דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                             ירושלים, 16.2.1941

 

הפקודה ניתנה וכנראה היום ישתחררו ה-43, 4 הנשארים מבן-שמן ו-6 הצעירים ביותר מהקבוצה הרביזיוניסטית שבמשמר-הירדן, בסך הכל 53 איש.

[---] בימים האחרונים פניתי כמה פעמים לממשלה בתביעות נמרצות להקלות בעניין העלייה מרומניה. לא קיבלתי לעת-עתה תשובה. בפעם האחרונה נאמר לי כי לפי ידיעותיהם, לא רק הציר אלא גם הקונסול [הבריטי] עוזב את רומניה בשבת אחר-הצהרים. לכן הם מוחקים את רומניה מעל מפתם. [---] בדרך עקלתון הגיעה ידיעה שהקונסוליות תישארנה ברומניה עוד 3 שבועות. טילגרפנו בעניין זה לבוקרשט ואם תתאשר ידיעה זו יהיה עלינו לדרוש רישיונות ליהודי רומניה; ואם ידיעה זו לא תתאשר - דרשתי כבר שיימסרו העניינים לצירות האמריקאית ונצטרך לפעול הלאה בעניין זה, או שתינתנה ויזות בקושטא.

לבושתנו, צריך לציין, שהרבה יהודים שהייתה להם אפשרות לקבל סרטיפיקטים, או שקיבלו סרטיפיקטים והייתה להם אפשרות לקבל ויזות, לא מיהרו לעשות זאת, ועד הרגע האחרון פיקפקו אם כדאי לנסוע או להישאר. לא היה להם מושג על איזה הר-געש הם נמצאים. רק אחרי הפרעות ראו את הסובב אותם.

אף-על-פי-כן רוצה אני לציין, שמצד מחלקת-העלייה [של הממשלה] נעשו ניסיונות, שיש להעריך אותם במסגרת הסדר החדש, ושלחו בתוך יומיים 50 אישורים טלגרפיים, שהם בערך 100 איש, וגם עשו הקלות אחרות וּויתרו על כמה דברים פורמליים. שלחו רישיון גם למשפחת אורחובסקי[1] שנרצחה.

מבאי-כוח יהודי רומניה שהגיעו ארצה לאחר הפרעות שמענו פרטים מזעזעים. היו עינויים נוראים, תעלולים קשים מאוד, והייתה התנפלות מחושבת על עסקנים ציונים ועסקנים יהודים בכלל. תפסו רבים, הרגו רבים. [---] חיפשו במשרדים הציוניים, במשרדים הארץ-ישראליים, בקהילות, וכו'. ברור שכאן שימש רקע לא רק העניין היהודי, אלא גם העניין הבריטי, עניין המלחמה; שכן רואים ביהודים את תומכי אנגליה ואויבי היטלר במלחמה זו.

 

הערות