[1] יעקב פרוז'נסקי-אחוה. "באותם ימים נזדמן לווינה י' פרוז'נסקי בדרכו מאמריקה. העתרתי עליו שייסע לרומניה לשם גיוס כספים ל"הגנה"' (פליישר, עמ' 329).

[2] כנראה ארנסט לוי, מזכיר המח' הא"י של ההסת' הצ' בבוקרסט (ר' להלן מכתב 71).

[3] התאחדות העולמית של הפוה"צ וצ"צ.

[4] אדולף בֶּם (1941-1873). מייסד ההסת' הצ' הארצית באוסטריה והסמינריון לענייני היהדות בווינה, נטה לפוה"צ. עם סיפוח אוסטריה לגרמניה נאסר. ב-1941 התאבד. ספרו על תולדות הציונות עד 1925, בגרמנית, נחשב למעולה. על חלקו במבצע הרכש כתבה רבקה לא"ג:

כשנסע פרוז'נסקי לרומניה, הוסכם, שייתן לציונים שם איזה אדם נאמן בעיניהם, אשר זכותו תהיה חופפת על העניין ולו ישלחו את הכסף. הוחלט, כי אדם זה יהיה אדולף בֶּם (bohm) ציוני ידוע אשר נוטה גם אלינו. וכה עשה פר': בכל מקום הכריז כי בֶּם הוא האיש אשר אליו ישלחו את הכסף. לפר' הם ענו בהסכמה, אך לא כן עשו. הכסף אשר הובטח נשלח אומנם לווינה ע"י ציונים ידועים שנסעו שמה, אך כנראה שבֶּם לא היה די נאמן עליהם ושמאלי יותר מדי בעיניהם, והם לא שאלוהו כי אם פנו ל[רוברט] שטריקר [מנהיג ציוני אוסטריה] והלז לא תמך. בינתיים היה בלבול גדול אצלנו. פר' צרח בכל מכתב כי כסף נשלח ואנו דפקנו כל יום על דלת בֶּם והמשרד הצ' ואיש לא ידע מכלום. זמן-מה חשבנו את הכסף לאבוד, ורק בזמן האחרון נתברר לנו כי הכסף קיים במציאות ורק אלינו לא הגיע (7.9.1921).