נספח 12. משרד החוץ: הודעה לעיתונות^[1]

10.9.1952

תמצית הסכם השילומים

 

 

הבוקר נחתמו בלוקסמבורג החוזה בין ישראל והרפובליקה הפדרלית הגרמנית בעניין השילומים ושני פרוטוקולים בין ועידת הארגונים היהודיים לבין גרמניה. על ההסכמים חתמו שר החוץ מר משה שרת בשם ממשלת ישראל, ד"ר נחום גולדמן בשם ועידת הארגונים וראש ממשלת גרמניה המערבית ד"ר קונרד אדנאואר בשם הממשלה הפדרלית הגרמנית.

 

תמצית החוזה בין ישראל וגרמניה

החוזה פותח באקדמה וכולל 17 סעיף עם שלושה נספחים (ביניהם רשימת הסחורות) ואליו מצורפות שמונה חליפות מכתבים. המסמך כולו נערך בשפה האנגלית.

 

1. האקדמה אומרת (נוסח מלא):

הואיל ומעשי פשע שלא ישוערו נעשו בעם היהודי בימי משטר האימים הנאציונל-סוציאליסטי,

והואיל ובהצהרה לפני הבונדסטג ביום 27 בספטמבר 1951 הודיעה ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה על החלטתה לתקן, בתחומי יכולתה, את הנזק החומרי שנגרם על-ידי מעשים אלה,

והואיל ומדינת ישראל נטלה על עצמה את העול הכבד ליישב מחדש מספר כה רב של פליטים יהודיים חסרי אמצעים שנעקרו ממקומות מגוריהם בגרמניה ובארצות שהיו לפנים תחת שלטון גרמני, והציגה על בסיס זה תביעה נגד הרפובליקה הפדרלית של גרמניה על פיצוי כולל בעד הוצאות קליטתם של פליטים אלה, לפיכך הסכימו מדינת ישראל והרפובליקה הפדרלית של גרמניה לאמור: (עד כאן האקדמה).

 

2. ההתחייבות

גרמניה מתחייבת לשלם לישראל סכום של 3,000 מיליון מרק גרמניים ולוועידת הארגונים סכום של 450 מיליון מרק, אשר אף הם ישולמו למדינת ישראל וזו תשלם לארגונים חלקם. כהמשך החוזה מהווים שני הסכומים הללו יחידה אחת וכל סעיפי החוזה חלים על הסכום הכולל של 3,450 מיליון מרק. התשלום הוא במזומנים במרקים גרמניים לבנק בגרמניה לזכות המשלחת הישראלית. למטרה זו נקבע Bank Deutscher Lender או כל בנק מרכזי אחר אשר יבוא במקום הנ״ל. גרמניה מעמידה את הסכום הנ״ל לרשות מדינת ישראל ״לשם רכישת אותם הכלים והשירותים שישמשו להרחבת האפשרויות ליישובם ולשיקומם של פליטים יהודיים בישראל״. אין המדינה הגרמנית מתחייבת במישרין להמציא את הסחורות למדינת ישראל, עניין זה שמור למשק הפרטי הגרמני. אולם ממשלת גרמניה מתחייבת לאפשר למדינת ישראל להשתמש בסכומים הללו לשם קניית סחורות ושירותים העלולים להרחיב את אפשרויות הקליטה של המדינה. היא מתחייבת להעניק את כל ההקלות הדרושות לכך ובעיקר להשוות את הקניות הישראליות בכל המובנים לקניות לצורכי יצוא (הנחות במיסים וכו׳). שום הפליה לא תחול בנידון זה בין היצוא לישראל במסגרת השילומים לבין היצוא לכל מדינה אחרת, פרט להנחות מיוחדות אשר מוענקות ליצואנים למדינות הדולר בלבד.

 

3. מועדי התשלום:

סכום זה של 3,450 מיליון מרק ייפרע בתשלומים שנתיים כדלקמן:

בשנת הכספים הראשונה, המסתיימת ב-31 במרס 1953 - 200 מיליון מרק.

בשנת הכספים השנייה (1 אפריל 1953 - 31 במרס 1954) - 200 מיליון מרק.

בתשע השנים הנוספות, בכל שנה - 310 מיליון מרק.

בשנה השתים-עשרה - 266 מיליון מרק.

תקופה זו של 12 שנה ניתנת להארכה או לקיצור במקרים מסוימים:

א) להארכה:

(1) אם ב-1 בינואר 1954 תגיע גרמניה לידי מסקנה, כי אין ביכולתה לשלם בכל שנה את הסכום של 310 מיליון מרק, יש לה הרשות להודיע על כך לממשלת ישראל והיא רשאית להוריד את התשלומים השנתיים, אך בשום פנים לא לסכום פחות מ-250 מיליון מרק. במקרה זה תוארך אפוא תקופת הפירעון בשנתיים לערך (הערה: תולדות הסעיף הזה בכך, כי גרמניה הייתה סבורה לפטור עצמה מכל תשלום גלובלי במתן שילומים לישראל והיא חישבה סילוקם לתקופה של 12 שנים בתשלום שנתי ממוצע של 250 מיליון מרק. כאשר נוספה ההתחייבות לארגונים, דרשה גרמניה הארכת תקופת הפירעון ולבסוף הוסכם על כך, כי נשארת תקופת הפירעון של 12 שנה לסכום הכולל, עם מתן רשות לגרמניה לחזור בה ולשלם בשיעורים כפי שחשבה מראש, דהיינו להאריך את תקופת הפירעון).

(2) במקרים של פגיעה יסודית וממושכת במשק הגרמני יכולה גרמניה להפסיק זמנית את תשלומיה או להורידם זמנית מבלי שהדבר יפגע בסכום הכולל של התחייבותה. אם ישראל לא תסכים להפסקה או הורדה זו, נמסרת ההכרעה לבוררות.

ב) לקיצור:

(1) אם גרמניה תשיג מילווה מיוחד למטרת השילומים, ישולם כל סכום המילווה מייד במטבע קשה לישראל ותשלום זה ייחשב על חשבון השיעורים האחרונים, דהיינו יקצר את תקופת הפירעון של השילומים.

(2) אם גרמניה תשיג מילווה, אשר אומנם איננו מיועד לשילומים אך גם איננו מיועד במפורש למטרה אחרת, תפריש גרמניה לישראל כיכולתה חלק הוגן של המילווה וגם זה ינוכה מן השיעורים האחרונים.

(3) גרמניה רשאית להציע לישראל תשלום במטבע קשה מבלי לחייב אותנו לקנות תמורתו סחורות וגם תשלום כזה ייזקף לחשבון השנים האחרונות. ישראל יכולה להסכים גם לקבלת תשלומים במטבע חוץ שאיננו נמנה על המטבע הקשה, אבל שיש לה עניין בו, דוגמת לירות סטרלינג מעודפי הזכות הגרמנית באיחוד התשלומים האירופי.

(4) גרמניה יכולה להציע לנו סילוק מזורז של חובה במקרים, אם נוכל להשתמש בהם לקניית סחורות בגרמניה, ובמקרה זה רשאית גרמניה לדרוש דיסקונטו מתאים.

 

4. סוג הסחורות

מזמן לזמן יוסכם על סוגי הסחורות, אשר ישראל תקנה בגרמניה. לשנתיים הראשונות נקבעה רשימה מוסכמת של סוגי סחורות והיא מהווה נספח לחוזה. רשימה זו משמשת בניין-אב גם לשנים הבאות, זאת אומרת, אם הצדדים לא יגיעו ביניהם לידי הסכם על רשימה חדשה, נשארת החלוקה של הרשימה הנ״ל בתוקפה.

בשנתיים הראשונות תשלם גרמניה לישראל 75 מיליון מרק בכל שנה בלירות סטרלינג לתשלום בעד דלק בריטי לישראל (התחייבות זו היא מוחלטת לגבי השנה הראשונה, ונקבעה גם לשנה השנייה בתנאים מסוימים). התשלום הראשון בעד דלק בריטי יבוצע עוד לפני כניסת ההסכם לתוקפו, דהיינו אחרי חתימתו, אך לפני הרטיפיקציה של ההסכם.

תמורת 125 מיליון מרק הנותרים לכל אחת משנתיים הראשונות נקנה סחורות ושירותים. אלה מתחלקים לחמש קבוצות:

קבוצה א׳ - מתכות, כגון גלם של ברזל, פלדה ושאר מתכות, וכן מוצרי פלדה כצינורות; תיל, אבזרי חשמל וכו׳ - 21 אחוז;

קבוצה ב׳ - מוצרים של תעשיית פלדה, כגון מכונות, רכב, קטרים, קרונות, אוניות, חלקי בניין וכו׳ - 36 אחוז;

קבוצה ג׳ - תעשייה כימית ותעשיות אחרות, כגון גומי, צבעים, רפואות, עץ, בתי-עץ, חרסי זכוכית, מלט, עור וכו׳ - 28 אחוז;

קבוצה ד׳ - תוצרת חקלאית, כגון בקר לגידול, זרעים, חומר גולמי לייצור מרגרינה וכו׳ - 3 אחוז;

קבוצה ה׳ - שירותים, כולל תובלה, ביטוח והוצאות מנהל בגרמניה - 12 אחוז;

אם שיעורי התשלומים יגדלו כתוצאה של אחת הדרכים שנזכרו לעיל, יחולק הסכום הנוסף לסוגי הסחורות הנ״ל כדלקמן:

לקבוצה א׳ - 13% של התוספת;

לקבוצה ב׳ - 30%;

לקבוצות ג׳-ד׳ - 45%,

לקבוצה ה׳ - 12%.

אם ישראל לא תוציא בשנה אחת את כל הסכום המיועד לשירותים (קבוצה ה׳), יחולק העודף בשנה הבאה לסחורות לפי ארבע הקבוצות א׳-ד׳ באופן יחסי לחלקן של הקבוצות הנ״ל בסכום הכללי.

 

5. תובלה וביטוח

במידה וסחורות תובלנה באוניות ישראליות, הוצאות התובלה הימית תכוסינה על-ידי ממשלת ישראל במטבע ישראלי. סחורות אשר לא תובלנה באוניות ישראליות, תובלנה בנפח אוניות העומד לרשותה של גרמניה, אך לא באוניות הנושאות דגל גרמני, אלא באוניות של מדינות זרות. הוצאות התובלה באוניות אלו תשולמנה במרקים גרמנים מתוך הכספים המיועדים לשירותים (קבוצה ה׳ דלעיל).

הסחורות תבוטחנה בחברות ביטוח גרמניות והוצאות הביטוח תשולמנה במרקים גרמנים מכספים המיועדים לשירותים. בדמי ביטוח ישתמשו לקניית סחורות תמורת הסחורות שאבדו או ניזוקו.

 

6. יציבות

אם ירידת כוח הקנייה של המרק תגרום להתכווצות ניכרת בנפח הסחורות ידונו שני הצדדים על התאמת סכום השילומים ושיעוריו לנסיבות החדשות, ובאין הסכם תכריע הבוררות.

 

7. יצוא סחורות השילומים

פרט לחומרי גלם שייהפכו לתוצרת מוגמרת בישראל, אין ישראל רשאית לייצא סחורות שילומים לארץ אחרת אלא בהסכמתה של גרמניה. אם ישראל תפר סעיף זה רשאית גרמניה לתבוע הטלת קנס על ישראל.

 

6. כלי הביצוע

א) משלחת ישראל. בגרמניה תפעל משלחת ישראל לצורכי החוזה. משלחת זו תישא-ותיתן עם המוסדות הממשלתיים ואחרים ותעסוק בהזמנת סחורות, יצואן וכל הכרוך בביצוע החוזה. למשלחת זו תוענקנה כל הזכויות והחסינויות הדרושות למילוי תפקידה, כולל זכויות אשר בדרך כלל מוענקות רק לנציגויות דיפלומטיות וקונסולריות, כגון שחרור ממס הכנסה וממס רכוש, שחרור ממכס על סחורות שהמשלחת תביא לגרמניה לשם מילוי תפקידה, חסינות ראש המשלחת והפקידים הגבוהים, אזרחי ישראל, לגבי שיפוט גרמני אזרחי ופלילי, פרט לפשעים, חסינות משרדי המשלחת וארכיונה לגבי ביקורת, חיפוש, תפישה וכו׳, רשות להשתמש בבלדרים דיפלומטיים, בצופן וכו׳. מינוי ראש המשלחת טעון הסכמת הממשלה הגרמנית והסכמה זו יכולה להתבטל גם במשך תקופת כהונתו. המשלחת תהיה רשאית גם לייעץ ולסייע לאזרחי ישראל בעניינים של החזרת הרכוש או פיצויים הנתבעים על-ידם. המשלחת תוכל להתחיל בפעולתה בגרמניה עוד בטרם יאושר ההסכם וייכנס לתוקפו.

ב) אורגן גרמני (Bundesstelle), אשר מתפקידו לתת למשלחת ישראל כל ההקלות הדרושות למילוי תפקידה ולעקוב אחרי ביצוע ההסכם.

ג) ועדה מעורבת מבאי-כוח שתי המדינות, אשר תדון על דבר ביצוע החוזה בכללו והקניות בגבולות הרשימות השנתיות בפרט. ועדה זו פריטטית ושום צד לא יוכל לכפות דעתו על הצד שכנגד.

 

9. בוררות

ליישוב כל הסכסוכים בין הצדדים יוקם בית-דין של בוררות, שהרכבו יהיה קבוע לחמש שנים. אם הצדדים לא יבואו לידי הסכם על מינוי הבורר שלו, ימנה אותו אב-בית-הדין הבינלאומי בהאג. הבורר המכריע לא יהיה נתין או תושב של אחת משתי המדינות שהן צד להסכם ולא יהיה איש העומד בשירותה של אחת משתי המדינות. בית-דין של בוררות זה מוסמך גם לדון ולהכריע בכל הסכסוכים הנובעים מביצוע הפרוטוקול בין גרמניה וועידת הארגונים על תשלום סכום כולל לישראל לטובת הארגונים.

 

10. רטיפיקציה

ההסכם יאושר בהקדם האפשרי לפי סדרי הנוהל התחוקתיים של בעלי ההסכם. נוהל זה מחייב בישראל אישור ההסכם החתום על-ידי ממשלת ישראל, בגרמניה אישור על-ידי בית-הנבחרים (בונדסטג). כתבי-האישור יוחלפו על-ידי הנציגים המוסמכים של בעלי ההסכם במשרד החוץ של הולנד בהאג. תוקפו של ההסכם יתחיל עם החלפת כתבי האישור.

 

11. שונות

בחליפת מכתבים בין ראשי המשלחות הודיעה המשלחת הישראלית על כוונתה של ממשלת ישראל להקים בישראל גוף ממשלתי, אשר יטפל בכל ענייני השילומים. משלחת ישראל בגרמניה תפעל כשלוחה וכנציגה היחידה והבלעדית של גוף ממשלתי זה.

בחליפת מכתבים אחרת ביקשה המשלחת הגרמנית, כי ישראל תתחשב בהזמנותיה במיוחד בהצעות של התעשייה מברלין המערבית.

 

הערות

 

[1] תלחמ"י 7, עמ׳ 508. הנוסח המלא של ההסכם פורסם ברשומות, כתבי אמנה, כרך ג, עמ׳ 120-75, בספר השנה של העיתונאים תשי״ג. ההסכם נכנס לתוקפו עם חילוף כתבי האישור ב-27.3.1953.