[1] המכתב נועד לגלילי, שכן במילים ״שלומות שגיאים״ פתח גלילי את מכתבו אל מ״ש מ-26/7/1946. התייחסויות רבות של מ״ש במכתב שלפנינו הן תגובה לאותו מכתב (ר' מכתב 49 הע' 6).

[2] סוגיית המשך שיתוף הפעולה עם אצ״ל ולח״י במסגרת תמ״ע לאחר פיצוץ מלון ״המלך דוד״. מ״ש סבר, שעל ה״הגנה״ לפרק את תמ״ע ולנתק את קשריה עם ארגונים אלה ואף לפעול להפסקת פעולותיהם (ר' מס' 49 סעיף 2).

[3] מ״ש מעיד על עצמו כי הוא אמון על שקילת כל בעיה לעומקה ובחינת השלכותיה בטרם הכרעה, אך מודה כי המעצר [חבש] מגביל את חוג ראייתו והיה לו לרועץ הפעם.

[4] במכתבו הזהיר גלילי מפני פירוק תמ״ע וניתוק יָזום של ה״הגנה״ מארגוני הפורשים, והגדיר צעד כזה ״אסון״. הוא טען, כי הדבר אך יתיר כל רסן מפעולותיהם, וכל ניסיון לפעול נגדם באופן דרסטי אך יוליך למלחמה פנימית ביישוב, אשר בסופה - מחמת שבנסיבות הזמן לא יימצאו למלחמה זו ביישוב המאורגן ״מתנדבים מוֹסרֵי נפש״ - רוב הציבור יתמוך בהם ובדרכם (ר' מס' 61 הע' 3).

[5] בעקבות טיעוני גלילי הורה מ״ש לשפר (פרץ) מ״מ הרמ״א - בשדר שלא אותר - לעכב את ניתוק הקשרים עם ארגוני ״הפורשים״ (אעפ״י ש״הוחלט ב'הגנה' על הפסקת הקשר מייד בלי הודעה בפומבי״. ר׳ טבת ד' עמ' 747), ולאפשר לגלילי נגישות אל חברי ״ועדת x״ לשם קבלת מידע והתייעצות.

[6] ״לא סרקתי זיפיו במהופך״ - לא גרמתי אי-סדר.

[7] ר' מס' 55 סעיף 11.

[8] גלילי הציע כי במקום שה״הגנה״ תפרק את תמ״ע יידָרשו ״הפורשים״, כתנאי להמשך קיומה, להפסיק את פעולותיהם לחודש. אם יסרבו להתחייב לכך, ישתמע מזה כי תמ״ע אינה קיימת עוד ואז ניתן יהיה להטיל עליהם את נטל האחריות לפירוקה ולהוקיע בציבור אותם ואת מעשיהם.

[9] בהמשך מכתבו שאל גלילי, למקרה שבכל זאת יוחלט לנתק את הקשרים עם ארגוני ״הפורשים״, אם לעשות כן עם שניהם או עם אחד בלבד. מ״ש השיב כי בעיניו אצ״ל ולח״י (״בלהה וזלפה״ - לפי בראשית כ״ט 24, 29) היינו הך.

[10] על יחסו של גולומב לארגוני ״הפורשים״ (ר' גולן, עמ' 52-51, 56-55; 66).

[11] ״דמי״ - הפוגה במאבק המזוין נגד הבריטים; ״אורכו כגימל״ - משך ההפוגה שלושה חודשים.

[12] האם ייעתרו ״הפורשים״ לחדול מפעולותיהם? (ר' הע' 8 לעיל).

[13] ״החתך״ - תמ״ג לחלוקת א״י לקנטונים; ״המעגל״ - הודעת ממשלת בריטניה ב-25/7/1946 על כוונתה לכנס וש״ע לדון בתוכנית זו.

[14] מתייחס לפסקה ב׳ במכתב גלילי מ-26/7/1946, שם נאמר כי מאת האחראים ב״הגנה״ נמסר לאצ״ל ״שדר בהיר לאוזן ואח״כ לעין [תחילה בעל פה ואח״כ בכתב] השולל החלטית מאורע הבירה [פיצוץ מלון ״המלך דוד״]״, אך לא ברור מתוכה אם שדר זה הועבר לאצ״ל לפני הפיצוץ או אחריו.

[15] מה עמדת ״התנועה לאחדות העבודה״ לתמ״ג.

[16] אומנם ״התנועה לאחדות העבודה״ דבקה בעמדתה שהמשך משטר המנדט, עם הסה״ל 1939, עדיף על חלוקת א״י, אולם האין לומר, כי מאחר שתוכנית הפדרציה/תמ״ג אינה קובעת לקנטונים קווי גבול מוחלטים, עדיפה החזרה לעקרון קביעת ממדי העלייה לפי יכולת הקליטה הכלכלית (להלן: יקה״כ) - שאותו יְיַשם הנציב העליון לפי תמ״ג לגבי הקנטון היהודי - על המשך הסה״ל 1939 שביטל עיקרון זה? מאה אלף. עקרון יקה״כ אומץ ב״ספר הלבן״ של צ׳רצ׳יל מ-1922, על-פיו קבעה ממשלת המנדט את ממדי עליית יהודים עובדים לא״י ואת המכסה החצי שנתית של רישיונות (״סרטיפיקטים״) לעולים אלה (ר׳ יוסף/שלטון עמ׳ 279-277).

[17] ״השרון״ - המאבק. המאבק בתוכנית הפדרליזציה הוא על השטח והגבולות של הקנטון היהודי האוטונומי, ועל הסמכויות שתוענקנה לו בייחוד בתחום העלייה, שהוא העיקרי.

[18] אבי משה - יצחק טבנקין.

[19] הכוונה ל״סיעה ב׳״, שבמאי 1944 פרשה ממפא״י והקימה את ״התנועה לאחה״ע״, ובאפריל 1946 התאחדה עם ״מפלגת פוע״צ שמאל״ להקמת ״המפלגה לאחה״ע-פוע״צ״. מ״ש, שאז שהה בחו״ל, בירך כרבים אחרים על איחוד זה כאירוע היסטורי, אשר כהגדרת ״דבר״, ״יחזק את מגמות הליכוד בתנועת הפועלים הא״יית ויגביר את כוחה של התנועה כולה״ (דבר היום, ״דבר״ 26/4/1946).

[20] לאיחוד עם מפא״י.

[21] העניין לא נתחוור.