יום ו',  7/10/1955

 

תקוע והרכבי ישבו אתמול ארוכות על חיבור גילוי דעת בשביל דובר משה"ח שבא לגול סוף סוף את הלוט מעל אחריותה של מצרים להתקפת הכנופיות באזורי הספר הדרומי והצפוני כאחד. עוד הם דוגרים על יצירה זו והנה אישור מפתיע לגירסתנו זו ממקור בלתי צפוי. ערבי מפליטי א"י שהתקשר עם צירותנו באנקרה והציע לנו שירותו להסדרת ענייני הפליטים מסר לנו ידיעה סודית שלפיה כל פעולות הכנופיות בגבולות ירדן, סוריה ולבנון מתארגנות על ידי הנספחים הצבאיים של מצרים בבירותיהן של ארצות אלו. קיבלתי בבוקר את נוסח גילוי הדעת ולא התפעלתי ביותר מאיכות המלאכה, גם גיליתי לתימהוני כי חסרו בה עובדות נוקבות להרשעת מצרים.

במשך היום המציא לי חקר של משה"ח ידיעה כמוסה, לפיה יש לצפות לפעולה חדשה של הכנופיה הלבנונית במשך החודש - אולי כבר בשבוע הבא. ברור כי התנפלות חדשה ממין זה תגרור אחריה הפעם מעשה תגמול.

מתשע עד קרוב לאחת ישיבת ועדת השמונה על מדוכת חלוקת התיקים. קודם כל נערך מאבק של הכל נגד אחד. פנחס ספיר עמד על נפשו. ביקש רחמים כי תינתן לו משאלת ליבו לצאת לחופשת לימודים. התאכזרנו לו וגזרנו עליו להתמנות לשר ולקחת לידו תיק מסו"ת. עוד אחרי הישיבה ניסה לשכנעני כי אין לתת לו העלאה זו. כנראה נואש מחופשתו ומלימודיו והציע להיות מנכ"ל מסו"ת על מנת שהשר יהא נפתלי. אמרתי לו כי זוהי הצעה המעידה על אצילותו אך ברכה אין בה. לא הרי שר כהרי מנכ"ל, וחשוב כי רסן המשרד יהיה בידיו ממש. כן חשוב למפלגה להפגין גיוס כוח חדש וצעיר יותר לסגל השרים.

בזמן הוויכוח עם ספיר בישיבה שלח לי ב"ג פתק: אם ספיר יסרב לחלוטין, בדעתו למסור את תיק מסו"ת לאהוד, אשר קשרים טובים לו עם בעלי תעשייה. עניתי כי אני מלא פחד למינוי זה: אהוד התחיל כבר בכמה משימות והניחן באמצע - עוד כישלון כזה מצדו ואבד. אשר לקשריו הריהם אישיים גרידא עם אנשים ספורים - משקל כלכלי אין להם. אי-התמצאותו של ב"ג בהערכת אנשים ויחסי ציבור מדהימה ומדאיגה. ב"ג העביר את חליפת הדברים שבינינו לגולדה שהביעה התנגדות מוחלטת להצעה.

בתוך כל אלה התהלך בינינו האיש עקיבא גוברין כגאון אשר הדור לא הוכשר להכיר בו. כולנו ידענו כי הוא רואה את עצמו כמועמד מובהק לתפקיד שר מסו"ת. בהמשך הבירור הודיע לספיר כי הוא מוכן לשמש סגן שר במשרד זה על מנת שהשר יהיה נפתלי וכמובן לא איכפת לו אם ספיר יהיה המנכ"ל - זאת אומרת אם ספיר יעשה את כל העבודה הממשית והמפרכת. אוי לאיש שאין לו מושג ממיגבלותיו ומערכו בעיני אחרים!

מרבית זמנה של הישיבה הממושכת והמייגעת הוקדשה לבעיית הניגוד שהתגלע לגבי חלוקת התיקים בין הפוהמ"ז לבין סיעות המיעוטים הפועליים מזה. ב"ג ואחרים ניסו לשכנע את זיאמה כי ייאות לקבל במשרדו סגן שר של הפוהמ"ז. זיאמה הודיע נחרצות כי לפי זה על המפלגה לחפש מועמד חדש לתפקיד שר החינוך - אולי [ישראל] גורי, אולי [מרדכי] נמיר. לאחר בזבוז שעה ארוכה הגענו למסקנה כי אין לחפש מועמד אחר ואין לכפות על זיאמה סגן שהוא סולד בו. כשלעצמי חלקתי על זכותו של זיאמה לנקוט עמדה חבלנית למעשה, אך לגופו של עניין הבעתי ספק אם על ידי סגנות בחינוך אפשר לפייס את הפוהמ"ז על נטילת תיק הפנים מידיהם והצעתי לתת להם את משרד הפנים ולהעמיד את סיעות השמאל בפני ברירה - להתפשר עם מסירת תיק הפנים לדתיים או לא להיכנס לממשלה. ב"ג הביע ביטחונו כי במקרה זה לא ייכנסו הסיעותיים לקואליציה. לעומת זה, עם כל רצונו בשיתוף הדתיים, אם יתעקשו על תיק הפנים יהיה מוכן להקים ממשלה בלי הפוהמ"ז ואז יקבלו ה"פרוגרסיבים" שני תיקים - סעד נוסף על משפטים - ופירוש הדבר כי משה קול יכבד את ממשלת ישראל בהשתתפותו בה כשר. בערך בשלב זה פלש לישיבה פנחס לבון שהפליא את כל המשתתפים בחריפות התמצאותו בסבכי הסוגיה, לאחר שנעדר מהארץ כמה שבועות. אמר בפשטות, כי אם באמת רצוננו בקואליציה מחומשת עלינו לראות ברור מראש מהו המחיר שנגזר עלינו לשלם. לדעתו פירוש הדבר פנים לפוהמ"ז וחקלאות לאחה"ע. תמכתי בו וראיתי כי כמה חברים מסכימים עמנו בסתר לבם אם גם אינם מעזים להעלות דעה זו על דל שפתם. הוצע להניח לב"ג להכריע כרצונו. ב"ג הודיע כי בשום פנים לא יציע חקלאות לאחה"ע. לפוהמ"ז הוא יציע סגנות בחינוך ויבקש את זיאמה לעזור לו בסידור העניין. גולדה ואני העירונו, תוך הנחה כי פירוש הצעת ב"ג הוא כי זיאמה לא יהיה שר החינוך, על חשיבותו של זיאמה כחבר ממשלה ועל הכרחיות הישארותו בה. ב"ג ענה כי אין הצעתו מוציאה חברות זיאמה בממשלה. זאת אומרת הוא מניח כי זיאמה יהיה מוכן להישאר שר בלי תיק - הנחה מופרכת לחלוטין. אבל העיקר בעיני היה כי הפוהמ"ז לא יסתפק בסגנות חינוך. הזהרתי מפני דחיקת הפוהמ"ז מהקואליציה - אמרתי כי אי-השתתפות הדתיים לאחר פרישת "הכלליים" פירושה אסון הן בפנים הן בחוץ. לבון מצדו הדגיש את הסכנה שתהיה נשקפת לנו מהתלות הגמורה בסיעות השמאל והרושם הניפסד לחלוטין שקואליציה כה שמאלית, ללא איזון מהצד שכנגד, תעשה בארצות הדמוקרטיה המערבית, לרבות ארצות סקנדינביות שהשלטון בהן בידי מפלגות סוציאליסטיות. חברים אחרים טענו כי יש עוד לגלגל דברים עם הפוהמ"ז ולנסות בכה ובכה. הועלתה גם הצעה לתת להם סגנות במסו"ת. שוב השמעתי דברי אזהרה חמורים: כל הצעה שאין לה סיכוי להתקבל תגרום רק פרק נוסף של סחבת - עוד שבוע ועוד שבוע. אין לשאת עוד במצב מביש זה. המו"מ הקואליציוני הפעם הוא ביזוי הדמוקרטיה בעיני האומה והורדת שארית קרן המפלגה עד עפר. אם לא תוקם הממשלה בשבוע הבא - אין כלל לשער את התוצאות ויש לחשוש כי הכל יחזור לתוהו ובוהו. כוונת דברי הייתה ברורה - רמזתי כי ב"ג עלול להחזיר את המשימה ואני לא אקבלנה עלי בתוך האנדרלמוסיה שנוצרה. הישיבה נסתיימה להלכה בהשארת זכות ההכרעה בידי ב"ג ולמעשה בהרגשה כבדה ביותר מצדי ומצד כמה חברים אחרים כי הוא עלול ללכת ביודעים לקראת הרע עם הפוהמ"ז.

בכל מהלך הישיבה תמכתי ללא סייג בב"ג ודרשתי מזיאמה ומאחרים שהכבידו עליו "להגיע למקומו" ולהזדהות מוסרית עם משימתו. מוזר ובלתי רגיל היה לראות את האיש התקיף והנמרץ הזה יושב בתוכנו כענו ושפל רוח, מוכן לכוף ראשו לכל החלטה וכאילו נכנע מראש לגורל. אין כל ספק כי לא עלה כלל על דעתו בשעה שהחליט לנטוש את שדה-בוקר ולחזור אל הגה המדינה כי כך ישתלשלו הדברים ועד כדי כך יאבד את כוח התנופה ואת השליטה על המצב.

בתוך כל ההסתבכות והמבוכה דומני כי נקודה אחת של אחריות הייתה ברורה. נימהר היה מצדו להחליט מראש בשלב מסוים כי הפוהמ"ז אינו ראוי להשאיר את תיק הפנים בידיו ולכן מותר להבטיח תיק זה לסיעוֹתיים.

בין כך ובין כך מוכרח הייתי לומר לעצמי כי אין כל ביטחון שבעולם בהתייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת בשבוע הבא. אם לא תקום ממשלה בשבוע הבא אזי אין מנוס מוויכוח מדיני בכנסת באין קואליציה - זאת אומרת מהשתוללות יצרים מפלגתיים באין מפריע, אכילת סיעה בשר חברתה והפגנת התפוררות כללית וקיטוב העמדות דווקא בשעה זו, שלכאורה מתחייבים בה מרב הליכוד הפנימי ומיטב הפגנת האחדות כלפי חוץ. מסקנה אחרת, סיכוי נסיעתי לארה"ב יתערפל שוב.

אני עומד בימים אלה בחליפת מברקים עם אבן ושילוח על נסיעה זו. אני טוען כי לא אוכל לזוז בטרם תקום ממשלה וגם יקשה עלי לצאת מייד להקמתה שכן שומה עלי להיות בתוכה לפחות בשבועות הראשונים לשם גיבוש עמדתה המדינית בשעה הטרופה הזאת. כן הנני מסופק אם מותר לי להופיע בארה"ב אך ורק לשם עסקי ממון ובאין כל ביטחון כי אשיג משהו ממשי בחזית חוץ. הם עונים על כך כי בואי הכרחי, הן לפעולה פנימית למען ה"מילווה" הן לשם מגעים ובירורים עם אנשי חוץ; כי אין להירתע מאי-ביטחון בהישגים לאלתר; כי כל מאמץ שאשקיע ישא פרי במשך הזמן; כי שרי חוץ רבים עברו כבני מרון בבירת ארה"ב תוך השנה הזאת והסתפקו במועט של הסברה והתקשרות אישית מבלי לתפוס מרובה של הצלחה והישג.

בינתיים מתברר ממברקי וושינגטון כי דאלס יוצא לאירופה ב-22 ומתעוררת שאלה אם עוד אספיק לראותו במחמ"ד בטרם יצא או עלי לחתור לסידור פגישה איתו בז'נבה.

היעדים הישירים העומדים לפני בארה"ב הם קידום עניין חוזה הביטחון והשגת אפשרות של רכש באשראי ובזיל הזול. שני אלה מפוקפקים ביותר נוכח הקו שנוקטת ארה"ב כלפי מצרים העוגבת על בריה"מ - קו של סובלנות ופייסנות ועל כל פנים חוסר כל נכונות לגמול לנאצר כערכו.

אגב, נתפרסם ראיון שנתן נאצר לקנת לאוו [כתב "ני"ט" בקהיר], בו אמר לא פחות ולא יותר כי "עלינו להחריב את ישראל". עם כל האש והגופרית הנשפכים מפיו בימים אלה הייתה הכרזה מפוצצת כזו מצדו תמוהה מאוד בעיני. והנה מתברר כי נפל שיבוש במסירת הדברים ע"י ני"ט". מילים מספר שקדמו לאותו בדל-פסוק נשמטו ובמהדורה יותר מאוחרת של העיתון הופיע הפסוק במלואו וכתיקונו וזו לשונו: "שום ערבי אינו אומר עכשיו כי עלינו להחריב את ישראל." דְוֶה בּוֹלְשִייֶה רַזְניצי! [שני הבדלים גדולים, ברוסית; מקור האימרה, שהילכה במשפחת שרתוק עוד ברוסיה, במעשה שהיה באחד שביקש לאמר "יש הבדל גדול בין השניים", ואמר "יש שני הבדלים גדולים!"]. טילפנתי את התיקון לב"ג ואפילו טורף-נאצר זה התרשם ממנו מאוד.

אחה"צ קיבלתי בבית את נציג "ניו יורק פוסט" פאול פאן ושוחחנו ארוכות הן לפרסום הן לא לפרסום.

אחר כך נסענו שנינו במכוניתה של צפורה לביקור של תה אצל השנקרים בבית הכרם ונפגשנו שם עם גולדה. מצאתי את [יצחק שנהר] הזקן בטוח כי בשבוע הבא תעבור משימת הרכבת הממשלה לידי ולקראת המיפנה הזה הוא מציע לי את כל עזרתו. אמרתי לו כי אין סכנה כזאת נשקפת לי ולפי כל הסימנים יציג ב"ג את ממשלתו תוך ימים מספר.

לסעודת ליל החג אצל הנַתָּח אדוארד יוסף, יחד עם חיים ושושנה קרונגולד. אחרי הארוחה עוד כמה רעים - צבי ורחל [שוורץ], דוד ואורה גוייטין, מוסיק וזלדה [עיראון]. נושאי השיחה העיקריים - תמוהות שבתנ"ך וחידושי לשון. בעלי הבית, שמאמציהם הנואשים זה למעלה מעשרים שנה להכות שורש-מה בלשון העברית נשאו פרי דל מאוד, היו מיסכנים ואומללים.

ואחרי כן שוב ניירות וכתיבת היומן ושוב הגעתי למיטה רק בשתיים, אבל עד שהגעתי למיטה הייתה צפורה קורבן - כגורלה בימים קודרים אלה פעם אחר פעם - לתינוי מדווי לבי על הסיכלון שאני נתון בו ועל המבוכה האופפת אותי ועל אוזלת היד שהיא מנת חלקי. צפורה מנחמת אותי כי מעמדי בציבור כיום הוא רם ונישא דווקא משום שאני עומד לפרוש בכבוד, אבל אין בעובדה זו שום הקלה למצוקתי הנפשית. שורש ייסורי הוא כי איני רואה דרכי בתוך הסבך שנוצר בחזית חוץ וכאילו נשמט מידי הגה היוזמה וההדרכה. דומה כי נעצרתי מלהוליד רעיונות מקוריים ואין אני מתפרנס אלא ממחשבות המתעוררות בראשיהם של העובדים במחיצתי. ודאי מורגשת במשרד התרופפות שליטתי בעניינים והחשש כי כן הדבר מגביר ומחמיר את דיכאון רוחי. לדכדוך נפש זה מתווספת רציצות הגוף הנושא עליו נטל של עייפות מצטברת עוד מימי הקמתי אני את הקואליציה לפני כשנתיים. אחרי הפרשה המפרכת ההיא נכנסתי מייד לעבודה סדירה ללא כל הפוגה. כך המשכתי על פני כל התקלות והחתחתים ופרשיות הזוועה עד למאמץ העל-אנושי של הבחירות הכלליות. שוב כשל כוחי עד תום ולא נחתי ומאז ועד היום אני נושא בעול תוך מתח בלתי פוסק של פורענויות ביטחון והסתבכויות מדיניות חוץ ומשברים ופגעים ביחסי פנים, ללא כל אפשרות לפרוש ולפוש אף שבוע ימים. והנה בשבוע הבא עומד לבוא ג'ונסטון ובאותו שבוע עצמו יתקיים ויכוח בכנסת, בעוד גורל הממשלה סתום ומאחורי הכותל כאילו מסתתרת נסיעה לאמריקה לשם שורה שלמה של הופעות, שנגזר עלי כנראה לקיימן, ללא כל התעוררות לבב ורעננות נפש ושכל. עם זה עומד לפני כורח הכניסה הפעילה והמוסמכת לשיחות חוץ מכריעות, כשכולי פחד פן אכזיב את שליחותי ולא אעמוד במיבחן ואתן את הדין - קודם כל כלפי מצפוני, השליט האכזר והרודני שאני כפוף לו כעבד נרצע כל ימי. אבל אין ברירה, יש לשכב לישון.