[1] חברי הנה״ס בי-ם, ששהו בארץ ולא נעצרו ב״השבת השחורה״: אליהו דובקין (מח׳ העלייה), אמיל שמורק (מח׳ למסחר ותעשייה), משה סנה, משה שפירא (מח׳ העלייה), וחברי הנה״ס י-ם ששהו אז בחו״ל: ב״ג ואליעזר קפלן.

[2] חברי הנה״ס הכלואים בלטרון: יצחק גרינבוים, דב יוסף, י״ל פישמן-מימון, משה שרת.

[3] בישיבת הנה״ס בלונדון ב-30/6/1946 הציע ברל לוקר, גם בשם ב״ג, רשימת אישים להנהלה זמנית של הסוה״י בי-ם (ר׳ תעודות א׳, עמ׳ 456-455; גם מס׳ 28 הע׳ 7).

[4] לא היה ברור אז אם ייעצר קפלן בשובו ארצה ואם יוכל להמשיך בתפקידו.

[5] ב-29 ביוני, מייד לאחר שהתקבלו הידיעות על המעצרים והחיפושים, נועד ח״ו עם הנציב העליון אלן קנינגהם ואח״כ עם המזכיר הראשי סר ג׳ון שוֹ (״דבר״, 1/7/1946), מחה על מעצר ראשי הסוכנות וטען כי דווקא המנהיגים שנעצרו הם שהיו יכולים לרסן את הציבור היהודי. המזכיר הראשי השיב' כי נשארו מחוץ למעצר אנשי ציבור אחרים הראויים לכהן בהנהלה, ונקב בשמות ישראל רוקח וורנר סנטור. ר׳ דיווּח ח״ו על שיחות אלה (ללא תאריך, אצ״מ S 25/7697). בשיחה זו רמז שוֹ, שממשלתו תקדם בברכה מינוי חברים חדשים ״מתונים״ להנה״ס (ר׳ גם הורוביץ, עמ׳ 138; אביזוהר/לקראת, עמ׳ 68 הע׳ 3; מס׳ 1 הע׳ 4).

[6] ב-2/5/1946 ממשלת בריטניה הודיעה, כי תימָנע מלבצע את המלצות ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית (להלן: וא״א), ובייחוד את ההמלצה להעלאה מיידית של מאה אלף פליטים יהודים, ניצולי שואה, מאירופה, אלא אם כן ארגוני המחתרת בא״י יסגירו לידיה את נשקם. וא״א הגישה את הדוח שלה והמלצותיה בסוף אפריל 1946.