[1] המכתב לא אותר.

[2] ר' מכתב 36.

[3] ב-3.6.1921 בנאום שנשא בי-ם לרגל יום הולדת המלך, אמר סמואל כי בהצהרת בלפור לא התכוונה ממשלת בריטניה לכונן "ממשלה יהודית אשר תשלוט על הרוב המוסלמי-נוצרי", ההגירה לא"י תוגבל ותתקיים רק "בגדר התחומים אשר ייקבעו ע"י מספר התושבים הנוכחים וענייניהם", ויוּרשו לבוא רק מי שיוכלו לתרום "להתפתחות הארץ באמצעיהם ובמאמציהם לתועלת תושביה"; "יש להכיר בבירור, כי התנאים בא"י כפי שהם אינם מאפשרים שום דבר הנושא אופי של הגירה בקנה-מידה נרחב", ולעת עתה "תעוכב ההגירה עד אשר ייבחנו מחדש את המצב"; איסור מוחלט יוטל על עלייתם של "מפיצי תורה בולשביקית מזיקה". עוד הביע תקווה ש"במהרה יוקם גוף מחוקק ייצוגי בארץ", ובאותו יום פרסם את התקנות ההגירה החדשות (סת"ה ב-1, עמ' 112, 113; איגרות ח"ו 10, הע' מקדימה למכתב 201; "הארץ" 4.6.1921).

[4] המכתב ל"טיימס", וכן לצ'רצ'יל ולווה"צ באותו נושא, מובאים ב-איגרות ז"ז' ג, (228 לצ'רצ'יל, 230 לווה"צ, 234 ל"טיימס"). במכתב ל"טיימס" (14.5.1921 ) טען ז"ז' כי השוטרים הערבים, שלקחו חלק פעיל במאורעות, גויסו מקרב אותה שכבה חברתית שמקרבה יגויסו, לפי התוכנית המוצעת, החיילים הערבים [---] שכבה רחבה מאוד מהם אינה בשלה עדיין למלא חובות אזרחיים, [---] למחרת מאורעות יפו נקל להעריך את ההשפעה של הקמת יחידות ערביות על דעת הקהל היהודית ברחבי תבל. דבר זה יביא לכך שבמקום הרגשת חוסר הביטחון השוררת היום, תשרור תחושה של סכנה מתמדת ומיידית. התוצאה תהיה שיתוק כל ניסיון לגייס אמצעים כספיים גדולים לפיתוחה של א"י.

[5] ז"ז' חזר על רעיונו להקים גדוד עברי במסגרת הצבא הבריטי בא"י - במקום כוח עצמי של היישוב - גם בנאומיו במושב הוה"פ הציוני בפראג (יולי 1921) ובקונגרס הציוני הי"ב (ספט' 1921), ובשני הנאומים הגדיר גדוד זה כ"קיר הברזל". במאי 1921 כתב א"ג לז"ז':

אני בטוח כי אתה תחדש בתוקף את פעולתך בנוגע לגדודים, אולם [---] אל תשכח כי זה יגזול זמן רב ואנו זקוקים לחיזוק אמצעי הגנתנו מייד. שנית גם כשיהיו לנו גדודים אין זה פותר עוד את שאלת ההגנה. הגדודים לא יהיה בידינו ויוכלו להיות מרוחקים בזמן שיהיה צורך בהם לפעולה. הם יתגברו אומנם על המכשולים שישימו על דרכם, אבל אמצעים ראשונים להגנה מוכרחים להיות בידינו, כדי שלא תאחר העזרה לבוא. הדאגה לגדודים אינה פוטרת אותנו מהדאגה לזיון. [---] שאלת הזיון חשובה עכשו לא פחות משאלת הגדודים והיא יותר בוערת [---] אל תתייחסו באי אמון להגנה בלתי רשמית. ההגנה בפתח תקווה וחדרה הוכיחה כי עשרות יכולים לעמוד איזה זמן נגד מאות אלפים. (חביון א, עמ' 215-213).

[6] לורד יוסטס פרסי (1958-1887). ציר שמרני בפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה היוניוניסטית. שר חינוך בממשלת בולדווין (1929-1924).

[7] אחרי דחיות רבות - עקב מחסור בכסף לכרטיס נסיעה באונייה, ודחיות במועד הפלגתה, ובעיקר עקב עניינים שונים, שבהם היה ב"ג פעיל: נסיעות לפולין (פעמיים), לטרייסט לפגוש שם את ב"כ שבא מא"י, לרומא, פירנצה, ונציה ועוד ערים באיטליה (ככל הנראה בעניין תרגום ספרו על א"י לאיטלקית והוצאתו לאור), לפראג, לוועד הפועל הציוני (שם תמך ב"ג בז"ז', שדרש חידוש קיומו של ה"גדוד") ושוב לווינה ולטרייסט. הגיע ליפו ב-29.7.1921 על סיפונה של "סיציליה" עם העולים הראשונים ארצה אחרי הפסקת העלייה.

[8] אונייה בקו טרייסט-יפו, שהסיעה באותם הימים את רוב העולים לא"י.

[9] "קונטרס" ע"ח הוקדש כולו למאורעות מאי, והוכיח לפי דברי עדי ראייה כי הפרעות תוכננו מראש ולפיכך אין שחר לסיפור ה"קומוניסטי".

[10] חבר הפרלמנט מסיעת הלייבור, אוהד הציונות.

[11] לפי מספר השקלים שהפיצה כל מפלגה בכל ארץ היה נקבע מספר הצירים שתשגר לקונגרס. "עבודת השקלים" הייתה בבחינת תמריץ ציוני והוכחה לכוחה של כל מפלגה.

[12] עקב יוזמת אחה"ע לפילוג, נטשו הקבוצות השמאלניות, שדגלו בהסתנפות ל"קומינטרן" ובעזיבת ההסתדרות הציונית, את הברית העולמית של מפלגות פוע"צ בארצות שונות ול"ברית", שבתוכה תפסה אחה"ע מקום חשוב, הייתה בקונגרס נציגות אחת.

[13] כנראה יום מפקד של פוע"צ באנגליה, מפלגה אחות לאחה"ע.

[14] הוועד המרכזי של פוע"צ באנגליה.

[15] יוסף איזרסקי. למד עם מ"ש ב-L.S.E ונעשה פעיל בפוע"צ.

[16] בן ציון כהן - בוגר מחזור ג' של ג"ה מתלמידי  .L.S.E

[17] קרן שנוסדה ב-1909 ע"י הברית העולמית פוע"צ כמוסד לביסוס הפועל בארץ. בימי מל"ע-1, סייעה בכלכלת הפליטים והנשארים בארץ. אחרי המלחמה סייעה בייסוד היישובים בגליל העליון. הקימה קואופרטיבים יצרניים. ב-1925 עברה לרשות ההסתדרות והתמזגה בקרנותיה.