19

 

 

17. נאום משה שרת באסיפת בחירות, בית דגן[1]

                                                                                                                         5.1.1952

                                שילומים זה מותר או אסור? כשר או טרף?

 

 

ממשלת ישראל אומרת: לנו מגיע חוב מארץ שהשמידה שישה מיליונים יהודים וגזלה רכוש יהודי עצום. אין תמורה לדם שנשפך. אין כפרה לעינויים. אבל את הרכוש השדוד אנו חייבים להוציא מידי אותה מדינה על מנת שלא יישאר בידיה אלא יוקדש לבניין מדינת ישראל.

שני קצות המחנה, שאינם נושאים באחריות לבניין המדינה, מרשים לעצמם להסית נגד הממשלה התובעת שילומים מגרמניה. הם מבקשים להשפיע לא על השכל אלא על הלב היהודי המר, והם מסלפים בזדון את השאלה מעיקרה.

מה המצב כיום? הארץ מלאה מכונות גרמניות. כל יהודי שנשאר בחיים והיה לו רכוש בגרמניה - רשאי ללכת לשם ולתבוע את רכושו. ואם ביתו אינו קיים ואם אינו יכול לזהות את סחורתו, הוא דורש ומקבל פיצויים במרקים גרמניים. את המרקים אינו מוציא מגרמניה, אלא הוא קונה בהם מכונה או סחורה אחרת ומביא לארץ - לשימושו או למכירה - וכך גָדַל הרכוש בארץ ונוספו לנו אמצעי ייצור. זה מותר או או אסור? זה כשר או טרף?

כל יהודי, ״ציוני כללי״ או חבר קיבוץ מפ״מי, שיש לו תביעות מגרמניה, הולך וגובה את המגיע לו ויבורך על כך, כי הוא מגדיל את עושרה של מדינת ישראל. אולם האומנם דין זה חל רק על יהודי שנשאר בחיים? ומה יהא על רכושם של המיליונים שהושמדו ואין להם קרוב ויורש? גם להם יורש וגואל - מדינת ישראל!

מה רצה היטלר? הוא רצה להשמיד אותנו, להשפיל את כבודנו ולמחות את שמנו. הנה, הוא אָבד ואנו נלחמנו ואנו חיים. אנו חברים באו״ם וגרמניה מתדפקת על שעריו. אך אנו לא סיימנו את מלאכתנו. אנו חיים כדי לבנות מדינה איתנה וחזקה. לשם כך אנו זקוקים לכל הרכוש היהודי. אילו נשארו יהודי גרמניה וארצות הכיבוש הגרמני בחיים, הייתה לנו תקווה להביאם לארץ - אותם ואת רכושם - ולהסתייע בהם בבניין המולדת. ואם הם נפלו קורבן להיטלר, האומנם עלינו לוותר על רכושם? הוא דרוש לנו לטובת המוני יהודים העולים לארץ וכתונתם על בשרם, והם חסרי כל וצריכים לקבל כאן הכל - מקורת גג שמעל לראשם ועד כסות לעורם, מכלי העבודה והייצור ועד בית החינוך והמרפאה. הרכוש היהודי הגזול קודש הוא לעם היהודי הבונה את מולדתו. הרכוש היהודי נשדד ונגזל, אבל אם יש מי שאליו אנו יכולים להפנות את התביעה - ואם הוא מודה בחובו ומצהיר שהוא מוכן לסלק חלק מן החוב - האומנם עלינו לוותר?

האומנם זה לא יהיה מעשה מוסרי, ציוני, מעשה לאומי, פועלי?

הכל יודעים שדרושים לנו אמצעים גדולים לבניין. הכל יודעים שאנו מבקשים עזרה מיהודים וממדינות העולם ובמיוחד מארה״ב, ואנו מקווים שנקבל עזרה גם בעתיד - וגם כאן מפריעה מפ״ם לגיוס העזרה - אבל הנוכל לדרוש עזרה מאחרים אם אנו מוותרים על שלנו, על המגיע לנו?

מה שמותר לכל יהודי כפרט, מותר הוא לכלל היהודי, חובה הוא למדינת ישראל.

 

הערות