59
אל: זאב
שרף, ירושלים
א-ן 29/7/1946
לדתן שלום,
1. אומנם סעיף 7 באיגרתך מהיום מרגיעני, אך אוקיר אישור
שאיגרתנו [מס' 58] המפורטת, לסעיפיה, נשלחה במלואה ותגיע בעתה.[1]
2.
לסעיף 1: הברק או שגר בידי מהימן הרשאתי לגיס והרשאת צפוני לפזית. המזוקן
אינו נענה.[2] ודאי ידעת,
כי מלכתחילה חייבתי הרשאות, אך בעוד המוּתר כאן[3] הייתי
במיעוט 3:1, ומשום ברית אחים לצרה ביטלתי רצוני.[4] לגיס תשדור,
כי חזקה שיתחשב בדעתי,[5] בהנחה
שהמשלוח [של ייפוי הכוח] מובטח.
3. סעיף 2 שלך לא הובן לדקדוקי.[6] או תפַשֵט
או תגלה רזך לששון המיסב לפעמים חופשית.[7]
4. היש
יסודות של ממש למורא חֶבֶש לגמז?[8]
5.
איש יהודי יכונה אביתר.[9]
6.
אתה מפריז בהערכת השכלתי ומאלצני להדביק בנַחַש את פיגורַי. כן ניחשתי כי אחרון
בשורה 2 סעיף 6 ואמצעי בשורה ראשונה באותו סעיף, היינו הך.[10]
7.
עדיין לא נתלבן ״בן דוִד״.[11]
8. לימודך
זכות על עידו בסעיף [12] 8 ישר מאוד בעיני, כי תמיד יש להינזר מרישוע או צידוק סיטוני. אבל
חששותי למגשר התלוי על פני תהום אושרו חמורות בשדר פרץ בדבר הפתק המַטיל.[13] זאת דרכו של
הפועל לבדד, ללא מנוע וללא רסן של תנועה. כזה לא יגרוס ״מוטב לשְגות עם הכלל
מלצדוק בלעדיו״, כי אינו קשור בטבורו לכלל ממשי אלא מתכוון לכלל ערטילאי ומדַמֵהוּ
מגולם בקרבו, בחינת אמרתו של לואי הי״ד;[14] מתוך כך ילך
״בכוח״ אמיתו האישית, ולמען הגשמתה לשם שמים יתקשר גם עם הס״מ [סמאל - מלאך
המוות]. מסור נא נוסח הערכה זה לניצן.
9. הצעה
לשיפור הדֶפֶק:[15] יהא-נא אחימן
בסודנו וידאג שיוּשב על כל פרט ודקדוק. הנה שאלתי להלך נפשם של אביתר, הדרומי
והדרומית, בעל שושנת גושן וכו׳.[16] אין מענה
וגם לא מובטח בסעיף 9. אני שודר
ללא העתקים ומופקר לפּוּרָה.[17] היעדר תשובה
לשאלות זכורות והיעדר ביטחון שכל השאלות נענו, משום שקצתן נשתכחו, מעצבנים ללא
נשוא. משל כאילו הייתי נתקל בכל פעם במוטות הברזל של הסוגר וחובט ראשי בהם. דייני
שאני בכלוב ולמה אטיח ראשי?
10. אבויריב
מעלה הצעה שנגמול לנשפָם בנשפיה משלנו, תוכניתה מיצירותיהם הנהירות לאֳמנֵינו. היש
תושייה?[18]
11. צפוני
מזכיר שלאחר שנבלשה בידי יורשי נחלתך לשעבר מזימתם [של הבריטים] בהיקפה[19] והוברר שרבה
נהירותם בצפונותינו, הוחל בחֵקר מעמיק לתיקון הבדק. הוא ממריצני לתבוע המשך והנני
נענה. מסור נא לפרץ![20]
12. בדיעבד הנני מרוצה מהזמנת בעל האורה לבית אחי,[21] אם כי לא
הוריתי. שיעור קומתו גבוה משל אחרים ואם יתרצן ויקלוט הגישה כל הסיכויים שיבריק.
13. פתק
אופייני מבעל הקצרנית הממושקפת השוכן בבית פזית והמשופם.[22] ״חברים
יקרים! אל תתפלאו (!) על שאינני כותב לכם. הסיבה היא זו שבעובדה אינני יודע כלום
לא על מחשבותיכם ולא על הלך רוחכם. אני דורש בשלומכם. מרגיש בחסרונכם ציבורית
ואישית״. אפשר שמכוון לדר יותר ממני. מכל מקום, גְשה נא אליו, מסור המהלך לפי
הסיכום ללוטציה[23] ועוד משהו
לפי ראותך, והסבר שחוק בל יעבור מצדי לכתוב רק לך ולפעמים לח״ח ולפרץ ותמיד יוכל
לעמוד מפיך על המוצל מבעד לחוטים [חוטי התיל].
14. עיתוני
הבוקר עודדו במקצת: רמז להתעקשות-מה מצד המריקים לאחר הרושם הקודם של ויתָרוֹן
מוחלט.[24]
15. מה דעתך
על דברי אבירן במסיבת לוטציה? ריכוך רב! היש לראות סימן לשינוי אצטגנינות - ראיית
פתח למשהו בדרך הדו״ד?[25]
16. מזה
לקטנות: היום הפליגו הקרויים על שם אשת חנקין. מבצע חשוב, כי האנשים ״כבדים״ ויפה
שעה אחת קודם.[26] אבקש להעמיד
עכשיו על הפרק את מנהג עזריהו מהררי-פז.[27] כן רצוי
מאוד טיפול מהצד בדוד השקמוני (הקטן) [אדירי]. איש המשמר [אלפרין] נתבשר היום
מרעייתו כי דרורו מובטח וקרוב.
17. שלח שדר זה לאבירן: התפלאתי בהיוודע לי כי רפאל עודנו בלוטציה.
הייתי בטוח שחזר אל בל לעזור בהכנה לניצוח ובכלל. אם אינו הכרחי לך, שכן אהוד
[אבריאל] לידך, חשוב להחזירו שמה לפעולה ולהיוועדות. הוא גדל מתפקידי מזכירות וקשר
וראוי לפעולה אחראית.[28]
שלום לכל,
ישן
[20]
בעניין
הפעולות שנדרשו לאיתור המקורות שמהם דלף לבריטים המידע על תמ״ע ועל מעורבות הסוה״י
בפעולותיה. ז״ש השיב ב-2/8/1946: ״להצעת צפוני - פרץ נתון הרבה לתיקון הבדק ובייחוד נתון בכך חברו
הצעיר האפיקי [יוסף יזרעאלי] המוכשר לכך. עבודתו רבה והוא מתחרה עם הזמן״.