16. אל: יקותיאל בהרב, ירושלים - לונדון, 5.1.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  16. אל: יקותיאל בהרב, ירושלים - לונדון, 5.1.1921
כותרת משנה  כ"ה טבת פ"א

 

16

אל: יקותיאל בהרב, ירושלים

לונדון, כ"ה טבת פ"א, 5.1.1921

מחלוף ידידי, שתי עיני ואישוניהן,

 

את ראשית מגילתי בוודאי קראת. ואם לא קראת - תקרא, ישלחו לך מכנרת, אשר שם מרכזנו הרוחני.[1] אחרי ששלחתיה - התחלתי כותב מכתבים מיוחדים לכל אחד מכם. ובבודקי את עצמי לשם מה אני עושה זאת, מצאתי כי עיקר התכלית הוא לבקש מכל אחד מכם לחוד כי ירחם עלי ויכתוב לי, ולהציג לשם כך לכל אחד את השאלות המיועדות לו. הוא הדין בנוגע אליך. באמת, זכות יתרה אלף מונים נודעת לך, אהוב נפשי, כי לא נטשתני בצרה ואת עוונותַיי הכבדים לא חשבת לי ותסמכני ברפורטים ובגיליונות רבים ומלאים ריפדתני, ותהי לי למקור מים חיים בארץ תלאובות ולצוהר-ישועה, מֵשיב אוויר המולדת על אדמת-נכר.[2] ואת רוב הטובה שהשפעת עלי לא כלאתי לעצמי, כי אם אָצלתי ממנו גם לחברינו במשרד הברית,[3] הצמאים לדְבַר-עבודה מארץ-אחים, מבקשים ואינם נענים, וגם לאחותנו רבקה, הנְמֵקָה באין דברי-נוחם, כַלַדי קילַה: תוּמַא אִתִיפַאקוּ פִי מַא יוּרְדי אִלְאַהֶל וַלְאִחְוַאן וַיַעוּד אַלְאַח' [ערבית: כמו שנאמר: אח"כ הסכימו במה שמקובל על ההורים ועל האחים ויחזור האח].

והשאלות אליך רבות וכן שונות: מה אתה ומה שלומך ואֵי מִרבצך ואנה מסעיך? ומה שלום אמך ואיך סודרה והיש לאל ידך לבקרה לפעמים ולהציץ גם לתוך ביתנו? ומה פנחס?[4] האיש ונחת זרועו, הֲשָת את ידו החזקה על מהנדסיו ושַרְטָטָיו והככוחו אז כוחו עתה?[5] והשלום בינך ובינו, ואם חַנֵך תחנכנו כקדם?[6] ולכמה גזרים בדיוק אתה נקרע עכשיו (לפי חשבוני, שניים: פנחס והכבישים) ואם זימן לך אלוהֵי העבודה עוד איזו צרה וצוּקה מהצד? ומה משרד העבודות המאוחד, הנולדה ברייה זו, ומה טיבה, ומי ראשיה, והכבד נטל הפגעים שהוריש למשרד זה הפוה"צ בכבישים?[7] וידידנו דב גם הוא יכתוב, אך גם אתה כתוב עליו - זוהי שיטתי, שכל אחד יכתוב על רעהו למען אוכל להשקיף על האיש תחת זוויות-ראות שונות - הנצמתה תקוותנו לחזות בנועם פניו כאן והלנצח נקבור נקבר בעבודות הציבוריות? ואיך תפישתו בעבודה והרואה אתה נחת ממנו, או בכלל אכלת (ח[רא]) וראית, כי הוא "עלה על כולמו", כדרכו מאז ובכלל.

ולתשובות על כל אלו תוסיף השקפות כלליות ומקיפות על ענייני מדינאות: מה בנוגע לשכנינו הערבים והתסיסה החדשה;[8] ואיך מתחנך הנציב "אחינו"?[9] ומה מקרוב ומסביב ל"דואר-היום"[10]  ולכל הסיטרא-אחרא (עניין ה"1,000 איש, שהנציב דורש מחו"ל" הטיל פה רעש גדול ונגמר בהכחשה של הממשלה ושמו של "דואר-היום" ניתן לשמצה);[11] ובוועד הצירים מה? ובפרוטרוט תספר לי על מעשי תוקפה של המשלחת החמורית,[12] לַעְנַת אללה עַלַיְהַא [ערבית: קללת אלוהים עליה], ותוכניותיו של פנחס להגשמת תוכניתו מהן,[13] והיש תקווה לאחריתן?[14]

ומחוץ לכל זה תספר לי בדברים פשוטים ואמיתיים, וברצינות, על עצמך ומצב רוחך ותוכניתך לשנים הקרובות - אם ישנה. גם תגיד לי, היש לך פנאי ובמה אתה ממלא אותו. התמו עבורך ענייני רוח או לא, הנפגש אתה לפעמים עם ברל[15] או עם יצחק [טבנקין] והשואב אתה מהם דבר-מה. ואם תוכל לעשות התאמצות - אחת איעצך: למד אנגלית. נצל לשם זה את הבחור בְּרֶדלוֹ.[16]

ותדע, כי אני מתגעגע אליך מאוד מאוד. ובסיפורַי האין-סופיים לדוד על כל אשר עבר עלינו[17] מתגלגל שמך "שתי וערב ובמעגל".[18]

ועכשיו רק שתי בקשות מעשיות: האחת, כי תשלח לי קבוצת תמונות מצילומיך. אין לי כלום, אף לא תמונתנו בשלג. אם תוכל לשבצן בתוך אלבום, מה טוב, והיית גם מזכרת ממך.

אנא, תחרף את מערכות העיתונים הערבים בירושלים מַרְאַת א-שַרְק וַבֵית אל מַקְדַס על אשר אינם שולחים לי מפרי הילוליהם. חתמתי על שניהם ושלחתי כסף ואין עונה.

ושלום לך ונשיקות לרוב,

 

משה

 

הילדות מפריס [פנינה לבונטין ויונה פפו] מתרעמות עליך על שאינך כותב להן כלום. חינכתי אותן בנידון זה. בכל זאת זרוק להן פעם איזו מילים. הן לומדות עכשיו ולדבריהן עובדות הרבה.

 

הערות



[1] ר' נספח 5 עמ' 427.

[2] בהרב שיגר למ"ש את יומני העבודה שלו. הביטויים לפי שיה"ש ב 5, ירמיהו ב 13, הושע יג 5.

[3] ב"ג וש' קפלנסקי.

[4] פנחס רוטנברג (להלן: פ"ר). עסק אז בהשגת הזיכיון ובהכנות להקמת מפעלי החשמל בנהריים ועל הירקון. כעובדי וה"צ באו מ"ש ובהרב במגע עם פ"ר ועמדו מקרוב על סגולותיו ומגרעותיו עוד בטרם נתמנה בהרב לעוזרו של פ"ר.

[5] לפי יהושע יד 11.

[6] פ"ר התייחס לא אחת באופן בוטה לעובדים בשירותו.

[7] עם ייסוד ההסתדרות אוחדו משרדי הכבישים של אחה"ע והפוה"צ "למשרד עבודות ציבוריות" (ר' נספח 6, עמ' 435).

[8] בעקבות החלטת ועידת סן-רמו באפריל 1920 להפקיד את המנדט על א"י בידי בריטניה (תוך הכללת הצהרת בלפור בכתב המנדט), שיגור נציב עליון יהודי לא"י ביולי 1920 והתגברות זרם העלייה השלישית, החריפה התסיסה בקרב ערביי הארץ והשתקפה בבירור בוועידה הפלסטינית השלישית שהתכנסה בדצמבר 1920 בחיפה ותבעה בהחלטותיה מימשל ערבי עצמי, ביטול הצהרת בלפור ומעמד הציונות בכתב המנדט, וההכרה בוועד שנבחר כגוף המייצג את ערביי א"י.

[9] הרברט סמואל (1963-1870), הנציב העליון הראשון של בריטניה בא"י, היה יהודי ומכאן התקוות שתלו בו.

[10] עיתון שייסד וערך בירושלים איתמר בן אב"י (בן אליעזר בן-יהודה). יצא לאור בשנים (1936-1919). ייצג את חוגי האיכרים והימין של אותם הימים. ז"ז' היה עורכו ב-(1930-1928). העיתון נקט עמדה ביקורתית נחרצת כלפי ההנהלה הציונית וראשיה.

[11] העניין לא נתחוור.

[12] נראה שהכוונה ל"ועדת הריאורגניזציה" שבאה לא"י ב-4.11.1920 בשליחות ההנה"צ בלונדון על מנת לבדוק את שיטות ניהולו של המפעל הציוני, להנהיג שינויים להבטחת עבודה יעילה ולהתוות תוכנית פעולה לעתיד. חברי הוועדה היו יוליוס סימון, נחמיה דה-לימה ורוברט סולד. המשורר בן-יצחק (סונה), אז מזכיר ההנה"צ בלונדון, נספח אליהם כעוזר. בדוח שהגישה תבעה הוועדה לקצץ באופן דרסטי בתקציבים להתיישבות ולפעילות הציונית בא"י, ובכך עוררה תרעומת עזה, בעיקר במחנה הפועלים שם כינוה "ועדת הליקבידציה" (ר' ביין עמ' 214, 215, 229-221).

[13] רוטנברג היה נתון אז ביוזמתו ובברכת ההס' הציונית בעיצומו של המאבק על קבלת זיכיון מאת הבריטים להקים שני מפעלים הידרו-חשמליים, שתכנן על הירדן ועל הירקון. מכוח זה היה מעורב, כנציג יחיד של היישוב, במו"מ הבריטי-צרפתי על קביעת גבולות המנדט הבריטי על א"י בצפון, ותבע שהם יותוו באופן שמקורות המים שם יספיקו לייצור החשמל. תביעתו להכללת הליטני בא"י לא נתקבלה, ולכן עמד על הכללת הירמוך במסגרת מפעל החשמל בנהרים.

[14] לפי ירמיהו לא 16.

[15] בהרב סייע לב"כ בהוצאת ה"קונטרס" בתקופה שקדמה לעבודתו בכביש טבריה-צמח כעוזרו של פ"ר.

[16] ג'ורג' ברדלו, מאנשי פ"ר. לימים מזכיר חברת החשמל הא"י בלונדון. מ"ש ודוד הכהן שכרו למגוריהם שני חדרים בבית הוריו של ברדלו, יהודים שומרי מסורת.

[17] בימים שמ"ש ובהרב עבדו זה לצד זה בווע"צ.

[18] מקור הביטוי לא נתחוור.

 

העתקת קישור