16-31/12/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  16-31/12/1955

 

 

16-31/12/1955

 

[מ-9.11.1955 ועד 15.1.1956 לא כתב מ"ש יומן. ראשי הפרקים שהכין ולא עיבד, ושמר בצמוד ליומן, מובאים להלן. לנוחות הקוראים ראשי הפרקים של חודש דצמבר 1955 חולקו ל-2 מסמכים. להלן הפתקים מ-31-16 לדצמבר 1955:]

 

יום ו',  16.12.1955

ישנתי 7 שעות וקמתי רענן, יום ראיונות ובילבול לרגל [ועידת] נאט"ו, ארוחת בוקר עם [ציר ישראל בהולנד עזרא] יורן, אחר כך אצל באיין [נציג בלגיה בנאט"ו], שיחת הכרות והסברה, הבירור בתאומים [?] חילופי נשק - "עוזי" ו"מטאורים".

לשגרירות, התייעצות עם [השגריר] יעקב [צור] ושמעון [פרס]: לקראת פיניי, השיחה עם פיניי נדחתה, מברק הרצוג על [דברי יועץ שגרירות ארה"ב בישראל איבן] ווייט - בדיוק מה ששיערנו - [האמריקני טען:] אילו [מראש הייתה כוונה להשיב לנו בעניין הנשק] שלילית, ההיה מבטיח תשובה ומשקיע עצמו [במאמץ]?

ארוחת צהריים עם שאול - סיפרתי על ארה"ב והכישלון [של מאמץ הרכש], שמעתי [מפיו] על המיבצע ["כנרת"] נתתי לו ניירות למיקרא.

למלון, ישנתי רבע שעה, לשגרירות, אליהו [אילת] בא, גם ג'וש [פלמון], הרציתי שעה על ארה"ב, על הכישלון - עובדתית; [אמרו כי מיבצע כנרת] לא הספיק להזיק לוויכוח בלונדון, עודני מזהיר על סודיות ו[המזכיר השני] דן אבני מביא ידיעת "אסושייטד פרס" [על דחיית הספקת נשק אמריקני לישראל עד לאחר פגישת אייזנהאור-אידן ב-30 בינואר]. ובכן לא היעדר אור ירוק אלא אור אדום אכזרי ודוקר עיניים.

המאמר ב"הארץ" [מאמר מערכת היום, "דיקטטורה של רה"מ?" על הפרת האחריות המשותפת של חברי הממשלה ע"י דב"ג בפרשת מיבצע כנרת ("...ידוע ברבים כי מר ב"ג המכהן כרה"מ וכשה"ב, והממלא בימים אלה גם את מקום שה"ח, לא שאל את פיהם של חברי הממשלה בקשר למיבצע כנרת...")] חשבתי: "ב"ג שר הביטחון התייעץ עם ב"ג שר החוץ וקיבל אישור מב"ג ראש הממשלה".

למלון - התייעצות עם אליאס [ששון] ואמיל [נגר] לקראת [פגישה עם שה"ח האיטלקי גאטנו] מרטינו.

לפי העיתונות דנו השלושה [שרי החוץ של ארה"ב, בריטניה, צרפת] במזה"ת ובנו, שמועות על חידוש [ההודעה] המשולשת, איטליה בסוד 4 לענייני זיון, שמועות על כניסתה למועב"ט.

האחריות החדשה של איטליה, ביקור רוסי לונגי [מנכ"ל משה"ח האיטלקי, ידיד ישראל] - ידידותי, [העלאה] מצירות לשגרירות, ההתייעצות בי-ם, נסענו שוב ל"רציף", השיחה עם פיניי ו[רֶנֶה] מַסיגלי [מזכ"ל משה"ח הצרפתי] (הפתעה), שתיקה מביעה, פתיחתה על תקרית כנרת, אישור-לא-אישור ל"מיסטרים", פיניי: "עדיין יש לשאול ארה"ב, ודאי יאשרו", מסיגלי: "יש לחשוש כי עכשו יעכבו, מו"מ עם ארה"ב, ודאי יעכבו, יש ללמוד תחילה שורשי הסכסוך", אני על השלום, הסברתי עניין ויתורי שטח, כאן מסיגלי עונה אמן, כשיצאנו נפתחו חרצובות פיניי לפני הצלמים, משם לאיטלקי ושוב תקר.

ארוחת ערב אצל [יעקב] צור, נחום [גולדמן] בתוך החבורה נושא מידברותיו על מישבַּתו של ב"ג, עייף ומדוכא.

פגישה עם הסגל: שיחות עם [הקונסול יוסף] לוטן, [מ'] דורון [נספח טכני-תעשייתי], [צבי] ברוש; [שמעון] פרס על בלגיה.

בחצות הביתה - ניירות, מכתב גדעון רפאל על הרהורי תשובה בארץ ודוח זאב ש"ק.

 

שבת,  17.12.1955

באתי בחצות, רשמתי שלד [יומן] ושכבתי באחת, הקיצותי בחמש, נאבקתי עד שש וקמתי, קראתי "האנסארד" וחיברתי מברקים לארץ ולוושינגטון.

שיחה עם [שה"ח הבלגי אנרי] ספאק, משם למלון ועם אליאס לאיטלקי, שיחת שעה, נשמתי לרווחה - סוף סוף סייימתי.

משם למלון לשיחה עם אליהו ("מגבית") ואחר כך עם בבה לקניית מגבעת ועניבות ולבית רוטשילד [לטקס בר-מצווה של דוד בן ג' ואליכס רוטשילד].

החברה - בית רוטשילד, רבנים ואנחנו – שכנתי ליד השולחן.

משם ישר לשגרירות לישיבת סיכום, אחר כך עם אליאס וג'וש על התיישבות [הפליטים ב]לוב והצעות.

למלון וישנתי רבע שעה, עסקתי בניירות, בחצות טלפון לקובי, אחר כך אהוד, 1.30 צפורה, אחר כך שוב ניו-יורק, רק ב-2 הונח לי.

 

יום א',  18.12.1955

קמתי ב-8, מברק לארץ נגד משמר כבוד [לכבודי בנמל האוויר בלוד], מברק מאבן איך הודלף העניין [דחיית מכירת הנשק האמריקני לישראל?], קראתי דוח המקשר מניו-יורק, גירסת [הפרשן ג'וזף] אולסופ על תשובה שעמדה להינתן [ע"י המימשל האמריקני בעניין נשק לישראל].

ב-10 שאול, נחרד מעודני שר החוץ, [טען ל]ליקוי מאורות אצל ב"ג, בטוח שתהיה מלחמה, שללתי הביטחון [במלחמה], לא אמרתי כל מחשבותי, בעיית נסיעתי למוסקבה.

ב-11 דניאל מאייר [שר סוציאליסטי לשעבר, מנהיג יהודי], סיכויי הבחירות בצרפת, תרעומת על בלבולת השליחים [מישראל], נאמנותו הגמורה, חרדתי לגורל המטוסים [ה"מיסטרים"] ייוודע אם יש וטו ארה"ב [על מכירת המטוסים הצרפתיים לישראל].

ב-12 [מרק] ירבלום, מפא"י לסוציאליסטים בצרפת ותוניסיה.

הכתבתי לבבה מיזכר לשגרירות וושינגטון על שיחת בנדור עם ראסל.

ב-1 נחום [גולדמן], רשמיו מב"ג, גרמניה, [שם] נהפך הגלגל - [הגרמנים] כבר חרדים לתגובת ערבים, אף על פי כן נלך בהדרגה.

ארזתי, ב-4 צור, [העליתי עניין] מעמד השגרירות כלפי פנים [יהדות צרפת] - הנכון הקטרוג [על מחדלי השגרירות בתחום זה]?

ב-5 יצאנו [לבריסל] ברכבת ישנתי כל הזמן אך ללא מרגוע, ארוחת ערב אצל אריאל, קבלת פנים ל"פני" [הקהילה], סירבתי לנאום, ישנתי רבע שעה, לנמל האוויר, חיכינו עד בוש, ב-1 צפורה, ב-2 המראנו.

 

יום ב',  19.12.1955

במטוס [ארצה] ישנתי שעתיים, ניגשו כל "מיני" - כימאי מרפא ארתריטיס, וינאית אדומת-שער נוסעת להוריה, ילד בן יורד ששכח עברית, דרום אפריקאי טייס העובד ב"אל על", [יצחק,] בנו של שלמה יפה [בוגר מחזור ד' של ג' "הרצליה",] שבידו יומן [נעורים של דודו] יצחק [יפה, בוגר מחזור ג', רע אליהו גולומב, התאבד בתל-אביב בשלהי מלח"ע הראשונה].

שוחחתי עם וֶנְיָה [הדרי] על שגרירות פריס ונסיעתי למוסקבה.

שוחחתי עם ק.[ינגסלי] מרטין שסיפר על הפצצת חיפה מקפריסין.

ב-2 [הגענו] ללוד, איך פגשוני, מחיאות כפיים של מאות ניצבים על גג, [פגישה] עם העיתונאים, [אמרתי] לנחמיה [ארגוב: אתם תקעתם בי במיבצע כנרת] "סכין בגב", זיאמה [ארן]: "יש לך מה לבאר", פנחס ספיר מאושר, ושוב [תשואות] בצאתי. ביקשו ללוות באופנועים וסירבתי, רק מכונית מאחור - מיבצע! לחולון.

סוף סוף לירושלים, האח בביתו! אכלנו, פיתחנו קצת חפצים, הבטחתי ליצחק [בן צבי] לבקר ב"ג בערב, אולי [במלונו] בכנרת, קראנו לחנה זמר - גירסתה [על מיבצע כנרת?] מדויקת בתכלית.

ב-5 שכבתי, אמרתי עד 7, ישנתי עד 12, אחר כך עד אחת הסתובבתי, אחר כך עד 6.30, בבוקר עם חיים על המיבצע ["כנרת"] ומה אעשה.

 

יום ג',  20.12.1955

אשכול: לאט לאט עם ב"ג, יצחק נבון על ב"ג: אדבר עם ב"ג כדורבנות ואל אזקק למתווכים, הוא מתחרט על המועד ועל ההיקף [של מיבצע כנרת], לעורר רחמים - מתחרט, תשובתו לאבן.

ב-10.30 אצלו, [ב"ג דיבר] סחור סחור, השתמט, מה שבלבך.

עם טדי קולק: [ב"ג] ידע הכל [על מיבצע כנרת], אישר כל פרט, [ה]תשובה [שלו לי] לא ישרת לב.

למשה"ח - מסרתי לשמאי סידור שיחה, הפרסום בוושינגטון, קובלנת ב"ג, תמיהתי מקודם, הברקתי לאבן, חרות, בלמתי, שוב הברקתי, עם המנכ"ל, על ארן.

זיאמה דיבון על מכנה משותף, עם גדעון רפאל - סיפר (רכיל) על תקוע והמנכ"ל לרגל המיבצע, עם יעקב - גילה צפונות: [ב]יום ד' [ב"ג] אישר [את מיבצע כנרת], [ב]שבת [ב-10 בחודש יום לפני המיבצע] הרחיב, שכח!

ורק על הוויכוח!

ארתור: טיסות לדרום אפריקה.

ארוחת צהריים ראשונה עם צפורה בבית - נפלא! לא יכולתי לישון, החלה פרשת ניירות.

ב-5 בכנסת, זיאמה [ארן] - לא ידע כלום [על המיבצע], כסה, ארגוב, דוד - שפכתי שיחי.

אצל הנשיא, הוציא נשמתי.

בבית - זאב [שרף], שוב אותו עניין, בערב ניירות, בבוקר נודע מה הייתה התשובה [האמריקנית בעניין נשק] אילו ניתנה - דאלס אמר לערבים כי יותן נשק לישראל.

 

יום ד',  21.12.1955

הקיצותי 6.30, ניירות בבית, כל הבוקר התכוננות לדוח בממשלה.

יעקב - השפעת החלטה חיובית על היהודים; גדעון רפאל - אזהרת דאלס על השתלשלות תקריות והידרדרות למלחמה; נחמיה [ארגוב].

באמצע יוון לסוכה - [השגריר השווייצי] הג לביקור ראשון במשה"ח, דניאל לוין לפני נסיעתו לליבריה וחוף הזהב.

בבית - דוד הכהן: "לאט עם ב"ג, הוא 'מתחרט'".

בישיבת הממשלה דוח שלוש וחצי שעות, צפורה בשיעור, אחר כך חנה [זמר] ומוריק [בראלי], כָּרַעתי.

 

יום ה',  22.12.1955

הקיצותי 5.30, קמתי 6.15, קיצבת 5 וחצי שעות לשינה? 8.30 - יצאנו לת"א, 10 - ועדת חוץ וביטחון.

שנער: גם הגרמנים בעד הדרגיות [בתהליך קשירת יחסים], חקירה בבירות, תשובת הנציגים, סילוף! מו"מ על 20 מיליון דולר על חשבון דלק "למען מרוקו", נחום גולדמן מסופק, עניין המשלחת, 5 בינואר יום הולדת אדנאור.

אצל עדה, לי-ם, ישנתי בדרך.

עם המנכ"ל - גרמניה, ספרד, אוסטריה, נציגויות באמל"ט, בעיית התקציב.

שוב כרעתי 10.30.

 

יום ו',  23.12.1955

לצפורה שוב חום.

העיתונות מקדירה, מברק לשגרירות על התייעצות ערבית, עם ג'ו [תקוע] על ברנס - [הוא] נואש ומאוכזב מחוסר אונו, סומך על המעצמות, השפעת ב"ג על ברנס שלילית,[מדוע?] ג'ו לא הבריק לי כי נקבע מועד לפעולה, מסקנת הצבא: ידיעת משה"ח מכשילה פעולה - לכן נהגו סודיות ב"כנרת", משה דיין מדבר בפה מלא על [מלחמת] מנע ואינו מחשיב כנראה תוספת נשק.

מברק לשגרירות על גירסת מחמ"ד ב"הארץ", שיחה עם [איבן] ווייט, הרבצתי על הגירסה הנ"ל, התהפכו היוצרות: [האמריקנים חותרים עכשיו להשיג] הסדר כולל, [הסדר חלוקת ה]מים כבר דבר קטן, בכלל זה חָקַר לסיכויי "כלליים"-"חרות".

דינור - י"מ לוין; אחה"צ - דובקין - דרום אמריקה; תקוע עם מכתבי לברנס.

בערב עברתי על עיתונות - מאכזב ביותר.

 

שבת,  24.12.1955

לצפורה הוטב, בבוקר על ניירות, טדי על אהוד, פגישה עם נאצר, שיתוף בענייני מזה"ת.

ביקור אצל אייב, ארוחת צהרים אצל זלדה, אחה"צ על ניירות, הרצאת ב"ג במטכ"ל נגד מנע, גרשון [אגרון] על עיריית י-ם וכו', במועדון העיתונאים.

בלילה ניירות ודיכאון, עם דודיק על [היגיון] ההתפטרות [שלי].

 

יום א',  25.12.1955

כתבתי לב"ג על מכתבו לאבן:

 

לדב"ג                                                                                     ירושלים, 22.12.1955

 

צר לי מאוד להגיד כי תשובתך לאבן, במכתבך אליו מ-19 בח"ז, איננה כלל ממין הטענה. קובלנתו העיקרית והכבדה ביותר של אבן, ולא רק שלו, הייתה כי התגמול בכנרת נעשה ללא כל התחשבות בחבלה שהדבר היה מוכרח לגרום למאמץ שנעשה בשליחות הממשלה להשיג נשק-מגן מארצות הברית. הניסיון שלך לתרץ את ההתעלמות הזאת במשפט פושר אחד מדהים לא פחות מההתעלמות עצמה.

 

מ.ש.

 

דוח חטוף של גדעון רפאל על ירדן.

בישיבה [של הממשלה]:

פתק ב"ג על [מבצע] כנרת - הרהורי חרטה - אם היו – נעלמו: "אני כופר שמיבצע כנרת קובע מתן נשק ע"י אמריקה. שיקולים יותר  מ מ ש י י ם  יכריעו בעניין זה".

בוויכוח [על מיבצע כנרת] תואנת ב"ג כי פעל לפי ההחלטה, שכן היה בו השילוש [בשל היעדר מ"ש מהארץ היה ר"מ, ש"ח, וש"ב כאחד].

[פנחס] רוזן: "מלא התפעלות לא רק ממאמציו אלא גם מהישגיו" [של מ"ש בשליחותו].

ב"ג [השיב] אחר כך: [טען כי] התחשב בעניין נשק [מ]ארה"ב, סבור כי אין לדברים [המיבצע והנשק] קשר.

כאן שלח לי פנחס ספיר פתק.

[ישראל] בר-יהודה [אמר על המיבצע]: "כן, אבל לא באותו מועד ולא באותו היקף ולא בלי הכנה".

ברזילי בעד 75 אלף פליטים.

שפירא למעשה בעד "משולשים", לעזור לארה"ב להשיג הסכמת ערבים לשלום.

זיאמה לא העז געת ב"כנרת".

אשכול הגן על מיבצע כנרת וכמעט התחמק מבעיית המועד.

 

[שני פתקים שקיבל מ"ש במהלך הישיבה ושמר בצמוד ליומן מובאים להלן:]

 

כאשר תיארת בדו"ח שלך את הימים האחרונים לפעולתך בארצות הברית והציפייה לתשובה בעניין הנשק, שלפי מיטב הבנתי הייתה יכולה להיות חיובית בחלקה, שררה מתיחות בחדר הישיבות. בפנים של כולם הרגישו את מחאתם נגד מבצע כנרת. גם פני בן-גוריון לבשו קדרות, עצבות וצער. כל אבן מהקירות זעקה נגד המעשה.

לא חשובה כעת עמידתו העקשנית. היא פרסטיז'ה ואמביציה.

[כתב היד זוהה כשל פנחס ספיר]

 

אינני יודע כי הייתה לי הבעת פנים מעונה. אם הייתה כזו אין לה כל קשר להופעתך הנאה כרגיל. היה ספק בלב כמה חברים אם לאחר שתיקתך הממושכת בעניינים המדיניים דווקא היום הוא היום. בדיעבד היה זה טוב. אילו נשאלתי הייתי מייעץ לך לא לשבץ קטע אחד, אך היה זה כמובן להכרעתך באשר הייתה זו שאלה אישית שלגופה הנך צודק לפי מיטב הבנתי.

[כתב היד זוהה כשל זלמן ארן; הפתק נכתב ככל הנראה בתשובה לפתק של מ"ש, ואפשר שמ"ש הראה לז"א את פתק פ"ס שלעיל, וזו הייתה תגובתו]

 

[בישיבת הממשלה] אחה"צ שבח ב"ג [למיבצע כנרת] - פעולה חשובה מאין כמוה, אין שחר לשלום, [פני] נאצר למלחמה.

הגנה כוללת ונמרצת [של ב"ג] על מיבצע כנרת: תשובתי במפורט - [ב]פרטיכל!

בערב "חברינו" - גיליתי טפחים, אזהרתי וכו', חזרתי מוכה פלצות, מבודד ([תמכו בי רק? הסתייגו מעמדתי גם?] כסה, נמיר, לוז).

[פתק בכתב ידו של מ"ש, שנמצא מצורף לשלושת הפתקים האחרים המובאים לעיל, נרשם ככל הנראה במהלך ישיבת אחה"צ ומצטט כנראה את דברי דב"ג לגבי מצרים:]

 

יש לי ביטחון מוחלט - אם לא יקרה נס ב"צ [בלתי צפוי?] - כי ממ'[שלת] מצ'[רים] מתכוונת לחסל את מד'[ינת] יש'[ראל] בכוח.

 

[צ"ש כתבה ביום זה מכתב ליעקב ורנה שרת בנ"י, ולהלן חלקו הפוליטי:]

 

ילדים יקרים,                                                                                25.12.55

 

[---] אבא שקע מייד במסירת דינים וחשבונות שלו [על מסעו לארה"ב] ומידת דיכאון נפשו אין לשער. חוץ מהמפלה המדינית שנגרמה על ידי התקרית בכנרת, הרגשתו היא כי קרה לו אסון אישי בגלל יחס חברו הקשיש אליו. הדרך ההגיונית בשביל אבא זוהי התפטרות, אך האם מותר לו לעשות צעד כזה כעת? הן זאת תהיה התמוטטות מוחלטת, נפילת הממשלה ובחירות חדשות וכו'. מה שקרה כאן קשה להסביר באופן הגיוני. עד כמה שמחוורים הדברים לי, יכולה אני לומר כי פעלו כאן זיקנת הזקן, תוצאות מחלתו האחרונה והחלשת כוח זיכרונו ויכולתו להקיף את הנעשה בכל החזיתות - מדינית וצבאית - תסביכו הישן כלפי אבא, ועל הכל באה השתלטותו על הזקן של משה דיין, שבפירוש רוצה במלחמה. רמטכ"ל זה בוודאי מצטער על שנאצר לא נענה להתגרותו. אבא הרצה כבר כארבע שעות לפני חברי הממשלה בסוף השבוע שעבר, והבוקר בישיבת הממשלה נמשך הדיון באותו הנושא. אבא דרוך לקרב ולדיון נוקב בלי רחמים [---].

 

                     שלומות ונשיקות לכולכם

                     אימא

 

יום ב',  26.12.1955

כל הבוקר עבודה שקטה במשרד, ב"ג עושה צרות בעניין מכתב לברנס, אחה"צ ק'[ינגסלי] מרטין [עורך השבועון הבריטי השמאלי "ניו סטיטסמן"] ואשתו.

ב"ג הסכים להודעה במקום מכתב.

ארוחת ערב חטופה אצל [ארתור] לוריא.

 

כתבתי לב"ג הערה על מאמרו של אריה דיסנצ'יק ב"מעריב":

 

אל:     שר הביטחון                                                          ירושלים, יא' בטבת תשט"ז

מאת:  שר החוץ                                                              26 בדצמבר 1955

                                             אישי וכמוס                         844/55

 

ראיתי להעיר אוזנך על מאמרו של אריה דיסנצ'יק (איזה שם!) ב"מעריב" מיום ה' שעבר, 23 בח"ז, שכותרתו "על שפת הכנרת וחוף הפוטומק". מאמר זה יש בו סימנים ברורים של השראה ישירה מצמרת הצבא. יתר על כן, בפיסקת הסיום של המאמר נמסר תוכנו המדויק של מברק צפון שנתקבל מהשגריר אבן ["כלום אתם עוד מעוניינים בקבלת נשק מארה"ב?"], אומנם בלי הזכרת שמו.

 

בערב בכנסת הצעות  "חרות", "מק"י".

שכבתי ב-10.30 - כרעתי מעייפות.

 

יום ג',  27.12.1955

בבוקר עבודה במשרד, מברקי אבא וראובן [כנראה על שיגור שליח לנאצר על-ידי הביון האמריקני להכשרת מו"מ ישראלי-מצרי - ר' להלן].

11 - ישיבה עם רוזן, דובקין וכו'. לפני כן [שאלני] רוזן על ב"ג - "האם הוא מאוזן?" אמרתי: "במלוא כוחו, חריפות שכלו וחום מזגו ויכולתו הגופנית".

ניגשתי לוועדת חוץ וביטחון, תפסתי ב"ג בתשובתו: "מוטב [פעולה? מלחמה?] לפני כן מאחרי כן", שמעתי על [מה שאמרו מאיר] ארגוב ודוד הכהן [לפני כן על מיבצע כנרת] - most couragous [אמיץ ביותר; בלשון סגי נהור]).

אחה"צ אצל ב"ג עם המברקים, [כמו] מלחמה בקטר, שאלה מארה"ב אם הודיעו כי יתערבו, הרהורי ב"ג [על] חזרה למ"מ [מלחמת מנע], שמע כי נאצר התרשם מ"כנרת".

אחר כך בבית, איסר: ב"ג נכנע [בעניין "כנרת"] ודיין עשה על דעת עצמו, [מקרה] הבגידה.

אצל ב"ג: חיים יערי [נקודות על מיבצע "זיקית" - כנראה לפי דוח איסר או לפי מברקי אבן-שילוח:] נ' [נאצר] מוכן לפגישה עם ב"ג, עם כל אי-האמון לב"ג עקב תוקפנותו ושאוּפתנוּתו לגבי העולם הערבי, [אין לו, לנאצר,] שום כוונות לחבל בישראל - [רצונו] רק הגמוניה בערב, רק אם תחזורנה תקריות - לא תהיה ברירה ואפילו אם gottendammerung [שקיעת האלים].

סעיף ג', תפקיד מועב"ט, מקום הפגישה, [האמריקנים] שלחו איש [שליח לקהיר - רוברט אנדרסון, לימים שר האוצר האמריקני], אח [ראש ה-סיאייא"י אלן דאלס, אחי שה"ח פוסטר דאלס] תידרכו אישית, אין הכוונה לתנאים מוקדמים כלשהם אלא להביא השניים [ב"ג ונאצר] לשולחן - הם יעבדו סדר-יום וייכנסו למו"מ, כשובו [של השליח ממצרים] כונסו [אנשי הסיאייא"י] קרמיט [רוזוולט] וג'ים איתו ו[הוא, אנדרסון] דיווח, [כי] נ'[אצר] מוכן עקרונית למו"מ, הביע ספקותיו לתוצאות יען אינו מאמין בכנות ישראל לשלום: [בגלל] אישיות רה"מ [ב"ג], שהוא בעל שְאוּפתוֹת ומגמות אימפריאליסטיות כלפי העולם הערבי ומיליטריסט, ותקרית עזה העידה על מגמות תוקפניות, אף על פי כן מוכן [להיפגש] פנים אל פנים, אין לו שום כוונות תוקפניות כלפי ישראל ובכלל שום שאופתות אלא כלפי העולם הערבי, בו רצונו לכבוש מחדש הגמוניה; ויכוח בין מאיצים ומאיטים. הוחלט להחיש (בין האחים [פוסטר ואלן דאלס]), [ו]להעמיד ה-2 [ב"ג ונאצר) במבחן. התשובה אושרה על ידי [שה"ח] דאלס-[הרברט] הובר [סגן שה"ח האמריקני, בן הנשיא הרברט הובר].

 

[נקודות להרצאה בוועדה ה]מדינית [של מפא"י]:

1. התחזקות מצרים גורם מכריע;

2. נאצר עלול להתעייף ומחלוקת ערב רק תדרבנו;

3. סכנה זו מזה, וסכנת [מלחמת] מנע מזה, תמריץ מעצמות להתערב;

4. נתוני התערבות קיימים ממילא - אנגליה [כדי] להיבנות וארה"ב לייצב - [והתוצאה] לחץ על ישראל;

5. הצרת הפער בין ארה"ב וישראל - ואף על פי כן

 

[הנקודות להלן, כנראה בדברי התשובה:]

1. תביעת ישראל לנשק - לא הגיבו;

2. הבנת התלות הבי"ל;

3. של [מלחמת] מנע;

4. המשך בירורי שלום;

5. הגבלת תגובות [צבאיות];

6. התקשרויות חדשות.

 

נחום גולדמן עם נמיר וברקת על [שיגור] יארבלום חודשיים לפריס; נחום גולדמן - מה פעל במשלחת [השילומים], שנער - אֵי הדוח?

בעניין הנשק אבן יקבל תשובה מנומקת ממחמ"ד, אין כל קשר בין התשובה ובין המיפגש [ב"ג-נאצר], הסירוב [בעניין הנשק] נובע אך ורק מ[פני] התקרית הסורית, מכיוון שעומדים בפני גינוי חריף במועב"ט המכתימה ישראל כתוקפנית, המיבצע ["זיקית"] עלול לפתוח ברז נשק, [האמריקנים] מבינים כי [נוכח עיסקת הנשק המצרית-רוסית] אין לישראל זמן רב, אם [לא יושג] הסכם [ישראלי-מצרי] - [ייראה] הנשק [האמריקני לישראל] באור אחר, אם מצרים סרבנית - הצדקה לזיין ישראל, עניין special envoy [שליח מיוחד אמריקני] מעל לראש השגרירים [האמריקנים במזה"ת] - גישה חופשית לנשיא, למחמ"ד, לרה"מ, לשה"ח, לשגריר, off record [לא לפרסום]: [אריק] ג'ונסטון [סיפר זאת, הציע זאת?] ל[גנרל] בידל סמית [היה ראש המטה האמריקני, שגריר במוסקבה (בימי גולדה מאיר שם), ראש הסי.איי.אי. וסגן שה"ח; אוהד ישראל].

בערב "מדינית" [שנקראה לדיון במצב התנועה הציונית בגולה]: פתיחתי, [אמרתי כי מיבצע כנרת מעיד שהגענו לשעה של] ליקוי מאורות, השטן עצמו [לא היה נותן עצה טובה ממיבצע כנרת למניעת נשק מישראל], התפרצות ב"ג בתגובה ל[דברי יונה] כסה [שהציע לדון בנושא שהעלה מ"ש], פתק יצחק [נבון; (לא נמצא)]; תיקנתי [לפיו], ויכוח מפוזר ועצבני, תשובתי - דבר דבור, הסברתי היטב עניין "כנרת", הסברה מועב"ט, נגד פטליזם, מדוע לא מ"מ [מלחמת מנע], צפורה נלהבת [לתשובת מ"ש].

 

[פתק שכתב יונה כסה למ"ש בישיבת ה"מדינית", ונשמר בצמוד ליומן, מובא להלן (לפי עדות י"כ נכתבו הדברים בתשובה לפתק ששלח אליו מ"ש כתום דבריו, ובו שאל האם הפריז בביקורתו בהשתמשו במילים "השטן עצמו"): עוד העיד י"כ במאי 1976 - כי יומיים אחר הדברים האלה פגשו חה"כ מאיר ארגוב ואמר לו: "כשם שיצמחו עשבים על כף ידי כך ימשיך משה להיות שר החוץ"]:

 

צדקת. בימים האחרונים אני כולי זעם ורתיחה על ההסברה המזויפת שניתנה ע"י ב"ג על פשיטת כנרת ו"הצלחתו" לטשטש את חומרתה הנוראה. פשיטה זו פשטה את עורנו והשאירה אותנו פצועים ומוכים. זה לא יסולח!

                    י.כ.

 

אחר כך, בבית, עם וולטר, גדעון ויעקב על הצעת וושינגטון, עד אחת.

ניגשתי לצפורה קצת מנוחם - מההצבעה ומתשובתי; כל הימים מועקה ודכדוך מהמצב וממצבי, אחר כך ניירות. לרבות תשובת ב"ג על מכתבי [בעניין א' דיסנצ'יק]. הוא קרא מאמרו של א"ד "ובמידה שאני מכיר הכותב וכתיבתו מימים ימימה אינו זקוק לכתיבה זו לשום השראה מהצבא. כך דרכו כל הימים." אם גונב אל דיסנצ'יק תוכן מברקו של אבן ("כלום אתם עוד מעוניינים בקבלת נשק מארה"ב") הרי קיבל תוכן מברק זה מוושינגטון משליח "מעריב" בארה"ב או מצינור של משרד החוץ - "וכל מי שקורא 'מעריב' בתדירות אינו יכול לפקפק שיש לו צינור כמוס במשרד החוץ." ב"ג טוען כי נתברר לו שדיסנצ'יק לא קיבל כל רמז על מברקו של אבן מ"צמרת הצבא" [מכתב ב"ג לא נמצא במצורף].

 

יום ד',  28.12.1955

הכתבתי תדריך לאבא על הצעת awd [אלן, וולש, דאלס], תקוע על רוגז ב"ג לרגל נוסח ההודעה והרהורי החזרת ענייני ש"ן [לסמכות הצבא ומשרד הביטחון], לא התפעלתי - לא יהיה רוב [לב"ג בממשלה בעניין זה], הצעת רמטכ"ל ופטי לשיחה.

שגריר קנדה - לבסוף על ביקורים [רשמיים] בי-ם, איך הוא הבין ההסדר; ציר בלגיה - אותו ביח"ר סרבן; ארתור ודוד על משלחת לבורמה; [א'] קפלן (רנגון), [ג'ורג'] פלטי (האג), [מרדכי] אבידע (בואנוס-איירס).

ישיבה עם וולטר, ארתור, ג'קי [הרצוג], גדעון, טדי על הנוסח - תיקונים חשובים, טדי על רוגז ב"ג, זיאמה על בעיית ערביי א"י במלחמה.

בבית צפורה עודנה נרעשת מאמש; פנחס ספיר לא יוכל [להשתתף במשלחת] לבורמה, הערתו על אמש.

לת"א, י"ש שפירא: גרמניה, מעמדו, ישיבת ה"מדינית", נאום ב"ג, עצור למופת, למעשה התחמק מוויכוח, קרא מכתבו לאבן - כלפי פנים; הצעתי ועדה עם פנחס לבון.

 

פתק שרשם מ"ש במהלך הישיבה ושמר בצמוד ליומן מובא להלן:

אבל  ב ת ק ו פ ה  ז ו  זקוקה מדינת ישראל למטוסי סילון!

 

לשיחה איסר איתי - "השליתָני!" [אמר מ"ש לאיסר (מאוכזב מהפתעת מבצע כנרת, ר' רישום ב-5.12 על "שדר מאיסר"); על זה השיב איסר?:] זה בדיוק היה הלך רוחו [של ב"ג] אך כאן [ב"כנרת"] פרץ לגמרי, נראה שלא תפס היקף העניין; משה דיין [אמר] בסגל הפיקודי: ממשלה  ז ו  לא תכריז מלחמה, אך נגיע לכך על ידי תקריות [הארה על גישת ב"ג ומ"ד למבצע כנרת ר' ב"מזיכרוני הארכיוני" ("פעולת-גמול כנרת") מאת אריה דיסנצ'יק, "מעריב" 3.6.76, המרמז מפי מ"ד כי ייתכן שאת האישור לפעולה נתן נחמיה ארגוב על דעת עצמו, בשם דב"ג אך בלי ששאלו; ב"אבני דרך" מאת מ"ד אין בתרשומת ליום 11.12.55, ערב המבצע, זולת הפסוק היחיד: "נחמיה מודיע שב"ג אישר פעולה נגד המוצבים הסורים שבחוף המזרחי של הכנרת"].

 

יום ה',  29.12.1955

צפורה טילפנה כי שוב חלתה.

אהוד - נדהם מכל מה שמסביב, צרות המוחין, סנוורים; סיפרתי הוויכוחים, בירר מה קרה, איך סיבבו משה דיין בכחש על התותח ["דבר", 12.12; "ב-10 בדצ' התקיפו כוחות צבאיים סוריים, ללא כל התגרות, באש תותחים, ספינות דיג ישראליות ומשמרן המשטרתי"] והשתקת מוצבים, גייסתיו לשיחות הסברה.

[עזריאל] קרליבך - הרמטכ"ל מדבר מתוך גרונו לאחר שניסה להסביר לי ולא קיבלתי דעתו, [טען כי] לא די מבקשים ערובות והתקשרויות מגן, לבדנו לא נוכל להחזיק מעמד כנגד כל מלכויות ערב.

ארוחת צהריים עם חיים, סיפרתי לו הכל כלגדול.

כותרת "מעריב": "קו ב"ג נתאשר במפא"י".

בלשכה - שוקן, ברקת.

ישיבת מרכז [מפא"י] - ב"ג איננו, המנכ"ל מטלפן על [נאום מדיני של ניקיטה] חרושצ'וב [המזכיר הראשון של המפ' הקומ' בבריה"מ] (בסובייט העליון בתום סיור באסיה), [שבו תקף את ישראל כ"עוינת ומאיימת"]. האגיב מייד? הצעה להלן.

אצל עדה – בעיית דיקה.

בדרך לי-ם כל הדרך חיברתי הודעה [בתגובה על נאום חרושצ'וב], בי-ם נועצתי בליאו ובגדעון רפאל - דחיתי [פרסום התגובה]; קונצרט מנוחין, קבלת פנים, שיחה פוליטית [עם מנוחין?] - עם ירדן! שכבתי קרוב ל-3. 

 

יום ו',  30.12.1955

יום של פעלתנות דיפלומטית קדחתנית, יעקב [הרצוג] לת"א להסברה בשגרירות ארה"ב, התייעצות על חרושצ'וב, [סוכם] לקרוא ל[שגריר הסובייטי] אברמוב, להגיב בכנסת, תדריך לנציגויות על תגובה יהודית.

לקראת ניקולס, השיחה עם ניקולס 1 שעה ורבע (נגב), תוספת שיחה אישית על "כנרת".

שיחה קשה עם גדעון רפאל.

אחה"צ אברמוב - יצא חפוי, אריה ארוך בהתפעלות - "כדאי!".

בבית - לאוסון, שדר דאלס - "מספר נימוקים" [לאי מכירת נשק לישראל?] שהבולט בהם תקרית כנרת, מה פשר?

ארוכות עם [וולטר] איתן - גדעון רפאל לתורכיה, [מוריס] פישר לבון, שאלתיאל למדריד; ביקור אצל איתן - קורע לב.

בבית - חיים, אכלנו יחד, אצל צפורה - סיפורים; על ניירות - לקראת נאום בכנסת; צרפת עיכבה בזוקות וכו' עד ל[החלטת] מועב"ט! [בעניין "כנרת"].

 

שבת,  31.12.1955

במקרה נודע אגב שיחה עם תקוע בת"א עניין הריגת השניים בנגב [נוסעי ג'יפ אזרחי בדרך לאילת] (ב"ג בשדה-בוקר).

כל היום בלבטים על הנאום ולא כתבתי שורה.

לארוחת צהריים וולטר עם הילדים, באמצע [הגיע] מברק על השיחה עם דאלס, עורבא פרח? סתירה גמורה.

קראתי איסר וחיים [לסקוב? אז סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם] לירושלים.

אצל משה [גורדון] למסיבת [יגאל] ידין, עם יגאל על מצרים, [הוא גורס] בדיוק כהגדרתי: [לנאצר יש?] חופש להחליט [בין שלום ומלחמה (כלומר אין ביטחון שפניו למלחמה, כגירסת ב"ג)?] אילו נפגשנו [אני, יגאל, והוא, נאצר] פנים אל פנים, [כשני גיבורי מלחמת?] עצמאות!

איסר וחיים, בשֶלוֹ, ביירוד לוושינגטון! איסר על עניינים אחרים, [לדבריו] ברור כי פני ב"ג למ"מ [למלחמת מנע], לכן עליו [איסר] לנסוע אל אלן דאלס.

טדי, שלחתיו אל ב"ג, חזר: בלוף! ב"ג שיכנע את עצמו כי [מיבצע] כנרת מעשה כביר (למעשה שום דיג [ישראלי לא חודש אחר כך].

קונגרס, תיירות, השקעות.

בלילה גדעון רפאל - סיפור מפליץ על ביירוד, מה יהיה מחר? האספיק להכין נאום?

 

העתקת קישור