15. אל: ד"ר אמיל שמורק ואליהו דובקין, ירושלים - 6/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  15. אל: ד"ר אמיל שמורק ואליהו דובקין, ירושלים - 6/7/1946
כותרת משנה  מוצ"ש

15

אל: ד"ר אמיל שמורק ואליהו דובקין, ירושלים

אילון, 6/7/1946 מוצ"ש[1]

לאמת[2] וליוסיפון שלומות,

 

התייעצנו[3] בשאלות העומדות על הפרק ואלו הן מסקנותינו:

1. אנו רואים הכרח באסיפות המוניות בשלוש הערים ובמושבות הגדולות. מוטב לא להכריז במודעות מטעם איזה מוסד, אלא להעביר קול במחנה על התקהלות רבתי במקום ושעה מסימים, ע״מ שלאותה שעה תיסגרנה החנויות. נואמים לאו דווקא רשמיים. היעדר אסיפות כאלה עד עכשיו פירושו למעשה חוסר כל מחאה ציבורית גלויה על החיפושים, גזילת הנשק, המעצרים ההמוניים, הפגיעה בצמרת.[4] יש לדאוג מבפנים להבטחת השקט, להידבר על כך עם הפורשים [אצ״ל ולח״י].

2. כאחד מאמצעי ההפגנה - כרזה בכל חלון ראווה, על כל דלת, בחלונות של דירות הפונים לרחוב, באוטובוסים, במשרדים, בבתי קפה, על בד הקולנוע: חופש (נוסח ד״ר [דוד רמז]: דרור למנהיגינו! !Set our leaders free. אפשר להוסיף על אותה כרזה, או לחוד: חופש לכל חברינו! העלו מייד את אחינו מאירופה![5]

3. אנו רואים את אי-פרסום גילוי הדעת של הכינוס היישובי בעיתונות ככישלון - כהכשלת הכינוס.[6] יש לעשות הכל כדי להבטיח לפחות את פרסומו בעיתונות של גילוי הדעת שלנו.[7]

4. אנו מחייבים ניתוק קשרים בין הרשויות המקומיות והשלטון, אך לשם כך דרושה התייעצות רצינית עם הרשויות על מנת שיהא ברור במה זה כרוך, איזו עזרה זה מחייב ואם היא אפשרית, ובאיזו מידה מוכנים הנוגעים בדבר לשאת באחריות לתוצאות.

5. אין לגשת לארגון אי-תשלום מס ההכנסה בלי הכנה רצינית - בראש וראשונה התייעצות עם האיגודים הכלכליים: הת' בעלי התעשייה, לשכות המסחר ואולי המקצועות החופשיים. גם כאן נכונות הנוגעים בדבר לשאת בתוצאות היא תנאי הכרחי.

6. אנו מחייבים יציאה במופגן מוועדות ממשלתיות הבאות בחשבון. למפרע ברור לנו שאין באה בחשבון יציאה מכל הוועדות ([פרי] הדר, חיילים משוחררים). נבקש להמציא לנו רשימת הוועדות עם הערות המומחים. אם יש ועדות שאפשר לצאת מהן מייד - אדרבא.[8]

הנני מוסיף כקווים להתנהגות מוסדנו [הסוה״י] והועה״ל:

א) למעט במגע [עם המימשל] ככל האפשר ולהעמידו על המינימום;

ב) לא לנֶתֶק עם מח' העלייה [הממשלתית] ועם מחלקות השירותים (בריאות, חינוך, עזרה [סוציאלית]);

ג) להימנע ככל האפשר ממגע עם המשטרה - רק בעניינים החשובים והדחופים ביותר של JSP[9] ובמקרים יוצאים מהכלל גם בעניינים אחרים;

ד) להמשיך בקשר הקיים עם הבינה (שקספיר);[10]

ה) להימנע ממגע עם המזכירות [הראשית].

לשלמה, עם תודתי לפתקתו: תשובתך נכוחה בהחלט ולמעשה כך הצענו בטרם הגיעתנו הידיעה.[11]

 

בק

 

הערות:


[1] במקור נרשם 7/7, אך מ״ש ציין ב-מס׳  19כי שגה בתאריך וביקש לתקן ל-6/7.

[2] אמ״ת - ראשי תיבות: אמיל מסחר ותעשייה - ד"ר אמיל שמורק, חבר הנה״ס וראש המחלקה למסחר ותעשייה. גם הוא, כדובקין, לא נעצר ב״השבת השחורה״.

[3] הכוונה לארבעת חברי הנה״ס ויו״ר הוה״ל העצורים בלטרון.

[4] את היעדרה של תגובה יישובית גלויה ורחבה על אירועי ״השבת השחורה״ ניתן אולי להסביר על רקע החלטת הכנס היישובי שנערך ב-1/7/1946, לחדול משיתוף פעולה עם הממשלה, אך מבלי לתת להחלטה פומבי (ר׳ מס׳ 9 הע׳ 12). המועדים לביצוע החלטת אי״ש נדחו מדי פעם מסיבות פנימיות.

[5] דבר מכל אלה לא הוצא לפועל.

[6] ר׳ מס׳ 9 הע׳ 12.

[7] ר׳ מס׳ 8.

[8] הדברים בסעיפים 4, 5, 6 מתייחסים לתחומים העיקריים שבהם צריכה הייתה לחול החלטת אי״ש.

[9] Jewish Settlement Police - משטרת היישובים העבריים. יחידה בנוטרות העברית בא״י, אשר מתחילת 1939 איגדה את הנוטרים שהוצבו לאבטחת היישובים היהודים. קציני היחידה היו בריטים, אך המש״קים (מפקדים שאינם קצינים) והטוראים היו כולם יהודים, שנתקבלו לשירות בהמלצת הסוה״י בתיאום ה״הגנה״ (ר׳ ריבלין, עמ׳ 34-30; 254-75).

[10] שקספיר - קצין הביון הבריטי לייטנט-קולונל סר ג׳יילס אַיְשַם, .Defence Security Officer) D.S.O) של שלוחת m15 (שירות הביטחון הפנימי הבריטי - מקביל לשב״כ) בא״י - שלפני שירותו הצבאי היה שחקן תיאטרון. לעתים הכוונה גם לשירות הביטחון בכללו (Defence Security Office). הכינוי ״שקספיר״ התייחס גם למודיעין הצבאי הבריטי במפקדת המזה״ת במצרים, שבראשו עמד, בשנות מל״ע-2, בריגדיר קוויליאם.

[11] הכוונה לשלמה אייזנברג, המזכיר הכללי של הסוה״י. המכתב הנזכר לא אותר. ההתייחסות היא לסירובו של אייזנברג להיענות להזמנת הוועדה הממשלתית לבדיקת הנזקים שנגרמו לבניין הסוה״י (ר׳ מס׳ 12 הע׳ 10)

 
העתקת קישור