52. משה שרת בנאום בחירות לכנסת השלישית[1]
7.7.1955
הסכם
השילומים -
מבט
לאחור
משה שרת: [---] ואחרון-אחרון
- השילומים. אינני רוצה לחזור על הוויכוח שהיה אז על רקע מוסרי-היסטורי-מדיני. אני
רוצה לומר משהו על התוצאות. קודם אמרו לנו, ש״אם תלכו למשא-ומתן תחללו את שם
ישראל, תנחלו ביזיון״. אני רוצה לומר, שאחד הדברים שהרים את קרן ישראל בעיני אומות
העולם היה שתבענו שילומים ובאנו על סיפוק התביעה. נכון, רק בשני שלישים, כי הבסיס
היה כמה עלה למדינת ישראל לקלוט את קורבנות המשטר הנאצי - את זאת הם צריכים לשלם,
כי אילולא היה הנאציזם, לא הייתה השואה, לא היו קורבנות, או שהיו באים עם כספם. גרמניה
המערבית אמרה: ״טוב, שני שלישים עלינו ושליש על גרמניה המזרחית״. היה היגיון בדבר.
הם מודים באחריות. הם מודים שהם המדינה היורשת את היטלר והם חייבים לשלם מה שהיטלר
גזל. לא כל מה שהיטלר גזל. על כל פנים, אותו סכום שאנו דרשנו. נשאר שליש. זה נשאר
לגוביינא. אני רוצה להודיע, שזה הרים את כבודנו לאין שיעור. כתבנו על-ידי כך דף
חדש בהיסטוריה של המוסר הבינלאומי. עוד לא היה כדבר הזה. אנשים אלה [קורבנות
השואה] לא היו אזרחי המדינה, אבל עם הכיר בחובתו לפצות עם, ומשטר הכיר בחובתו
לפצות עם שסבל ממשטר שקדם לו, ובראשו עומדים אנשים שבעצמם סבלו ממנו ושנאו אותו
שנאת מוות. דבר כזה עוד לא היה.
אחר-כך אמרו [השוללים]: ״מה אתם תקבלו? לא תקבלו ולא כלום.
תקבלו גרביים, צעצועים, סוכריות, ולכל היותר אריגים״. עד עכשיו קיבלנו מהשילומים
מגרמניה סכום של 225-250
מיליון דולר. קשה לעשות חשבון מדויק, כי יש דברים שכבר קיבלנו אבל עוד לא הבאנו את
הסחורות, אבל זה מסתובב בערך בין הסכומים האלה.
מה הבאנו? 55
אחוז מזה - ציוד, ציוד כבד, מכונות, אוניות, קטרים. השאר כמעט כולו או חומרים
גולמיים כבדים - ברזל פלד, חומרים כימיים וזבלים או דלק. כל הזמן משלמת גרמניה את
חשבון הדלק של ישראל.
כל היוזמה, כל הביצוע, הרעיון, ההעזה הזאת, ראיית הרגע
הבינלאומי - של מי היה? כי [שוללי ההסכם] אמרו [לנו]: ״אתם הכשרתם את גרמניה בעיני
העולם!״ [אבל] הברירה לא הייתה בין הכשרת גרמניה לאי-הכשרת גרמניה. גרמניה הייתה
מקבלת את כשרותה בין כה וכה. היא כוח אדיר באירופה והיא הולכת ונדחקת למקום מרכזי
בעולם, ויש עניין של מזרח-אירופה ובעיות ייצור ושווקים, וכל הגורמים האלה פועלים.
ומה אנו לעומתם? הברירה הייתה אם הכשרה זו תהיה מלוּוה בתשלום לעם היהודי, או שהיא
תתבצע ללא כל תשלום - זו הייתה הברירה ואנו תפסנו את הרגע הנכון.
מאחורינו שנתיים של תשלומים ומלפנינו 10 שנים. אינני יודע מה יהיה, אבל לעת עתה כל הנבואות
השחורות על מעילה באמון נתבדו לחלוטין. מילוי ההתחייבויות הוא יותר ממאה אחוז, כי
תמיד הם נותנים מפרעות, משהו מחוץ לתאריך. זהו המצב. ועכשיו צאו ושאלו את עצמכם מה
היה בלי ה-400
מיליון דולר של [המענק של] ממשלת ארצות הברית, בלי ה-200 מיליון דולר של מפעל המילווה [מפעל האיגרות -
ה״בונדס״], בלי 225
מיליון דולר של השילומים - וזה מסתכם כבר ב-900 מיליון דולר - בלי אותו להט שהכנסנו בעניין המגבית
[היהודית המאוחדת] - זה כבר עובר את המיליארד - מה היה גורלנו ומה היה מצב הפיתוח
בלי אמצעים אלה?
נגד השילומים ״חרות״ זרקה פצצה במשרד החוץ.[2] הם התכוננו לדברים חמורים יותר, כאשר באו האוניות
ותפסנו אותם בעוד מועד[3] והוכחנו שיש שלטון בישראל תרתי משמע:
קודם כל, שלטון שמבצע דברים,
ושנית - שלטון היודע לעמוד על הביצוע מפני כל
מיני מחבלים.
עכשיו נעשה את החשבון משמאל. על המילווה האמריקאי אמרו: ״לא!״
על המענק האמריקאי אמרו: ״לא!״ - ואומרים ״לא״ עד היום. על השילומים אמרו: ״לא!
בשום פנים ואופן!״ מה הייתה תשובתם לשאלה שהתייצבה בפני העם היהודי ובפני מדינת
ישראל: באיזה אמצעים נבנה את הארץ? איך יתמלא הבור הזה מחולייתו ואיך נקים משק חדש
בלי הון חדש? שום תשובה!
נכון שלא קנינו נשק מכספי המענק ואיננו קונים נשק מכספי
השילומים, אבל כל בר-בי-רב צריך להבין, שקופה שלא היו נכנסים לתוכה מאות מיליונים
של המענקים והשילומים, אינה יכולה להוציא מתוכה את עשרות המיליונים שהוצאנו לקניית
מטוסי דחף, תותחים כבדים וטנקים ועוד מאה ואחד מכשירים ההולכים לציודו של צה״ל. מי
מכם אינו מבין איך פועלת קופה? נניח, לא היו לו [לשר האוצר] כל מאות מיליונים אלה -
הוא יכול היה לתת עשרות מיליונים לרכישת נשק או להאכיל אותנו?
הידיים שהורמו נגד המענק, הידיים שהורמו נגד השילומים - הורמו
נגד רכישת טנקים, נגד קניית מטוסים, נגד כל ההוצאות הצבאיות שלנו, שבלעדם כל גבורה
שבעולם - ואין נכס יותר יקר מאשר גבורת ישראל - לא הייתה מכשירה אותנו כמלוא הנימה
לעמוד על משמר הביטחון, ואת זאת צריך להוקיע. ואם השוללים רוצים להיות כנים כלפי
עצמם, הם צריכים להכות על חטא ולומר שהם יהיו בעד מענק, שהם מצטערים שהיו נגד
השילומים.
