נספח 13
בתנועת הפועלים העולמית
הוועידה בין-הלאומית לתרבות
פועלים באוקספורד
משה שרת, ״פנקס״, 12/10/1924
הוועידה נמשכה שלושה ימים, היא נערכה באולם
״רסקין קולג׳״, בית ספר למדע הכלכלה והחברה בשביל פועלים צעירים אשר אגודותיהם רוצות
להכשירם לתפקידים אחראים בהנהלתן.[1] הצירים התאכסנו וסעדו בקולג׳ על הוצאות הוועידה שתקציבה
מצורף מסך 250 לי״ש שתרמה כנסיית ההסתדרות המקצועית הבריטית וממה שהקציבה
לכך ברית האגודות המקצועיות. הקולג׳ נתן את חבריו, מטבחו ושירותו חינם (לא את המזונות
עצמם, כמובן). הסידור נעשה ביד רחבה והיה נעים ונוח.
בוועידה השתתפו צירים מעשרים וארבע ארצות: אנגליה,
אירלנדיה, אוסטריה, אוסטרליה, ארץ-ישראל, איסלנדיה, ארצות הברית, בלגיה, גרמניה, גווינאה
הבריטית (דרום אמריקה; הציר היה כושי), דניה, הולנדיה, הודו, יפן לוקסמבורג, ניו פאונדלנד,
ספרד, פולניה, צרפת, צ׳כוסלובקיה (צ׳כים לחוד, וגרמנים לחוד), קנדה, רודזיה (דרום אפריקה),
שוודיה, שוויצריה. לא כל הצירים היו באי כוח הסתדרויות או מוסדות של השכלת העובדים.
היו גם באי-כוח הסתדרויות מקצועיות ופוליטיות וגם באי-כוח ארצות שעדיין לא קיימת בהן
שום הסתדרות או מוסד להשכלת העובדים - כגון אירלנדיה, ספרד, הודו, גאנה ועוד, לא כל
הצירים באו בשם ההסתדרויות המסונפות לאינטרנציונל האמסטרדמי. ארצות הברית, יפן, וגאנה
אינן מסונפות, והופעתן בוועידה זו חשובה הייתה לברית פועלי האגודות המקצועיות כאמצעי
לקשירת קשרים וכאות התקרבות. בייחוד בלטה בנוכחותה אמריקה (ארצות הברית), כאשר בלטו
בהיעדרן איטליה ורוסיה. איטליה - מחמת איזה מקרה שמנעה בעד הציר מלבוא, ורוסיה - משום
שלא הוזמנה. על היעדר רוסיה קָבלו בחריפות באי-כוח האגף השמאלי בתנועת השכלת העובדים
האנגלים, ומזכיר הברית ברַאוּן ענה דברים מפורשים, כי כל עוד היחסים בין שני האינטרנציונלים
המקצועיים הם מה שהינם, אין אמסטרדם מוצאת לאפשר ולמועיל לשתף הסתדרות העומדת תחת דגלה
של מוסקבה במוסד שיימצא תחת חסותה-היא.
הצירים ישבו אל שלושה שולחנות, שולחן לכל קבוצת
עמים. מימין - הגרמנים, הסקנדינבים והסלבים; במרכז - 18 דוברי האנגלית: חלקי האימפריה הבריטית (אף הודו בכלל
זה), אמריקה ויפן. מקומנו היה בין אמריקה ואוסטרליה.
בבואי להרצות כאן על עצם עבודתה של הוועידה
נמצא אני במבוכה. קשה לי לברר איזו נקודה שהיא, שאפשר יהיה גם בדוחק לחשבה למרכזית
ולהתעכב עליה.
בראשית היה נאום פתיחה של Bowen (מזכיר הסתדרות פועלי הדואר באנגליה)
מטעם הוועד המכין. אחריו באו נאומי ברכה של הנהלת רסקין קולג׳, של ברית ההסתדרות המקצועית
הבריטית, של הסתדרות הפועלות, של הברית הקואופרטיבית ועוד. אחר-כך הוצע ונבחר פה אחד
היו״ר - מֶרְטֶנְס מבלגיה. עצם העבודה החלה בקבלת החוקה של הוועידה, אשר הוכנה למפרע,
ולשווא התפרצו אחדים לשנות בה קוצי-יוד שונים. אחרי זה עברו לסדר היום.
סדר היום הכיל שני סעיפים שהבטיחו דבר-מה: ייסוד
אינטרנציונל להשכלת העובדים ואופיה המיוחד של השכלת העובדים. יתר הסעיפים לא היה בהם
כדי לעורר התעניינות יתרה: אם יהיו בתי המדרש של הפועלים ״פנימיים״ או לא; חילוף תלמידים
בין בתי מדרש אלה בארצות שונות; ייסוד מכון לפסיכולוגיית העובדים; השימוש בראינוע;
לימוד אספרנטו. ברור היה מראש, והדבר נתאמת ע״י הוויכוחים, כי בחירת הנושאים נעשתה
באופן מלאכותי ושטחי ובלי תוכנית מסוימת, רק כדי למלא את הוועידה בתוכן-מה ולתת לאנשים
שונים שהציקתם רוחם להביע דבר-מה, לומר את אשר בפיהם. ואולם גם שני הסעיפים העיקריים,
אשר לכאורה נתנו מקום לוויכוח מעניין, לא נדונו כראוי.
עלי להזכיר כאן עובדה אחת, שהטביעה חותמה על
כל מהלך הוועידה ונתנה אותותיה במשא ומתן שנסב כמעט על כל סעיף וסעיף, זוהי מציאותן
של שתי הסתדרויות יריבות העוסקות בהשכלת העובדים באנגליה: Workers' Educational Association (בנוטריקון
.A.E.W) וה-Plebs League או המכשיר שלה: National Council of Labour Colleges.
הראשונה מניחה כי המדע האנושי אחד הוא לכל המעמדות ומטרתו להעניק לפועלים השכלה
סתם,
השנייה כופרת באחדות ובנייטרליות של המדע, פוסלת את המדע הקיים ככלי שרת לרכושניות
ובאה להקים תחתיו מדע חדש, שייווצר מנקודת השקפתו של הפועל וישמש לו נשק במלחמת המעמדות.
הראשונה נותנת בעבודתה יד למוסדות העומדים מחוץ לתנועת העבודה - בעיקר עיריות
ואוניברסיטאות - ומסתייעת במורים ומרצים מבלי בדוק בדעותיהם הפוליטיות.
השנייה נשענת אך ורק על טרייד-יוניונים ומוסדות פועלים, ומקפידה על טהרתם הפוליטית
וכשרותם המעמדית של מוריה ועובדיה.
.A.E.W היא ההסתדרות הבכירה והראשה, רבת
סניפים ורחבת פעולה, רוחה רוח הטרייד-יוניונות האנגלית האדוקה, עויינת הדוקטרינה והבזה
לכל ה״איזמים״ למיניהם, אשר ירשה את כל הסולת של הליברליזם האנגלי, אבל לא השתחררה
כליל מפסילתו. ה״פלבס״ היא ההסתדרות הצעירה המסתערת וכובשת, הנמצאת עדיין בראשית צמיחתה,
אך מתגדלת ומתרחבת במהירות רבה, עליזת ההתנכרות למסורת, ״משׂפיקה בילדי נוכרים״ ומשתחווה
לאלוהים אחרים - למרקס. היא ממלאת בשדה ההשכלה את התפקיד שהמפלגה הקומוניסטית ממלאת
בשדה הפוליטיקה והפעולה המקצועית.
רסקין קולג׳ הוא בן בריתה של .A.E.W ומנהלו הוא מן הימנים והמשמרים
שבה, בעוד שבידי הפלבס נמצא קולג׳ אחר בלונדון ומשנהו בשוטלנדיה [סקוטלנד] (מכאן -
.C.L.C.N: המועצה הארצית של בתי ספר
הפועלים). שתי ההסתדרויות עומדות כצוררות זו לזו. הן נלחמות על
סינופם של אותם הטרייד-יוניונים, על כיבוש אותם המקומות, עבודה תרבותית ועל נאמנותם
של אותם חוגי הפועלים.
הריב הזה הטביע, כאמור, את חותמו על כל מהלך
הוועידה. לא היה כמעט סעיף, שהוויכוח עליו לא נהפך להטלת דברים של שתי הסתדרויות אלו
אחת כלפי השנייה. לא פעם הייתה הוועידה הבין-לאומית לבמת מריבה פנימית של ארץ אחת.
לזכותה של העובדה צריך להודות, כי מריבות אלו היו הרגעים החיים היחידים בוועידה, ולא
פעם בלט בהן מבעד לדברי השטנה, ולמרות הרעל שבהם, ניגוד רעיוני שיש לו כבר שורשים גם
בתנועת העבודה האנגלית.
בוויכוח על ייסוד האינטרנציונל, שברובו נאמרו
בו דברים שונים שאינם מעלים ואינם מורידים, התרכזה תשומת הלב בעיקר סביב דרישת באי-כוח
״המועצה הארצית של בתי הספר של הפועלים״ להכניס בנוסח ההחלטה, אחרי המילים ״ההסתדרויות
העוסקות בהשכלת העובדים״, את ההוספה ״המבוססת על מלחמת המעמדות״. הדרישה פגשה בהתנגדות
נמרצה מצד .A.E.W, אשר אחד מציריה, טריד-יוניוניסט,
התרה בוועידה שלא תרחיק ממפעלה החדש מיליונים של פועלים אנגלים. הצירים הגרמנים, הצ׳כוסלובקים,
האוסטרים והפולנים מסרו אז הודעה, כי לעצם העניין תמימי דעים הם עם המציעים לפרש במלחמת
המעמדות, אלא בהתחשבם בעובדה שנוסחת מלחמת המעמדות זרה היא לרוחן של שדרות רחבות של
תנועת העבודה הבין-לאומית, חושבים הם הפירוּש בה למיותר, ומטעם זה ולא מתוך התנגדות
להשקפה עצמה, יצביעו נגד ההצעה. הדברים נאמרו בנוסח שהלם את עמדת ההסתדרות שלנו בעניין
זה, ואנחנו הודענו כי מצטרפים אנו להודעה הנ״ל. ההצעה נדחתה.
הסעיף העיקרי השני בסדר היום היה ״האופי המיוחד
של השכלת העובדים״. כאן, חשבנו, יתגלע עצם הוויכוח מסדר היום ונראה היה שבדעתם של מארגני
הוועידה לא עלה להקציע בה מקום לוויכוח כזה, והסעיף לא נקבע אלא בזכותה של הצעת החלטה
שנשלחה שוב ע״י אותו קונדס, ה״פְּלֶבְּס״. רק לאחר היפתח הוועידה נזכרה גם .A.E.W להציע נוסח החלטה משלה, רך-לשון
ורב-המים, אז החלטנו אף אנו לענות חלקנו. אף אחת משתי ההחלטות הנ״ל לא ישרה בעיניו
של בן-גוריון,
הראשונה בצרותה ובחוסר החיוב שבה,
השנייה - בשטחיותה ופשרניותה.
תוך כדי הוויכוחים חיברנו נוסח החלטה משלנו
באנגלית, אשר תורגם אח״כ לצרפתית ולגרמנית והופץ בין הצירים, כל קבוצה וקבוצה כלשונה.
נרשמתי ברשימת הנואמים לסעיף זה וחשבתי לעמוד בייחוד על אופיה הבונה של השכלת העובדים,
הצריכה לשמש לא רק כלי מלחמה בקיים, כ״א גם מכשיר ליצירת החדש, ועל אופיה המקיף, אשר
שום ערך אנושי אינו צריך להיות מוצא ממנה.
אחרינו הופיעו גם האמריקנים בנוסח החלטה מיוחד
- ארוך ונמלץ ומלא דקלום. אך תקוותנו לוויכוח
מעניין ולהשתתפות בו נכזבה. בעלות הסעיף על הפרק הציע מזכירה של .A.E.W למסור את כל החומר שנצטבר לראות
עיניו של הוועד העתיד להיבחר, ולהטיל עליו לעבד על פיו הצעות לוועידה הבאה, אשר תהיה
ועידת היסוד של האינטרנציונל. הצעה זו נתקבלה ברוב דעות גדול.
ואולם, אם לא נשמע קולנו מעל הבמה, הנה עמד
לנו דבר אחר להודיע על מציאותנו ברבים, ולמשוך את תשומת לב הוועידה לעבודתנו. זו הייתה
התערוכה. בלי כל גוזמה יכול אני להגיד, כי שולחננו היה החשוב והמעניין שבכל התערוכה.
קבוצת התמונות הייתה מוצלחת מאוד. היא העידה עדות נאמנה על עבודה רצינית ואיתנה, רחבה
ורבת גוונים. רושם כביר עשו תמונות הילדים, בערים ובכפרים, אך גם כל יתר התמונות -
שיעורי הערב, הטיולים, הספרייה, חדרי הקריאה וכו׳ עוררו התעניינות רבה. לאחר ראותם
את התמונות ואת הדיאגרמות - בספרים הן לא הבינו - היו הצירים מחפשים אותנו ופונים אלינו
בשאלות. רבים ביקשו חומר, מאמרים וידיעות. התערוכה נתנה כבוד לנו ולעבודתנו, עוררה
תימהון וגם קנאה.
בקשר עם התערוכה ולרגלי פגישות אחדות - על יד
שולחן האוכל, בחדר המנוחה ובטיולים - היו לנו הרבה שיחות מעניינות - שיחה אחת בייחוד
עלתה בהצלחה רבה. היא התחילה מתוך שאלות שהתחיל שואל אותנו אחד האמריקאים. תוך-כדי
השיחה איתו נכנסו לאותו החדר, אחד אחד, צירים ואורחים עד לעשרה, בהם אנשים מארצות שונות,
אך כמעט כולם דוברי אנגלית. כיוון שבאו אחד אחד היו מצטרפים אל ״הקהל השומע״.
אח״כ התחילו גם הם שואלים שאלות ומשאלה לשאלה
התפתח הדבר ויעורר אותנו לסקירה רחבה על כל עבודתנו בארץ, מעבודת התרבות לשאלת הלשון,
משאלת הלשון אל אופיה של תנועתנו, מזה אל התיישבותנו, מזה אל הקואופרציה והקומוניזם,
ההסתדרות והפוליטיקה הכלכלית שלה, המוסדות והמפעלים בחקלאות, בבניין וכו׳ וכו׳.
מזכיר .A.E.W קפץ ואמר:
- ״אני משער, כי אין אתם יוצאים
בעקבותיה של שום דוקטרינה מוכנה מראש, וכי אנשיכם חופשים לגמרי לחשוב ולהסיק מסקנות
מהניסיון״.
מישהו מאחורי אמר לשכנו:
- ״הן כל זה הרבה יותר מעניין
מרוסיה״.
כורֶה ולשי אמר:
"Well,
I suppose. I shall have to go and see it" -.
ואחר אמר:
- ״אכן אלו הן אפשרויות שישנן
לאדם בארץ חדשה״.
לונדון, 1 בספטמבר 1924 מ. שרתוק
