42. אל: דוד בן-גוריון, וינה - לונדון, 4.6.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  42. אל: דוד בן-גוריון, וינה - לונדון, 4.6.1921


42

אל: דוד בן-גוריון, וינה

לונדון, 4 יוני [1921]

דוד יקר,

 

את מכתבך מ-31 מאי קיבלתי. תודה לך.[1]

1. את הכסף ודאי שכבר קיבלתם.[2] אני מקווה, כי לא הפסדתם ע"י זה שהטשק נערך על הוינר-בנק. עכ"פ, את הטשק הבא אעריך על איזה בנק לונדוני. אני מקווה לקבץ עוד מאה. כתבנו גם לבחור אחר [פנחס ריקליס] לליברפול, ומשם נקבל אולי 50.

2. אני מצרף את הקטע מה"טיימס" של היום על הצהרתו של סמואל. את הנוסח המלא עוד לא ראיתי. ההצהרה ממש נוראה, בייחוד לאחר קריאת התלגרמות של הערבים. פרעות - בולשביקים - הפסקת הגירה - הודעה פומבית, כי אין הארץ מוכשרה לקלוט עלייה המונית וכו'.[3] מפרוטוקולי השיחות, שהיו לוועד הצירים איתו, נראה שהוא מתאר לעצמו שלעתיד תלך ההגירה בדרך זו: נחוצים למשל 20 חקלאים. נשלחת תלגרמה ו-20 חקלאים יוצאים לדרך. מחר נחוצים 10 בנאים, שוב תלגרמה והשְלֶגְבָּאוּם [מחסום] מורם שוב. וכן הלאה.

3. ז'בוטינסקי עוסק בשאלת הגדוד כל הזמן. מהרגע הראשון החל להדגיש וללחוץ בכיוון זה. שלח תלגרמה לסמואל בשם האקזקוטיבה בדרישת ביטול תוכנית הגדודים המעורבים. עורר את הוועד הלאומי לדרוש זאת. כתב מאמר גדול ב"טיימס"[4] על אי-כישרון הערבים לשאת בתפקיד שמירת הביטחון הציבורי, על יתרון הגדודים העברים וכו', וניסה בגלוי את דרישתנו לחדש את הגדוד.[5] המאמר מצא הד, אך שלילי. במאמר ראשי ב"טיימס", במכתב אל ה"טיימס" של Percy Lord,[6] אחד מ"הסימפתַיזרס" שלנו ובקטע ב-Statesman New, הובעה התנגדות לשלילת הזכות מהערבים להשתתף בהגנת הארץ. "באיזו רשות ובשם איזה צדק?" וכו', אך כנראה שב-.Col. Off מתייחסים בהבנה לשאלת זיון היהודים בתור הפיתרון היחידי למצב הפרוע. איך - אם גדודים, או מיליציה יהודית, או אישור ההגנה - איני יודע, וגם הם ודאי שאינם יודעים בהחלט. עכ"פ, ז'בוט. הוא האיש היחידי עכשיו העובד עבודה מעשית וחיובית. אני באמת לא שיערתי, כי יש לו כישרון עבודה כזה. הוא יושב בחדרו גם בכל שעות החופש ובשבתות. כותב הרבה. השגת הסכום הגדול ל"הגנה" הנה אך ורק תוצאת עבודתו. עוד לא ברורים לי כל הפרטים בנוגע לזה. תחת משא האחריות בתור חבר האקזק' הוא נעשה לממעט בדיבור ולשומר סוד. אני דווקא מכבד את זה ועל כן אינני לוחץ עליו, להוציא ממנו דברים כשאין הוא עצמו נוטה לספרם.

4. לא ברור לי מתי אתה נוסע לארץ.[7] אם גם תחודש העלייה, איני חושב שהמצב בזמן הראשון יהיה כזה ש"קורנליה"[8] תוכל לנסוע.

5. קפלנסקי חושב לנסוע לאמריקה. הוא דואג לרישיון ולהוצאות נסיעה. הוא עשה סיכום מ"קונטרס" ע"ח[9] ושלח אותו [מטעם פוע"צ] לחברי האקז' של .LP, של I.L.P, ל-MP.'s של הלייבור ולעיתונים.Neil McLean [10] שאל את צ'רצ'יל בדבר ההגירה; בוודאי שלח לכם קפלנסקי את הנוסח ואת התשובה.

6. לרגלי המצב בוודאי הזנחתם את עבודת השקלים.[11] מה בפולניה? חרפה תהיה, אם לאחר ש"הברית" כולה, סוף סוף, משתתפת בקונגרס, נבוא שמה בבאות-כוח זעומה.[12] האם עוררתם את אמריקה? פה העניינים יגעים, כנהוג. עבודה מרוכזת, כמו יום-הדגל[13] וכיו"ב, עוד נעשית. אך במקום שדרושה עזרת רבים ופעולת כל הסניפים יחד - שם קבורתנו. הוה"מ[14] מתאסף דווקא בזמן האחרון בקביעות. נספח איזרסקי.[15] בן-ציון כהן,[16] מבחורינו שבאקונומיקס, נכנס למפלגה, קיבל על עצמו את הנהלת החשבונות של הקפא"י [קופת פועלי א"י],[17] מסר כבר לזה הרבה זמן ומרץ ונשא פרי. הודות לו הייתה להכנסת יום הדגל צורה מסודרת. עצם העבודה הייתה, כמובן, על כתפיו של פומרנץ הנאמן. במפלגה ניקיון שיניים. אין פרוטה. בקושי אנו אוספים עכשיו את מס-השנה ל-.L.P, אחרת הן לא נוכל להשתתף. פומרנץ חושב על איזו משרה לימי הקיץ, כדי למצוא טרף לביתו, ואז יוכל למסור למשרד רק שעות ספורות בשבוע. עכ"פ, אם אתם פונים להסתדרויות ארציות בדבר עזרה כספית ל"הגנה" - הֵנה אל תפנו. מה שאפשר לעשות פה - נעשה, והמפלגה הלוואי שתישא בעול צרכיה.

שלום לך. מה שלום אשתך והילדים? דרוש בשלומה.

 

משה

 

הערות



[1] המכתב לא אותר.

[2] ר' מכתב 36.

[3] ב-3.6.1921 בנאום שנשא בי-ם לרגל יום הולדת המלך, אמר סמואל כי בהצהרת בלפור לא התכוונה ממשלת בריטניה לכונן "ממשלה יהודית אשר תשלוט על הרוב המוסלמי-נוצרי", ההגירה לא"י תוגבל ותתקיים רק "בגדר התחומים אשר ייקבעו ע"י מספר התושבים הנוכחים וענייניהם", ויוּרשו לבוא רק מי שיוכלו לתרום "להתפתחות הארץ באמצעיהם ובמאמציהם לתועלת תושביה"; "יש להכיר בבירור, כי התנאים בא"י כפי שהם אינם מאפשרים שום דבר הנושא אופי של הגירה בקנה-מידה נרחב", ולעת עתה "תעוכב ההגירה עד אשר ייבחנו מחדש את המצב"; איסור מוחלט יוטל על עלייתם של "מפיצי תורה בולשביקית מזיקה". עוד הביע תקווה ש"במהרה יוקם גוף מחוקק ייצוגי בארץ", ובאותו יום פרסם את התקנות ההגירה החדשות (סת"ה ב-1, עמ' 112, 113; איגרות ח"ו 10, הע' מקדימה למכתב 201; "הארץ" 4.6.1921).

[4] המכתב ל"טיימס", וכן לצ'רצ'יל ולווה"צ באותו נושא, מובאים ב-איגרות ז"ז' ג, (228 לצ'רצ'יל, 230 לווה"צ, 234 ל"טיימס"). במכתב ל"טיימס" (14.5.1921 ) טען ז"ז' כי השוטרים הערבים, שלקחו חלק פעיל במאורעות, גויסו מקרב אותה שכבה חברתית שמקרבה יגויסו, לפי התוכנית המוצעת, החיילים הערבים [---] שכבה רחבה מאוד מהם אינה בשלה עדיין למלא חובות אזרחיים, [---] למחרת מאורעות יפו נקל להעריך את ההשפעה של הקמת יחידות ערביות על דעת הקהל היהודית ברחבי תבל. דבר זה יביא לכך שבמקום הרגשת חוסר הביטחון השוררת היום, תשרור תחושה של סכנה מתמדת ומיידית. התוצאה תהיה שיתוק כל ניסיון לגייס אמצעים כספיים גדולים לפיתוחה של א"י.

[5] ז"ז' חזר על רעיונו להקים גדוד עברי במסגרת הצבא הבריטי בא"י - במקום כוח עצמי של היישוב - גם בנאומיו במושב הוה"פ הציוני בפראג (יולי 1921) ובקונגרס הציוני הי"ב (ספט' 1921), ובשני הנאומים הגדיר גדוד זה כ"קיר הברזל". במאי 1921 כתב א"ג לז"ז':

אני בטוח כי אתה תחדש בתוקף את פעולתך בנוגע לגדודים, אולם [---] אל תשכח כי זה יגזול זמן רב ואנו זקוקים לחיזוק אמצעי הגנתנו מייד. שנית גם כשיהיו לנו גדודים אין זה פותר עוד את שאלת ההגנה. הגדודים לא יהיה בידינו ויוכלו להיות מרוחקים בזמן שיהיה צורך בהם לפעולה. הם יתגברו אומנם על המכשולים שישימו על דרכם, אבל אמצעים ראשונים להגנה מוכרחים להיות בידינו, כדי שלא תאחר העזרה לבוא. הדאגה לגדודים אינה פוטרת אותנו מהדאגה לזיון. [---] שאלת הזיון חשובה עכשו לא פחות משאלת הגדודים והיא יותר בוערת [---] אל תתייחסו באי אמון להגנה בלתי רשמית. ההגנה בפתח תקווה וחדרה הוכיחה כי עשרות יכולים לעמוד איזה זמן נגד מאות אלפים. (חביון א, עמ' 215-213).

[6] לורד יוסטס פרסי (1958-1887). ציר שמרני בפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה היוניוניסטית. שר חינוך בממשלת בולדווין (1929-1924).

[7] אחרי דחיות רבות - עקב מחסור בכסף לכרטיס נסיעה באונייה, ודחיות במועד הפלגתה, ובעיקר עקב עניינים שונים, שבהם היה ב"ג פעיל: נסיעות לפולין (פעמיים), לטרייסט לפגוש שם את ב"כ שבא מא"י, לרומא, פירנצה, ונציה ועוד ערים באיטליה (ככל הנראה בעניין תרגום ספרו על א"י לאיטלקית והוצאתו לאור), לפראג, לוועד הפועל הציוני (שם תמך ב"ג בז"ז', שדרש חידוש קיומו של ה"גדוד") ושוב לווינה ולטרייסט. הגיע ליפו ב-29.7.1921 על סיפונה של "סיציליה" עם העולים הראשונים ארצה אחרי הפסקת העלייה.

[8] אונייה בקו טרייסט-יפו, שהסיעה באותם הימים את רוב העולים לא"י.

[9] "קונטרס" ע"ח הוקדש כולו למאורעות מאי, והוכיח לפי דברי עדי ראייה כי הפרעות תוכננו מראש ולפיכך אין שחר לסיפור ה"קומוניסטי".

[10] חבר הפרלמנט מסיעת הלייבור, אוהד הציונות.

[11] לפי מספר השקלים שהפיצה כל מפלגה בכל ארץ היה נקבע מספר הצירים שתשגר לקונגרס. "עבודת השקלים" הייתה בבחינת תמריץ ציוני והוכחה לכוחה של כל מפלגה.

[12] עקב יוזמת אחה"ע לפילוג, נטשו הקבוצות השמאלניות, שדגלו בהסתנפות ל"קומינטרן" ובעזיבת ההסתדרות הציונית, את הברית העולמית של מפלגות פוע"צ בארצות שונות ול"ברית", שבתוכה תפסה אחה"ע מקום חשוב, הייתה בקונגרס נציגות אחת.

[13] כנראה יום מפקד של פוע"צ באנגליה, מפלגה אחות לאחה"ע.

[14] הוועד המרכזי של פוע"צ באנגליה.

[15] יוסף איזרסקי. למד עם מ"ש ב-L.S.E ונעשה פעיל בפוע"צ.

[16] בן ציון כהן - בוגר מחזור ג' של ג"ה מתלמידי  .L.S.E

[17] קרן שנוסדה ב-1909 ע"י הברית העולמית פוע"צ כמוסד לביסוס הפועל בארץ. בימי מל"ע-1, סייעה בכלכלת הפליטים והנשארים בארץ. אחרי המלחמה סייעה בייסוד היישובים בגליל העליון. הקימה קואופרטיבים יצרניים. ב-1925 עברה לרשות ההסתדרות והתמזגה בקרנותיה.

 

העתקת קישור