11

אל: סר ג'ון שוֹ,[1] המזכיר הראשי, משרדי הממשלה, ירושלים

4/7/1946

(אנגלית)

אדוני,

הנני מרשה לעצמי לבקש, שההודעה הבאה תובא לתשומת לבו של מזכיר המדינה לענייני המושבות ותפורסם בארץ-ישראל ובחו״ל.

ההודעה הרשמית שהוצאה על-ידי משרד המושבות בנוגע לטיפול שניתן לי[2] מעוותת את העובדות ומוסרת תמונה מוטעית לחלוטין של האירוע הממשי.

אין זו אמת שאני ״סירבתי לקום מכיסאי והיה צריך להרים אותי״, כנאמר בהודעה. השוטרים והחיילים כלל לא מצאוני יושב על כיסא, שכן אני עצמי פתחתי להם את דלת הכניסה לביתי כאשר הם דפקו עליה בשעה חמש בבוקר בשבת, 29 ביוני. כאשר הודיעוני שעלי לעבור אל תחנת המשטרה, ביקשתי שיתירו לי ללכת לשם ברגל כדי שלא לחלל את השבת. אולם כאשר יצאתי נעשה ניסיון להכניסני בכוח לתוך מכונית. באופן אינסטינקטיבי נאחזתי ביד אחת בסורג הברזל וזרועי השנייה הוחזקה בידי שובַי. אותו זמן חייל סטר בעוצמה רבה על פָּני בעוד אחר החל להכות על ידי שאחזה בסורג. הוכרעתי ונדחפתי אל תוך המכונית והובאתי למקום מעצר כלשהו בירושלים. לאחר המתנה בת כשעתיים בא אלי קצין שהביא עמו מתורגמנית. זו אמרה לי בעברית, שבמהרה אוחזר לביתי. זמן-מה אחר-כך הגיע משמר ליווי להוליכני החוצה ואך יצאתי את הבניין תפסו אותי שלושה אנשים והכניסוני בכוח לתוך מכונית. עדיין יש לי פצעים על זרועי הימנית, שכאבה לי במשך ימים אחדים לאחר בואי ללטרון. האמת שבגרסה הרשמית, ש״לא הותקפתי או שלא נהגו בי בגסות בשום אופן״, חייבת להימדד על-פי הסיפור דלעיל.

הדבר הולם את הנוהל היוצא דופן שאימצה הממשלה, שלפיו היא מפרסמת גרסה מטעה וחד-צדדית של האירועים מבלי לפחות לבקש ממני, הצד הנפגע, את העובדות של האירוע כפי שהן ידועות לי.

שלך בנאמנות,

(-) י.ל. פישמן

הערות: