמסר במכתב ז״ש ב-6/8/1946. בשיחה הוחלפו דברים בעניין פיצוץ מלון ״המלך דוד״, המצור על ת״א, הטרור, המנהיגות הציונית וכן 13 נעדרי הפעולה בגשר א-זיב ב״ליל הגשרים״.

[9] שחרור גרינבוים, רמז ודוד הכהן.