[1] על חלקו בהתמעטות התכתובת ביניהם.

[2] ״באתי ירושלימה ללוות את בהרב הנוסע לאמריקה. נסיעתו הייתה פתאומית על-פי קריאתו הטלפונית של רוטנברג״ (ד״ה לרבקה, 24/2/1922, אמ״ש).

[3] נראה שמדובר במכתב א״ג מווינה, 13/3/1922, המוקדש בעיקר לביקורת על מהלכי פ״ר בענייני ה״הגנה״ (חלקו מובא בחביון, עמ׳ 239, אך תוך השמטת כל נושא פ״ר. להלן עיקר הביקורת:

[---] הסתלקותו [של פ״ר] מן העבודה [ב״הגנה״] עכשיו הייתה חטא נגד העבודה וחוסר כל אחריות. דווקא עכשיו יכלו התערבותו ועזרתו להביא פרי רב. אני הייתי מתחשב, כמובן, בהרבה עם עצותיו ודעותיו והוא יכול היה לשמש עזר רב בהבראת העבודה. העבודה באירופה בייחוד דורשת את החלפת האנשים, אבל זה אי-אפשר לעשות בבת אחת. בשביל כך צריך להכניס אנשים חדשים ובשביל זה נחוצה או הסכמה של כל העובדים או לחץ מבחוץ. את הלחץ צריך היה פ׳ ליצור. גם חביתה [פליישר] בהיותו איתי אצל פ׳ אמר לי ש״אנו כולנו נסכים לכל דרישה חיובית מצדך״. הם [אנשי ״השומר״] הרגישו אז כי הם יהיו מוכרחים אם תבוא דרישה. הדרישה לא באה. אני הצעתי לו להתראות איתי לבדי והוא לא מצא זמן. אני ראיתי שאין לנו לסמוך עליו. בכל התנהגותו אח״כ הוא חיזק את דעתי והביא את כולנו לידי הכרה, שהתערבותו בענייני עבודתנו אינה יכולה להיות לטובה בזמן שהוא מרשה לעצמו לעשות דברים שאסור לו לעשות (עניין מניה), ואינו עושה דברים שהוא מחויב לעשות (עזרה בשינוי הפרסונל באירופה, בענייני כספים וכו׳).

[4] כנראה מכתב 149.

[5] בנושא זה כתב א״ג למ״ש ב-21/2/1922:

אם פיני עודנו בלונדון תמסור נא לו בשמי, שהסתלקותו עכשיו מן העזרה לנו [ברכש ל״הגנה״] היא חטא, שיתנקם גם בו ובעבודתו. אני תמיד הערכתי בפיני את זה שעם כל התמסרותו לעבודתו לא שכח אף פעם את הקשר שבין עבודתו לעבודות אחרות, והכרתו כי כל עבודה יכולה להביא פרי רק אם גם שאר העבודות תהיינה מסודרות היטב ולא תהרוס האחת את אשר בנתה האחרת. חוסר-עזרה לעבודתנו עלול להביא לתוצאות כאלו, ששום עבודות בניין לא תתקנה אותו. בכל אופן, אני דורש ממנו תשובה ברורה, אם הוא פורק מעצמו את העול לעזור לנו, אם מפני שהוא עסוק או מפני סיבות אחרות (חביון, עמ׳ 259).

[6] על פרשה זו ר' מכתב 140 סעיף 2 (ר' גם א״ג למניה, חביון, עמ' 255, 256; סת״ה ב-1, עמ' 123).

[7] ״הלכה תמס״ - התמוטטה, התנוונה - לפי תהילים נח 9. למרות פעילותו הנמרצת של ח״ו, דחה חבר הלאומים שוב את הדיון במסירת המנדט על א״י לידי בריטניה. החלטה חיובית התקבלה רק במושב הבא, שהתכנס ביולי 1922.

[8] ״בעבוֹר כל הפעולה הכלכלית לידי ההסתדרות, עבר אליה כל עניין תנועת העובדים בארץ. [---] המפלגות הולכות ונמסות מאליהן. [---] החברים הפעילים, ראשי המפלגות, נכנסו ראשם ורובם לענייני ההסתדרות״ (ז' דויד (דוד זכאי), ״קונטרס״ קטו, עמ' 6); ״לאחר ייסוד ההסתדרות נשארה אחה״ע כנשמה בלי גוף, ובקרב חברינו נתעוררו ספקות ומבוכות בדבר זכות קיומה״ (ב״ג בוועידה השלישית של אחה״ע, שם, קיט, עמ' 5).

[9] דוד הכהן בא לווינה, ככל הנראה, במהלך מרס 1922 (ר׳ חביון עמ' 264, מכתב מג).

[10] אחות יעקב שרתוק, אסתר, ואחיו יוסף, שניהם צעירים ממנו, היגרו לארה״ב.