58. אל: היוצאים לכנס פריס, ירושלים - 28/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  58. אל: היוצאים לכנס פריס, ירושלים - 28/7/1946

58

אל: היוצאים לכנס פריס, ירושלים

א-ן 28/7/1946

לחברים שלום,

 

התייעצנו על השאלות העתידות לעמוד על הפרק, ואלו הן מסקנותינו:

1. עם כל היות החָזוּת קודרת מאוד, איננו רואים מנוס, נוכח חומר המצב שלא היה כמותו, מלהיכנס במו״מ,[1] במידה שהדבר מתיישב עם שמירת מעמדנו ואי התכחשות לעמדתנו, על מנת לנסות להציל מה שאפשר.

2. תנאי בל יעבור א' להשתתפותנו במו״מ - הופעת הסוה״י כנציגות המוסמכת היחידה; הסוה״י, אם תמצא לנחוץ, תשתף במשלחתה ארגונים, חוגים ואישים אחרים, כדרך שעשתה פעם.[2]

3. תנאי בל יעבור ב' - שחרורנו (שלושה + אחד).[3]

4. תנאי בל יעבור ג' - לא נסב יחד עם המדינות,[4] כי איננו מכירים בסמכותן להתערב, אך מוכנים להסב יחד עם שכנינו בארץ.[5] זו דעת שלושתנו ואילו החבר הרביעי המשתתף עמנו בהתייעצויות גורס הודעה שאיננו מכירים בסמכות המדינות אך אינו גורס סירוב לשבת. ברור לנו לכולנו, כי כל ערכו של סעיף זה אך להלכה, משום עמדת הצד שכנגד.

5. תנאי ד׳ - התחלת ביצוע תוכנית המאה [אלף] (דרישתנו צריכה להיות 15 לחודש)[6] לפני המו״מ. לאו דווקא מתוך התחייבות למפרע על כל המאה, אלא על מכסה זו החל מאבגוסט ועד לגמר המו״מ. שני חברַי קובעים תנאי זה כבַל יעבור. הח״מ אינו גורס זאת ודעת הרביעי כדעתו. הרביעי מסופק אם יש בכלל להציג תנאי שאינו בל יעבור. הח״מ סבור שיש לעשות לחץ, בעזרת הנשיא.[7]

6. אם נגיע להשתתפות במו״מ, נצהיר לפניו כי אין כניסתנו פירושה הסכמה לשום תוכנית מומלצת ע״י הוועדה (ג')[8] או מוצעת ע״י מה״מ, אלא נכנסים מתוך שמירה על מלוא זכויות העם ואי נסיגה מתוכניתנו.[9]

7. אנו מניחים שכיום עלינו להכריע בעמדתנו כלפי המו״מ ועוד תהא לנו שהות לקבוע עמדתנו בתוך המו״מ, אם יתקיים. אך אנו מסמנים מעתה, כתוכנית מינימום שנצטרך לעמוד עליה בכל תוקף במו״מ, שתי נקודות: שלטון על העלייה וקיום נציגות מוכרת של העם היהודי, בעלת חסינות.

8. בתשובה לסה״ל החדש[10] הצעתנו היא להודיע כי כבר פרסמנו הודעה עובדתית[11] ואנו מוכנים להיכנס לבירור עם מה״מ על רקע העניין כולו.

9. אשר לקו:[12] חבר אחד משלושתנו [גרינבוים], וכן הרביעי [רמז], שוללים אותו לחלוטין, עכשיו יותר מבכל זמן אחר. שני החברים האחרים [דב יוסף ומ״ש] נשארים בעמדתם העקרונית[13] אך מחייבים הפוגה. אחד מנסח: כרגע הפוגה, על מנת לדון ולהחליט במשך הזמן לפי המסיבות. הח״מ גורס הפוגה ממושכת. שיקולו: הקו נתן מה שנתן בתקופת ההתרוצצות.[14] יש לו חלק בתזוזת-מה מ-1939 שישנה אפילו בתוכנית המוצעת.[15] אך כרגע הגענו לגיבוש. קו עכשיו, המכוון לסילוק התוכנית,[16] פירושו מבצע רב, שבו נסתכן בחיסול או באימת חיסול.[17] הסתכנות כזו אסורה. לכן יש למצות מאמצים אחרים ואם ייגזר נשוב לקו ממושך ומסורג.[18] עם כל זה איני קובע מסמרות מוחלטים ומוכן לגמישות לפי ההשתלשלות.

10. הגברה נמרצת של פעולת המוסד [לעלייה ב'].

11. הכנת כתב האשמה על מה״מ לפרסום בין לאומי.

12. הכנת תזכיר יסודי לאו״ם להגשה לכנס ספטמבר.[19]

13. קביעת מועד הקונגרס [הציוני ה-כ״ב] ומקומו. אני ועמיתי בעד אוקטובר. י״ג מפקפק אם אפשר לקבוע עכשיו תאריך מוחלט.

14. הח״מ בעד סיפוח ח״ח מ״מ חלף החבושים, הנשארים בחברותם אם יתברר שאין התרתם קרובה. שני חברַי מתנגדים, כדי לא לסייע לרשות המעוניינת בחילופין. הם מציעים, כפתרון מעשי, חזירת אק והעברת עוד חבר או שניים (בל, נ״ג) לארץ.

15. לגבי השאלות שאינן צפויות בזה, דורשים שני חברַי שלא יוכרע אלא לאחר הימלכות וצירוף הדעות. גם לגבי השאלות שצוינו לעיל מציע עמיתי שלא יוכרע אלא לאחר שנשמע דעות ח״ח אחרים ונימוקיהם. כולנו מסכימים שזה רצוי, אך יש[ן] מפקפק באפשרות.

אנו מניחים, שתחישו שובכם ככל האפשר. ברכות כולנו מלוות אתכם ושלוחות לח״ח בחו״ל.

ישן

רצוי שתקחו אתכם העתק מאיגרת זו.

 

הערות:


[1] כלומר להשתתף בשיחות וש״ע בלונדון, שממשלת בריטניה ביקשה לזמן לדיון בתמ״ג. דעת ב״ג הייתה שיש לדחות תוכנית זו ואין לנהל עליה מו״מ. עמדתו הייתה שרק תביעה למדינה יהודית תהיה בסיס לדיונים בוש״ע. עמדה זו התקבלה על דעת רוב המשתתפים בכנס פריס (ר׳ אביזוהר/לקראת, עמ׳ 99).

[2] בוועידת סנט ג׳יימס, שנערכה בלונדון בפברואר-מרס 1939, ערב פרסום ״הספר הלבן״ של מלקולם מקדונלד, השתתפו בשם הסוה״י והוה״ל: ח״ו, ב״ג, מ״ש, וייז, בן-צבי, ב״צ מוסינזון, ברודצקי, גולדמן, פרלצוייג, הרב ברלין, הרב עוזיאל, סופרסקי, אוסישקין, גב', ר' ג'ייקובס, הרב פישמן-מימון, הרב י״א הרצוג. כן היו במשלחת היהודית אישים לא-ציונים: לורד בירסטד, לורד רדינג, נציגי ״אגודת ישראל״ וארגונים יהודיים אחרים.

[3] מ״ש, דב יוסף, גרינבוים - חברי הנה״ס, רמז יו״ר הוה״ל.

[4] מדינות ערב: מצרים, עיראק, סוריה, לבנון וסעודיה, שהוזמנו להשתתף בשיחות וש״ע.

[5] נציגים של ערביי א״י.

[6] העלאת חמישה-עשר אלף בחודש.

[7] נשיא ארה״ב הרי טרומן, שתבע מממשלת בריטניה לאפשר עליית המאה אלף לאלתר.

[8] ועדת המומחים גריידי-ברוק שעיבדה את התוכנית לקנטוניזציה ופדרליזציה של א״י (תמ״ג).

[9] ״תוכנית בילטמור״. נוסחה בוועידת ציוני אמריקה במלון ״בילטמור״ בניו-יורק במאי 1942 ואומצה ע״י ההסתדרות הציונית. התוכנית קבעה כי מטרת הציונות לעשות את א״י, אחרי מל״ע-2, ל״קוֹמוֹנוֶולת יהודי״.

[10] הסה״ל 1946 על חלקה של הסוה״י בתמ״ע ובמאבק המזוין נגד הבריטים.

[11] הכחשה מוחלטת וערעור הטיעונים שהעלו הבריטים בסה״ל 1946 (ר׳ מס׳ 49 ו 49 סעיף 2 עמ׳ שני; 51 הע׳ 2).

[12] קו ה״אקטיביזם״ והמאבק המזוין נגד הבריטים, שההנהגה הציונית והיישובית אימצו והנהיגו במסגרת תמ״ע.

[13] בעד מדיניות המאבק המזוין.

[14] בזמן ההתכתשות עם הבריטים.

[15] הכוונה, כנראה, לשינוי בעמדת בריטניה כלפי מעמד היהודים ועתידם בא״י בתמ״ג לעומת עמדתה בסוגיה זו בסה״ל 1939. בעוד שהסה״ל 1939 הועיד לא״י עצמאות ושלטון הרוב הערבי בה - כלומר הפיכת א״י למדינה ערבית - הציעה תמ״ג מעמד אוטונומי ליהודים בקנטונים שנועדו להם, בדומה לאוטונומיה לערביי א״י בקנטונים שלהם. לניתוח תמ״ג ע״י מ״ש.

[16] מאבק מזוין שתכליתו לחסל את תמ״ג.

[17] נסתכן בתגובות נוסח ״השבת השחורה״, העלולות לחסל את כוח המגן העברי.

[18] פעילות אלימה נמשכת אך מתבצעת לסירוגין (ר׳ מס׳ 45 סעיף 1).

[19] מושב העצרת הכללית של האו״ם, שעמד להתכנס בפריס בספטמבר 1946.

 

העתקת קישור