10. אל: אליהו דובקין, ירושלים - 4/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  10. אל: אליהו דובקין, ירושלים - 4/7/1946

10

אל: אליהו דובקין, ירושלים

4/7/1946

ליוסיפון[1] שלומות,

 

אני מצרף העתק מכתב שחיברתי למז'[כיר] הראשי[2] ושנשלח בחתימת הרב. ברור שהמכתב ייגָנז ולכן יש למסור לפרסום את הנוסח הבא:

לרגל הכחשת משרד המושבות בעניין אופן מאסר הרב פישמן,[3] מוסרים עדי ראייה ואנשים שביקרו את הרב פישמן במעצרו את העובדות הבאות.

לגרסה הרשמית - שהרב פישמן סירב לקום מכיסאו והיה הכרח להרימו מהכיסא אין כל שחר. כאשר נשמעה דפיקה בדלת ביתו ביום השבת באשמורת הבוקר, פתח הרב פישמן עצמו את הדלת והבאים לא מצאוהו כלל יושב על כיסא. כשנתברר כי דורשים ממנו לנסוע למשטרה הודיע הרב פישמן כי הוא מוכן ללכת ברגל, כדי שלא לחלל את השבת, ורק ביקש שיותן לחתנו[4] ללוותו בגלל ראייתו הלקויה. אך יצא הרב פ. מהבית תפסוהו החיילים והחלו דוחפים אותו אל המכונית. הרב פישמן נאחז ברשת הגדר ואז היכהו אחד החיילים מכה חזקה בפניו וחייל אחר החל להכות את זרועו שאחזה בגדר. לבסוף הוכנס הרב בכוח לתוך המכונית והוסע לאיזה מקום מאסר בירושלים. שם נכנס אצלו קצין עם תורגמנית וזו הודיעה לו שעוד מעט יחזירוהו לביתו. אך כשיצא את הבניין תפסוהו חיילים אחדים והכניסוהו בכוח למכונית. נסיעתו, יחד עם מר גרינבוים,[5] ללטרון ארכה כשעתיים במקום שלושת רבעי שעה, כי משום-מה נסעו בדרכים עקלקלות.

זרועו של הרב פישמן הייתה נפוחה וכאובה כמה ימים. כן היו בה סימני פגיעות. מכל העובדות האלה יש להסיק על מידת האמת שבהודעה הרשמית כי הרב פישמן לא נתקף, לא הוכה ולא נפגע.

*

את הגרסה הזאת כדאי לגוון, לבַל תופיע בכל העיתונים באותו הנוסח בדיוק. אפשר להכניס שינויי נוסח, לשנות את סדר הפסקאות וגם להוסיף פרטים מפי ורפל והרבנית [פישמן-מימון] ובלבד שלא יסתרו את גוף המעשה.[6]


יש למסור לכל העיתונים בארץ ולסוכנויות [הידיעות] שלנו[7] ובמידת האפשרות לסוכנויות [הזרות] ולעיתונות חוץ.

״פל. פוסט״[8] יתרגם מעברית ולא ישתמש במילות המקור האנגלי.[9]

מ.

 

הערות:


[1] אליהו דובקין - כינויו יוסיפון נגזר משם אביו יוסף. חבר הנה״ס בירושלים. ראש מחלקת העלייה.

[2] ר׳ מס׳ 11; ר׳ גם מכתב ח״ו אל שוֹ, 30/6/1946, וייצמן/איגרות 22, עמ׳ 163.

[3] ב-3/7/1946 פרסם משרד המושבות הודעה רשמית ובה התייחס גם למעצרו של הרב פישמן-מימון והכחיש כי בעת מעצרו היחס אליו היה נוקשה ומשפיל (ר׳ ״הארץ״ 4/7/1946 וביתר העיתונים העבריים מאותו יום).

[4] יצחק רפאל (ורפל). לימים חבר הנה״ס, ח״כ ושר הדתות בממשלות ישראל.

[5] יצחק גרינבוים, חבר הנה״ס בירושלים. ראש מחלקת העבודה.

[6] הגרסה המוצעת התפרסמה בשינויים קלים מאוד בעיתונות העברית ב-7/7/1946. למשל, ״דבר״: ״כיצד התעללו ברב פישמן״; ״הצופה״: ״מאסרו של הרב פישמן - לא דרך משקפיים רשמיות״; ״הארץ״: ״הרב פישמן הוכה״.

[7] ״סוכנות טלגרפית ארץ-ישראלית״ (סט״א), זרוע של Jewish Telegraphic Agency (יט״א) מניו-יורק, שימשה ספק ראשי של ידיעות על המתרחש בארץ; ״פלקור״ (Palcor), סוכנות ידיעות ארץ-ישראלית, הוקמה ע״י הסוה״י ב-1933 והייתה שופר למוסדות הציוניים הרשמיים.

[8] ״פלסטיין פוסט״ (Palestine Post), עיתון יומי באנגלית בעריכת גרשון אגרון (אגרונסקי). נוסד בירושלים ב-1932 וייצג את עמדת התנועה הציונית והיישוב היהודי. עם קום המדינה שונה שמו ל-Jerusalem Post.

[9] דהיינו המכתב באנגלית למזכיר הראשי (מס' 11), לבל יתגלה שלטרון היא מקור הכתבות בנושא הנידון.

 
העתקת קישור