יום ב', 7/11/1955
העייפות נתנה אותותיה בנדודי שנה. ב"דבר" נתפרסמו פרטי פרטים על סוגיו וכמויותיו של הנשק הצ'כי המסופק במצרים - כנראה ממקורות משה"ח - שיש בהם כדי להלך אימים.
בלשכתי בת"א קיבלתי את יהושע פלמון. נשתבשו היחסים כליל בינו לבין גדעון רפאל והוא מודיע נחרצות כי לא יעבוד איתו. שוב צרה צרורה ואין לדבר סוף. בינתיים אני מעוניין ביותר להתחיל בגישושים לגבי האפשרויות להזיז קדימה את התיישבות הפליטים הערבים ודרשתי מפלמון לצאת יחד עם יואב צוקרמן לאירופה על מנת שבעיית כפיפותם ליועץ לענייני המזה"ת או למנכ"ל ולשה"ח באורח ישיר תיפתר לאחר שובי מארה"ב. הפיתרון המסתמן לקבל הצעת גדעון עצמו - לשחררו מכל תפקיד מינהלי ולהשאירו יועץ לשר החוץ, אלא שחוששני כי ברגע שאודיעו כי אני מקבל את ההצעה - יקרטע ויטען כי זוהי הבעת אי-אמון, פיטורין, ביזיון וכיו"ב.
כתריאל שלמון בא להודיעני כי אשכול נסוג למעשה מהצעתו בדבר מינויו למנכ"ל האוצר. גם זו לטובה.
הברקתי לאבא ולראובן על נסיעתי. הייתי חייב לעשות זאת עוד בשבת, אך בתוך מירקחת הימים שכחתי.
קראתי ליונה כסה. [הנרי] מונטור וחבריו מוכנים להיענות לבקשתי ולתרום $10,000 להחזקת השבועוןhere & now"" [במסגרת תוכנית להפעלת השבועון ע"י מפא"י]. זה משהו, אך רק לעת עתה. כסה סיפר על תוכנית לסגור את "הדור" ולהוציא במקומו, מטעם המפלגה אך כביטאון כללי, עיתון שבועי של יום ו' - מעין "אובזרבר" הלונדוני. הכל תלוי, כמובן, בעורך. כן גייסני כסה לתמיכה בתוכניתו להביא את ועידת המפלגה הקרובה לידי החלטה על כינוס הוועידה מדי שנה בשנה, על מנת שבין ועידה לוועידה יפעל רק המרכז ואילו המועצה תבוטל.
צפורה באה מירושלים ואכלנו צהריים שלושתנו יחד.
אחה"צ ישבתי על היומן. עודני רושם את ימי ז'נבה. בא איסר ונתתי לו לקרוא תירשומת שיחתי עם מולוטוב.
ביקרנו בהדרכת חיים את תערוכת העשור של "המאוחדת" - תצוגה נרחבת ונאה לשיטות עבודתה ומפעליה של התנועה. עימנו יחד ביקר בתערוכה גם רובין, אשר חיים מתאמץ לרכוש לבו לתמיכה ב"תנועה המאוחדת" - כנראה בהצלחה.
ביקרנו את עדה ונסענו להיפרד מהזקנים בחולון. משם הישר לבית השגריר הסובייטי ברמת-גן - לחגיגת יום המהפכה. לאוסון הודיעני כי בעיית ביקורי השגרירים במשרד החוץ - עם הפרדת תפקידי רה"מ ושה"ח - נפתרה חיובית. הוא והצרפתי יבואו למשרד. רק האנגלי עוד כפות אבל סופו להצטרף למזומן.
כל עניין המסיבה הרוסית הפך השנה לספחת נוכח "העיסקה הצ'כית". לא ראינו להחרימה אך לא חייבנו נוכחות המונית כבשנים עברו. ואף אומנם רבים לא באו ובכל זאת היה קהל רב. פגישתי עם אברמוב לאחר שחזר מחופשתו הייתה בה אדיבות כוזבת.
וולטר בא אחר כך לדירה וביררנו כמה עניינים מינהליים, בכלל זה מינויים. גמרנו כי [שמואל] בנצור ילך לווינה, [אריה] אשל יבוא לנהל מזא"ר, [משה] יובל יישאר בראש חקר, [שמחה] פרת יועבר משיקגו לוושינגטון, מיכאל סימון יהיה קונסול כללי בשיקגו, שמאי כהנא ילך לוושינגטון כעוזרו של אבא אבן, משה עופר יוחזר לארץ, שמשון ארד אף הוא לוושינגטון כעוזרו של ראובן שילוח, [אברהם] גלבוע יתמנה קונסול כללי בקושטא, [זאב] ארגמן יבוא במקום [דוד] שאלתיאל כציר בריו ושאלתיאל במקום [אברהם] ניסן כציר בשטוקהולם.
ב-10 נסעתי עם צפורה למפלגה לישיבת ה"מדינית". הרציתי למעלה משעה על פרשת פריס וז'נבה, בחיל וברעדה פן יתפרסמו הדברים, ואחר כך עניתי על שאלות.
ההדים על הרושם בארץ של מיבצע ז'נבה אינם פוסקים. קיבלתי מכתב מלא "הוקרה וחיבה" מאת "מעריצה אלמונית". מיליה בר אמר לצפורה כי שמי עכשיו נישא בפי כל כעומד ראשון בשער. סימה [אשת אהרון] מסקין תפסה אותי במסיבה הרוסית ואמרה: "אנחנו כולנו, כולנו, ליווינו אותך בחרדה ובתפילה וברור היה לכולנו כן אתה עושה גדולות - לא חשוב מה התוצאות, אבל אתה מבצע דברים כבירים ונועזים".
אחרי חצות ערכנו ביקור אחרון של פרידה לעדה ולהָרָי. שוב הייתה לי הזדמנות להתפעל מתפיסתו של הרי את רוח השפה הערבית וממיבטאו הערבי המצוין.
בשובנו לדירה כתבתי יומן. שכבתי ב-1.30.
