275
אל: צבי ורחל
שוורץ, לונדון
10/5/1925
לצבי
ולרחל שלום מן הים התיכון,
אנחנו בלבו. אחה״צ נעגון באלכסנדריה. ביום השישי
[8.5] בצהריים הפלגנו מטרייסט. שישי
ושבת היו שני ימים נפלאים: הים היה שקט להפליא. אתמול התחיל להיסָער קצת, לעת ערב התגברה
הסערה, אך שום רעה לא אונתה לנו. גם הבוקר אין הים שקט ביותר, אך כבר הסכַּנו לכך.
איתנו באונייה רבים היהודים, כשבעים נפש כמדומני,
אך החלוצים - נער יכתבם:[1] שניים-שלושה. ואולם אין להביא
ראיה, כי רובם נוסעים עתה דרך קונסטנצה וגם מטרייסט יש אוניות מהגרים מיוחדות המפליגות
אחת לשבועיים. כנגד זה רבו בעלי הזקן למיניהם: זקנים ארוכים, זקנים ארוכים ורחבים,
זקנים מדובללים וכו׳. ברגע זה עומדים יהודים בטליות ותפילין, כל תפילה כמלתחה קטנה,
ומתפללים שחרית, והסינים צובאים עליהם ומשתאים למראה (סינים נוסעים איתנו, מלחים שכילו
חוק עבודתם והריהם שבים לבתיהם). רוב הנוסעים מפולניה, אך יש גם מליטא ומחופי הים הבלטי,
ויש גם יהודים רוסים שבילו שנות מספר בפולניה ובגרמניה.
הנסיעה במחלקה הרביעית אינה קשה כלל. שכרנו
כיסאות ארוכים - נוחים הם מאוד. בלילה ישנים אנו על הסיפון עצמו פורשים שמיכות ומשתרעים.
הלילות די חמים. הסיפון קרוי ברזנט בלע״ז ואין לחשוש לשמש ביום ולטל בבוקר. אוכלים
אנו במטבח המלחים - אוכל טוב, טעים ומספיק בהחלט. האוכל מטרייסט לאלכסנדריה עולה לנו
17/6 לאיש (3 וחצי ימים). הנסיעה עצמה 3:14:0 לי״ש לאיש מטרייסט לאלכסנדריה
או ליפו, אין נפקא מינא.
עתה לפנינו השאלה: אם לנסוע ברכבת מאלכסנדריה
ליפו או באונייה. קרוב יותר לוודאי שניסע באונייה, כי הנסיעה ברכבת פירושה הוצאות נוספות
רבות. גם אז שאלה לפנינו: אם ניסע גם הלאה במחלקה רביעית או נעבור לשנייה. באלכסנדריה
יעבירונו לאונייה אחרת קטנה ורעה מזו. סברה שייווספו נוסעים רבים מהמין האנושי והבהמי.
חוץ מזה, ליוצאי המחלקה הרביעית נכון הסגר, רחצת חובה, הרכבת אבעבועות וכיו״ב. הנוסע
בשנייה פטור מאלה - אומרים רק כי חובת האבעבועות חלה גם עליו. ההפרש במחיר בין רביעית
לשנייה הוא 2:10:0 לי״ש - 2 לי״ש, והספק גדול.
עכ״פ, ביום הרביעי, 13 מאי בבוקר, נהיה בבית.
כבר כתבתי על סיזלי הַדלסטון.[2] הוא קיבלני יפה מאוד. השקני תה. שוחחנו ארוכות בעניין רב. הוא בחור גבוה
וכרסני. בעל זקן קטן בסנטרו, צורה קונטיננטלית בהחלט, יושב בפריז ישיבת קבע, אשתו צרפתייה,
ומשונה מאוד לשמוע מפי בריה כזו אנגלית, ואיזו אנגלית! - מלבד ל״ניו סטייטסמן״ כותב
הוא לעוד עיתונים, ביניהם Christian Science Monitor, שהוא מתלגרף לו מדי יום ביומו.
הוא היה כתב ה-Times בפריז ושם לו למטרה
״להעביר״ את עניין [3].Dawes אחרי שהעניין עבר, התפטר. לדבריו, בעניינים כלכליים הוא סוציאליסט.
המעט שסיפרתי לו על הארץ לקח את לבו מאוד והוא
לא יכול להבין כיצד זה עד כה לא קרא ולא שמע דבר על כל אלה. את ההצעה שלי קיבל ברצון
רב, ופעמים אחדות חזר והטעים כי ישתתף בעונג רב [ב״דבר״], וכי עד כמה שאפשר ישמור אותנו
לעיניו בכתיבת המאמרים. נדברתי איתו על שני מאמרים לחודש - העתקות מהמכתבים שהוא שולח
ל״ניו סטייטסמן״ ולעיתון אוסטרלי אחד. לאחרון הוא כותב לא רק על ענייני צרפת, כ״א על
ענייני אירופה בכלל, אפילו דברי פוליטיקה עולמית.
בברינדיזי מצאתי גיליון של ״טיימס״ מן הימים
שאחרי צאתי את לונדון, וכה זר ורחוק נראה הכל בתוכו. נפלא הדבר מה מהר נמחקים מלב ומזיכרון
דברים שמילאום במשך שנים רבות, כשחל שינוי מכריע בחיים.
שכחתי לקחת את מעיל הגשם שלי. אין כדאי לשלחו.
ואם יש בחור הזקוק למעיל גשם ושלא יבחל בשלי - ייקחנו וילבשנו לבַרְיוּת גופא. לקומקום
שלכם יש כאן ערך רב. כבר אנו נהנים ממנו ומהנים עמנו כל מיני יהודים ויהודיות.
צבי, זכור אשר הבטחתנו להדפסת מודעה על העיתון
[״דבר״] ב-״New Judea״ והעיקר ב-״Asiatic
Review״.
אנו מתקרבים לאלכסנדריה והים הולך וסוער. האונייה
מיטלטלת היטב. כל היהודיות שוכבות סרוחות על כיסאותיהן, חלושות וחמוצות פנים, והיהודים
מעמידים פנים כגיבורים ומתהלכים על הסיפון הרופס כאילו ונשמט מהרגליים. צפורה רוקמת(!)
חגורה לשמלה ועל ידה עוזרת ילדה בת י״א, בת עיירה ליטאית, תלמידת גימנסיה עברית שם,
והיא מדברת עברית בשטף ובקלות - כמעט כבת הארץ.
שלום לכם ולכל,
משה
הערות
