בשבע העירוני, אך נתברר כי המטוס של TWA נתאחר בדרכו לציריך ולכן תידחה טיסתנו מז'נבה לשם. לא

היה טעם לחזור למיטה והמשכתי ביומן.

סוף סוף יצאנו. לתימהוני שוב היו עיתונאים וצלמים בקואנטרון והכריחוני להגיד משהו. אמרתי כי לא אשמיע דבר על שליחותי - אין לי מילה להוסיף על מה שאמרתי אמש. ניגשתי לרמקול ואמרתי ברכת פרידה לז'נבה עם הבעת תודה לשלטונות על כל דאגתם האדיבה. עיתונאי אחד לא התאפק וצעק: "האם אתה סבור כי בואך היה כדאי?" עניתי: "בהחלט".

כל השגרירים שלנו ליווני. מסרתי לאבידר את מכתבי למולוטוב. קְרָאוֹ והיה מרוצה ממנו. גם אמר לי כי לאחר שהירהר בשיחת אמש בא לידי מסקנה כי טוב שאמרתי למולוטוב דברים ברורים ונמרצים.

טסנו באווירון מיוחד של "סוויס אייר" כשעה, עם שמאי וגדעון רפאל, שאני לוקחו לארץ לעזור לי בדיווח. הטייס הקנדאי התיישב לדקות מספר על ידי ואמר: "קראתי עליך בעיתונים. אני משער כי זוהי מתיחות רבה לקיים את כל הפגישות האלו ולחשוב כל הזמן מה יש לאמר בשיחה זו ומה בשיחה זו."

בציריך פגשונו טולקובסקי ו[אביגדור] שוהם. סיפרו כי הופעת ישראל בז'נבה השתלטה על כל העיתונות - הידיעות על פגישותי עם הארבעה וכל עניין ביטחונה של ישראל שימשו נושא מרכזי. הבוקר נתפרסמה החלטת הנסיכה מרגרט לא להינשא לטאונסינד ויש לחשוש כי ברוב העיתונים תכבוש ידיעה זו את העמוד הראשון ותדחוק את מסיבת העיתונאים שלי בז'נבה אמש לקרן זווית. אף על פי כן "נוייה ציריכר צייטונג" הקדיש להצהרתי מחצית שלמה של טור בעמוד הראשון, אך נותרו מעט עיתונים טובים בעולם המוכנים להתחרות במידת רצינותם, ללא רתיעה משיעמום, עם שריד קדומים זה. חבר הכנסת החרותי [שמשון] יוניצ'מן, ידיד נפש של הָרָי [עמד בקשרי ידידות עם אליהו ועדה גולומב וביקר תכופות בביתם], אשר נקלע למטוס אחד איתי בדרכו חזרה לארץ, ודאי ממגבית למען מפלגתו, העיד בהתלהבות כי עיתונות בלגיה כולה הייתה מוצפת דוחות על הופעת ישראל בז'נבה.

אותו סיפור שמענו מאנשי צירותנו ברומא, שבאו בהרכבם המלא לנמל האוויר, וכן מדרום באתונה. ברומא שמעתי שתי בשורות טובות. איש הרכש סיפר על אפשרויות מעניינות ועל נכונותו של הנספח הצבאי האמריקני לסייע. איש הביון מסר על שיחה שהייתה לחרפוש, נציג לבנון בוותיקן, עם האפיפיור בשאלת יחסו לישראל. האפיפיור הודיע, כי יש להבחין בין בעיית מעמדה של ירושלים, שלגביה עומד הכֵּס הקדוש על הגשמת החלטת או"ם, לבין בעיית היחסים בין ותיקן לבין מדינת ישראל. הצהרה זו עוררה דאגה רבה בחוגי הנציגויות הערביות. אם נכון סיפור זה, יש בו אישור לגירסה כי הוותיקן מוכן להיכנס ביחסים דיפלומטיים עמנו. הופעת ציר ישראל לפני הכס הקדוש יהיה בה כיבוש רב-ערך לא רק למדינה אלא ליהדות ברחבי תבל. את מי נשלח? ביררתי כי אין מדינה בעולם אשר נציגה ברומא משמש גם נציג בוותיקן.

המטוס של TWA שנכנסנו לתוכו בציריך היה מלא יהודים חוזרים לארץ ונוסעים לבקר בה. היה מרנין לראות יהודים באים על אף המתיחות הביטחונית ותקריות הדמים. בין התיירים האמריקנים פגשתי מכרים טובים אחדים. כישראלים כ"זרים" היו כל היהודים נלהבים ממיבצע ז'נבה, שופעים ברכות, מרבים ב"יישר כוח" אך בעדינות מפתיעה נמנעים מלהטריד בשאלות ומסתפקים במועט על חתימה "בשביל הילדים". נתקלתי בזוג דרום אפריקני - הוא חרשתן והיא מציגה עצמה כסופרת. לאחר אמירת שלום חזרה למקומה ושלחה בידי בעלה חרוזים אלה:

"Nasser looks smug after red bear's hug

But what secret lies in sharett's smiling eyes?"

[נאצר נראה שבע רצון אחר חיבוק הדב האדום, אך איזה סוד יצוק בעיני שרת השוחקות?]

בדרך חיברתי נוסח של הודעה לעיתונות ול"קול ישראל", לשם מסירה בלוד.

בהגיעי ללוד חיכתה לי אפתעה. לא רק משמר כבוד מכובד בממדיו אלא תזמורת צה"ל כולה. המשמר מזה והתזמורת מזה עם מרחב ריק באמצע וקהל ממתינים בצלע המלבן שממול שיוו למעמד אופי של טקס ממלכתי כליל חגיגיות. מישהו לחש אחר כך באוזני: "זהו סיום מפואר לתקופת כהונתך כראש ממשלה." אחר אמר: "זהו ביטוי לרחשי לב הארץ כולה עם שובך ממסעך זה."

בתחתית הכבש פגשוני צפורה וחיים, גולדה ואשכול, המנכ"ל ואנשי הטקס, שלישו של הנשיא יוסי כרמל וזקן הסגל הדיפלומטי ז'ילבר. אך זזתי להתקדם לקראת חזית הבניין והתזמורת פתחה ב"התקווה". דומני זו הפעם הראשונה נוגן ההימנון במיוחד לכבודי והאמת היא כי הייתי נרגש מאוד. המגרש היה מואר כולו וחתימת האפלה מסביב הוסיפה הוד לקבלת הפנים. סיקרתי את המשמר הלוך ושוב לשתי שורותיו כשהקהל צופה במחזה. משנתקרבתי לבניין יצאו לקראתי חנה למדן ורפאל בש והודיעו שהם מקבלים פני בשם המפלגה. חנה הגישה לי זר פרחים - שוב מעשה ללא תקדים. על המרפסת הקדמית של בניין נמל האוויר הצטופפו עובדים בכירים של משרד החוץ, אנשי המפלגה ועיתונאים לרוב. עמדו כאן גם שגרירי ארה"ב ואנגליה והממונה הסובייטי. משנכנסנו פנימה והתיישבנו ליד שולחן ארוך נתבקש הקהל להחשות וקראתי לתוך מכשיר "קול ישראל" ובאוזני העיתונאים את גילוי הדעת שהכינותי בדרך. שמעתי מזה ומזה כי "העם כולו היה איתי" במאבק שערכתי עם אדירי עולם.

בבואי שמחתי לשמוע כי המו"מ עם הפוהמ"ז נסתיים בהצלחה והם נכנסים לממשלה וכי הצגת הממשלה בכנסת תתקיים מחר מבלי שנגרם לכך איחור כלשהו על ידי היעדרי.

נסעתי עם צפורה לירושלים וערכנו משתה תה של חצות. עד אחרי אחת סיפרתי על קורותי ושמעתי על המוצאות אותה בהיעדרי. עוד בלוד אמר לי טדי כי ב"ג כינס את הממשלה - הישנה והחדשה - לישיבה קצרה מחר בבוקר למען אמסור בה דוח תמציתי על מסעי. לכן לא הייתה ברירה אלא להתיישב על הניירות המקוטעים - רוב השיחות לא נרשמו במלואן - ולצרף מהם רשימות לסקירה. שוב היה לילה קצר שבקצרים.