מזהה |
2323 |
שם הספר |
ימי לונדון א' |
שם הפרק |
2. אל: המשפחה, תל-אביב - בלב-ים, 23.10.1920 |
כותרת משנה |
שבת י"א חשוון פ"א |
2
אל: המשפחה, תל-אביב
בלב-ים, שבת
י"א חשוון פ"א [23.10.1920]
חביבי!
זה המעת-לעת השני
שאנו מחליקים על הגלים, בלי הפסק ובאותו הקצב. מסביב - ים, ים, ים. ממעל – שמים. בתווך
- אונייתנו, הכול כמתואר בסיפורי מסעות. פני הים אינם כראי, אך טלטלה אין. ההרגשה העצמית
מצוינה והתיאבון כביר. מדי הצפיננו הולך האוויר וקר. לפנות ערב - סוברים - נעגון בטרנטו.
תמול ראינו כמתוך ערפל את כרֵתה. ותוּ - ים. אוכלים וישנים כדת. מותר הזמן - קוראים
ומספרים מעשיות. חֶברתי – וולודיה[1]
וד"ר שרמן[2]. על הפרש המחיר
בין [מחלקות] ג', וד', איני מתחרט. תא, מיטה, רחיצה מסודרת, אוכל במועדו וכו' - במה
נחשבו.
מיסרו שלום לכל החבריא
ביפו ובכל אתר. ולכם נשיקות.
מה חדש – כיתבו.
משה
דֹביק, שלום,
אילו הייתי מֵליץ
הרודף אחרי "לשון נופל על לשון", הייתי נושא מְשָלִי ואומר: "בלב-ים
על דֹב לבי דָוַוי".[3]
הלא תבין.
מסור שלום לאמך ונשיקה
לשֶפֶר.[4]
לא נפרדתי מהן - לא היו בבית.
שלך,
מ.
הערות
[1] וולודיה-זאב שרתוק, אחי האב יעקב.
[2] ד"ר משה שרמן (1969-1881), רופא בכיר ב"הדסה"
ואיש ציבור. עלה לארץ ב-1911. במל"ע-1 שירת בצבא העותמאני כרופא.
[3] רבקה חברתו, העמידה אותו בפני עובדה ויצאה בגפה
ללמוד בווינה (ר' להלן מכתב 19 הע' 1).
[4] שפרה הוז, אחותו הצעירה של דב. בת זקונים להוריה.
|
|
|