מזהה |
2501 |
שם הספר |
ימי לונדון ב' |
שם הפרק |
150. אל: דב הוז, תל-אביב - לונדון, 21/2/1922 |
150
אל: דב הוז, תל-אביב
לונדון, 21/2/1922
אתמול קיבלתי מכתבך[1] - אם יש לכַבְּדו בשם זה - עם העתק חליפת המכתבים
בדבר רישיונות הכניסה. מה יצא לי מכל זה - [שתי מילים בתורכית - לא פוענחו]. ברור דבר
אחד, כי J.C.L.A. לבושתה אינה מאושרת וכי בזה, בדין, משתמשים כבתואנה
לא להכיר את תעודותיכם.[2]
הוראה לך להבא. מאשר לבזבז חמש שורות על התנצלות,
מוטב לדחוק לתוכן דברי ממש. משהו.[3]
הסערה שחולל נורתקליף רועשת עדיין. התקפה לאורך
כל החזית. המשלחת עלתה מעלה in the public eye [בעיני הציבור]. גם אחיו של
בֶּני הצטיין ומיהר לנער חוצנו בפומבי מן הציונות.[4] יישר כוח.
אם לא כתבת לי עדיין מילה על ביקורו של מקדונלד
- אזי...[5]
יצא אינצידנט לא נעים. הנפשות הפועלות בו: בהרב
- מניה שוחט - משה שרתוק.[6] מוכרח אהיה לכתוב על זה למחלוף.
21/2/1922
אחרי שזרקתי את המכתב נודעו חדשות יותר בהירות.
חיים התראה עם בלפור והלה כתמיד גֵרוֹי [רוסית: ניצב כהר] בעדנו. מבטל את הרעש של נורתקליף.
הבטיח לעיין בשאלת Statement [הצהרה] חדש. סיפר, כי יישר
לגמרה את ההדורים באמריקה בשאלת המנדט.[7] המעצור היחיד עתה - איטליה - אשר נוסף לכל הצרות נחת
בה המשבר הוַוזַרַתי [הממשלתי].[8] קרוב לוודאי שח' ייסע צרפתה להתראות עם פוּאַנְקַרֶה[9] ולתפוש שם את נורתקליף, ומשם לאיטליה, לראות פני המלך.[10]
עם כל אלה - לא שמח.
ענייני פיני יגעים מאוד.[11] על זה כותב ברדלו למחלוף דברים ברורים ומדויקים.
משה
|
|
|