12. אל: אליהו דובקין, ירושלים

12. אל: אליהו דובקין, ירושלים - 4/7/1946

מזהה	2788
שם הספר	ירחים בעמק איילון
שם הפרק	12. אל: אליהו דובקין, ירושלים - 4/7/1946
כותרת משנה	בלילה
12 אל: אליהו דובקין, ירושלים ל. 4/7/1946 בלילה יוסיפון יקירי, 1. עליך לתת מייד דעתך על עניין הקשר איתנו לבל תחזור התקלה שאירעה היום. כל עניין ריכוז הקשר בידי א.[1] בלבד אינו כשורה, כי הוא כורע תחת הנטל. אבל עכשיו מתכוונים כנראה לקרוע אותו לשניים ולהטיל עליו את המגע גם עם המחנה הרחוק [רפיח] - הֶסדר פראי לחלוטין. עכ״פ, היום לא קיבלנו דואר משום ששלחוהו לשם ורק בדרך עקיפין [א.] הגיע אלינו בידיים ריקות. וזה ביום שציפינו לשמוע על הראיון עם ה. מ. [הוד מעלתו],[2] על גורל גילוי הדעת שלנו ועל החדשות שהביא ה. ס.[3] כדבר הזה אסור שיחזור. הכרחי למנות אדם מיוחד למקום הרחוק ולהניח לא. לטפל בנו בלבד, ואולי גם לגבי תפקידו זה לתת לו עזר כנגדו. 2. ראיתי תגובה ראשונה ב-.p.p. לעניין מציאת מסמכים מסוג ידוע בד' אמותינו.[4] התגובה נכוחה במידת-מה, אך לא במלוא המידה. יש לקדם את ההאשמה ביתר יושר ואומץ ולומר בערך כך: מסמכים כאלה וכאלה? ייתכן מאוד! מוּדעת היא שיש לנו שירות בינה.[5] הצבא והמשט'[רה] לא פעם נזקקו לו. עשינו בשבילם עבודות חשובות מאוד. טרם הגיע הזמן לספר וכו', אבל הם יודעים. ובכן, כשנכנסים לעסק כזה, עושים אותו אַן-גְרוֹ [צרפתית: בסיטונות]. זורמים אליך ידיעות וניירות ממינים שונים. אינך יכול לנהוג איסטניסות והבחנה מדוקדקת למפרע. המבחן אינו מה יש בידך אלא איזה שימוש אתה עושה במה שיש לך. היוכל מישהו לטעון, כי אנו ניצלנו חומר כזה להכבדה על מ.ה.מ. [ממשלת הוד מלכותו], לנרגנות בינה לבין בעלי בריתה, לעזרת יריביה נגדה וכד'? לא מיניה ולא מקצתיה וכו'. איני יודע אם כדאי לחזור לעניין ב-.p.p, אך אני מבקש לכוון ברוח זו את ההסברה לעיתונאים.[6] 3. תבקש את א-ס [אליאס][7] לחבר בשבילי סקירה קצרה על ההֵד הערבי [ל״השבת השחורה״] - בעיתונות ובציבור. 4. אבקש לדעת ממך על הלך הרוח והמחשבות אצל ע-ם ובסביבתו.[8] אני חושב עמוקות על הלֶקח אך טרם הגעתי לסיכום. 5. נראה לנו שמוטב לנו לסרב להופיע לפני הוועדה הממשלתית שנקבעה לבדיקת הנזקים שנגרמו לבניין.[9] אין אנו משערים שנגרם נזק רב לבניין ולרהיטים ולא כדאי לשם כך להתפַּגֵל במגע שאינו הכרחי ולטשטש את הפגיעה של פריצתם לבניין בלי רשותנו ונוכחותנו. אם אין לכם נימוקים מכריעים נגד קו זה - תנהגו לפיו.[10] 6. צפורה ודאי מסרה לך את עמדתי בשאלת ביקורי המשפחות אצלנו.[11] יש להפסיק כל השתדלות בעניין זה. לאחר שפנינו פעם יש להסתפק בזה ולא להטריד. אם הם יודיעונו כי יש רשיון לבקר - נשתמש בו. לא - לא. 7. היש לך אותות חיים מראובן ומטדי?[12] 8. האם אתה סבור שעניין יחזקאל דוחק עכשיו?[13] אם כן, אסדירו מכאן, כי עם הרי[14] דיברתי וגמרתי ונשאר לי רק לומר מילה למשה.[15] זאת אוכל לעשות בכתב. שלומות, מ. הערות: [1] אורי מרץ, איש פלמ״ח, ממונה מטעם ה״הגנה״ על הקשר עם העצורים ואחראי להעברת הדואר החשאי ללטרון ומשם החוצה (ר׳ מס׳ 16 סעיף 11). [2] פגישת משלחת הוה״ל עם הנציב אלן קנינגהם ב-3/7/1946 (ר׳ מס׳ 9 הע׳ 14). [3] ה.ס. - הרי סאקֶר, עו״ד. ממקורבי ח״ו בלונדון וחבר הוועדה המדינית המייעצת של הסוה״י שם. עמד להגיע ארצה ב-4/7/1946 אך מ״ש לא ידע, כנראה, שיציאתו מלונדון התעכבה בשל קשיי תחבורה וכי הגיע למחרת היום (ר׳ ״דבר״ 7/7/1946). [4] ב״פלסטיין פוסט״ מ-4/7/1946 התפרסמה תגובת חוגי הסוה״י להודעת גורמים צבאיים בריטים בירושלים ב-3/7/1946, כי בבנייני הסוה״י נתפסו ב״השבת השחורה״ מסמכים סודיים של הצבא הבריטי. הכוונה למסמכים מימי שיתוף הפעולה של הסוה״י עם הצבא הבריטי במלחמה בנאצים, 1942-1941, בתחומי מודיעין וביון. בתגובה הוזכרו המגעים עם שלטונות הצבא בקשר להקמת החי״ל (הבריגדה) וכן בקשר להצנחת מתנדבים יהודים מא״י מעבר לקווי הגרמנים במל״ע-2. [5] בינה=ביון - Intelligence. [6] דברים ברוח זו פורסמו בפ״פ 12/7/1946, במכתב למערכת בחתימת וולטר איתן (אטינגהאוזן), שעלה מאנגליה ב-1946 והצטרף לסגל הממ״ד (ר׳ עליו ועל המכתב שרת/מאסר, עמ׳ 78 הע׳ 14). [7] א-ס - אליהו ששון, ראש האגף הערבי בממ״ד. [8] ע-ם - עמרם: משה סנה. סביבתו - תומכיו האקטיביסטים בצמרת ה״הגנה״. [9] ב-4/7/1946 החלה בעבודתה ועדה מיוחדת בראשותו של ג׳״א הילטון, סגן מושל מחוז ירושלים, שמינתה הממשלה להערכת הנזקים שנגרמו לבניין הסוכנות בעת שנתפס ע״י הצבא ונערכו בו חיפושים ב״השבת השחורה״ ולאחריה (ר' ״הארץ״ 5/7/1946). הוועדה העריכה את הנזקים ב-147.40 לא״י (ר' ״דבר״ 11/7/1946). [10] הקו שהציע מ״ש התקבל. כשפונה בניין הסוה״י ב-10/7/1946, סירבו נציגי הסוכנות לקבל לידיהם את המפתחות בטענה שהשמיע המזכ״ל שלמה אייזנברג, כי לא מידיו נלקחו המפתחות ולכן לא עליו לקבלם, מה גם שבאי-כוח הסוכנות לא הורשו לנכוח בעת החיפושים שנערכו בו (ר' ״דבר״ ו״משמר״, 11/7/1946). [11] צפורה - רעיית משה שרת. בעניין הביקור (ר' תכתובת צפורה ומ״ש בתקופת המעצר, שרת/מאסר עמ' 39). [12] ראובן שילוח וטדי קולק, עובדי הממ״ד, שהו אז בחו״ל. שילוח שימש, לדרישת ב״ג, כאחד מעוזריו בפריס (ר' מס' 7 הע' 1). טדי קולק פעל בשליחות הממ״ד בלונדון. [13] יחזקאל סהר, פעיל ב״הגנה״, מייג'ור (רס״ן) ב״חטיבה היהודית הלוחמת״ (הבריגדה), לימים מפכ״ל ראשון של משטרת ישראל. עמד להתחיל בעבודה בממ״ד באגף לענייני ביטחון כמפקח על הנוטרות ואיש קשר עם השלטונות בענייני ביטחון, אך הדבר נתעכב בשל בעיות ביורוקרטיות. [14] הַרי ביילין, עובד הממ״ד באגף לענייני ביטחון. [15] משה יובל (צימבל; להלן: יובל), מעובדי הממ״ד בי-ם.