הספק המכרסם בלב, ישראל גורי - 26/6/1956
שם הספר  שוחר שלום
שם הפרק  הספק המכרסם בלב, ישראל גורי - 26/6/1956


26/6/1956

ישראל גורי

 

הספק המכרסם בלב

 

 

מתוך: "הפועל הצעיר"

 

- א -

 

הקצב הסוער והמתח המתמיד של חיינו הציבוריים אינם מסייעים ביותר לתת הדעת לענייני יסוד. אך יש ואיזה מאורע, ולו גם מאורע העומד בצל מאורעות חשובים יותר, כופה על היחיד ועל הציבור את ההכרח לחשוב קצת. מאורע מעין זה נפל במדינה (ובייחוד במפלגת פועלי א״י) עם חילופי המשמרות במשרד החוץ.

המברך על השינויים והשולל אותם לא ניתן להם לשפוט על המאורע על יסוד ידיעה ברורה ומפורשת של המסיבות שהבשילו אותו דווקא בימים אלה, אלא על יסוד ניחושים בלבד. שהרי רק מספר מצומצם מאוד של אנשים יודעים טעמם, פירושם ומשמעותם של שינויים אלה. לציבור כולו, וכן לחברי מפלגת פועלי א״י, לא נותר במצב זה - או לבטוח בראש הממשלה מתוך אמונה ללא סייג כי הוא עושה הדבר הנכון בזמן הנכון, או לנסות ולהפעיל שיפוטם העצמי. הכל לפי יחסם למדיניות החוץ של הממשלה משך כל שנות קיומה של המדינה - לאו דווקא מדיניותו של שר החוץ, משום שלא ביצע מדיניות משלו אלא של הממשלה כולה. מובן שהטביע חותמו האישי על הביצוע. אולי הסתום בחילופי גברי אלה ימצא פירושו אם נראה במאורע שנפל התנגשות בין קו מאחד לבין דרכי ביצוע מפרידים. ניחוש זה כפוף להנחה, שהקו הכללי אשר נקבע בקווי היסוד של תוכנית הממשלה שאושרו בכנסת השלישית שריר וקיים, כהכרזת ראש הממשלה בנאומו בכנסת.

 

- ב -

 

אם ״לעת גורל חובה לקום כאיש אחד ולא בשניים, או שמא דווקא לעת גְזר, כמו תמיד, טובים השניים מן האחד?״[1]

נתן אלתרמן חיזק הספק המכרסם בלב רבים אם טוב הדבר שנעשה ואם מועיל הוא למדינה, כדברי ראש הממשלה בתשובה למתווכחים. נניח לניחושים; אלה ודאי שאינם מועילים, אך מן הראוי שניתן דעתנו לבעיה אחת שהתעוררה מסביב לעניין: נואמי האופוזיציה, ובמקצת אף נואמי הקואליציה, טענו שהסתום מרובה על המפורש בפרשה זו, אף תבעו עלבונה של הדמוקרטיה. הנואמים מסיעת מפלגת פועלי א״י ניסו לסתור טענה זו או עברו עליה בשתיקה. אך האמת מחייבת לומר, כי הטענה נישאת אף בפי רבים מחברי המפלגה, או שמורה בלבם. החברים רואים פגיעה במשטר החיים הדמוקרטיים של המפלגה בשל הצורה שלבש עניין חילופי המשמרות. הדבר הובא להכרעתו של מרכז המפלגה [17/6/1956] ללא מתן נימוקים משכנעים. יש יסוד לחשוב, כי הפרשה לא הובהרה די צורכה אף לוועדה בת שישה-עשר החברים שנבחרה תוך מהלך הישיבה לקבלת ביאורים נוספים מפי מזכירות המפלגה. מכל מקום, תוכן ההודעה של יו״ר הוועדה, שהציעה למרכז לאשר השינויים, נותן יסוד להנחה זו.

עם זאת, אין לראות פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה במהלכה של הפרשה, אלא ביחסי החברות שאנו מרבים כה לדבר עליהם וכה ממעטים לשמור על רקמה עדינה זו. אך למרבה הצער לא השכילה המפלגה לשוות צורה הולמת לעניין החותך כה עמוק בבשרה וביחסי החברות בתוכה.

 

- ג -

 

כותב הדברים האלה אין דעתו נוחה מחילופי המשמרות במשרד החוץ. אין הדברים אמורים כלפי הצד האישי שבדבר, כי אם כלפי משמעותם המדינית. אין לראות בהם דבר מועיל למדינה. הלוואי ולא יזיקו. הנימוק כי החמרת המצב הביטחוני עקב העסקה הצ'כית-מצרית חייב שינויים אלה אינו משכנע. חולשתה של מדיניות החוץ שלנו אינה נעוצה במתכנניה ומבצעיה, כי אם במאבק האיתנים המתנהל בין המזרח והמערב. כל הסימנים מראים כי במאבק זה ידו של המזרח על העליונה, לפי שעה, ואולי הוא אף עתיד לנצח, שעה שהאוריינטציה הפוליטית של ישראל הייתה ערוכה מאז קום המדינה בקו ההישענות על המערב. הנימוקים שגיבשו מדיניות זו בכיוון חד-סטרי ידועים ואין לחזור עליהם כאן. ספק רב אם אנו יכולים להתיר לעצמנו מפנה חריף, מרחיק לכת, ולגבש מדיניות חדשה. דברי ראש הממשלה בכנסת רק מחזקים הנחה זו. כיוון שכך הרי שפרשת השינויים במשרד החוץ עשויה להוליד רק ניחושים ותו לא.

אולם יש לדחות את הטענות אשר בפי האופוזיציה, ולא רק בפיה. זוהי זכותו של כל ראש ממשלה לתבוע שינויים בהרכב הממשלה שהוא עומד בראשה. ויש אשר אין לתבוע ממנו שיפרש נימוקיו מכפי שהוא רואה אפשרות לעצמו לעשות זאת. זכותו היא לקבוע הגבול בין הסתום והמפורש.

 

 הערות


[1] נתן אלתרמן, הטור השביעי, ״דבר״, 22/6/1956. ר' עמ' 301 לעיל.

 

העתקת קישור