יום ה', 11/8/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יום ה', 11/8/1955

 

 

יום ה',  11/8/1955

 

ב-9 במשרד רה"מ עם מאיר ארגוב. שאלני מה המצב והסברתי לו בעיית עבודתי המשותפת עם ב"ג ומה שהתברר לי לאור ההתנגשויות האחרונות והגדרתו את תפקיד שר החוץ בישיבת המרכז. ממילא מובן כי לא גיליתי דבר על כוונתו לפרוש. מאיר שפך מרי שיחו. אומנם הוא מחולק איתי במדיניות וקרוב הרבה יותר לב"ג בהשקפותיו, אבל לא יוכל שאת את המשטר המשתרר במפלגה מסביב לב"ג - מחנק גמור, משטר של "חצר", מינויים מלמעלה, סילוק אנשים שאינם הולכים לפי הקו. הוא לא ייכנע, אלא יילחם. [מאיר ארגוב] לא עורר בעייתו האישית באופן יותר מסוים ואז אמרתי לו ביוזמתי כי הוא מקובל עלי בהחלט כיו"ר ועדת חוץ וביטחון אבל איני גורס הופעותיו כלפי חוץ בהיותו משמש בתפקיד זה ועצתי לו, אם יישאר באותו תפקיד, לרסן עצמו ויהי מה ולעשות מאמץ גדול לשנות את אופן דיבורו בפומבי. הוא רשאי להיות חריף בביטוי ויוצא דופן בהשקפה כל עוד הוא איש פרטי או סתם חבר כנסת, אבל סמכותו של יושב ראש ועדת חוץ וביטחון מחייבת מתינות ושמירה על הקו הממוצע.

זאב נכנס לפני הישיבה. הוא שמע זוועות על ההתפרצות בישיבת המרכז. החברים שדיברו איתו מזועזעים עד עמקי הנפש. החלטתי לספר לו את הסוד הגדול. לא נרעש ביותר - היה מוכן לכך, "הזקן" עצמו אמר לו פעם ופעמיים כי ייתכן שימשוך ידו מכל העסק ויחזור למחבואו בנגב. אמרתי כי בלי משים התחלתי מחשב חשבונות ומצרף צירופים להרכב הממשלה. האגוז הקשה ביותר לפיצוח הוא משרד הביטחון. אני שובר ראשי ואיני מוצא פיתרון. עם זה אמרתי לזאב כי איני בטוח כי ב"ג לא ישנה שוב טעמו ויחזור בו - מההסתלקות.

ב-10 ישיבת הממשלה שלא מן המניין לדיון בדוח גורי. נערך מחזור ראשון של בירור. העירעור של זאב שרף, נתמך על ידי אשכול, בעניין החבלה במס ההכנסה, נתקבל ברצינות רבה. בסיום הישיבה ציינתי אפשרות של מוצא: קבלת המלצות גורי בתוכנן אך לא בצורתן, המשך דיון על השיטה ובינתיים תשלום מיפרעות. הצרה היא שבינתיים נתעוררה כבר תנועה בדרגות הנמוכות לדרוש הוספות גם לעצמן וכל הסכרים עומדים להיבקע. ב"ג השתתף בבירור ברוח טובה ושקטה ללא כל סימן של מתיחות בינינו.

בזמן הישיבה ניצנץ בראשי רעיון מהפכני: להניא את [פנחס] ספיר מהסתלקות, לעשותו שר האוצר ולמנות את אשכול שר ביטחון. כתבתי פתק לזאב. השיב בהבעת פיקפוק אם סמכותו של ספיר תספיק נוכח התקדרות האופק הכספי. שמא יוספטל לביטחון? או ספיר לסוכנות ויוספטל לאוצר? עניתי כי אנטי-אקטיביסט אדוק כיוספטל ייכשל ביחסיו עם הצבא. לוי אשכול - שאני.

אחרי הישיבה ניגשנו לחזות בהצגת שני סירטונים של מינהל ההסברה, שאחד מהם, על מס ההכנסה, נשא מאוד חן בעלילתו ובביצועו.

אהוד עמד לבוא לארוחת הצהריים אך טילפן כי הוא נקלע לתוך שיחה רצינית עם ב"ג ויאחר לבוא.

בא כולו דרוך ומתוח ומשולהב. ובכן קודם כל נתגלה לו הסוד. נחמיה ארגוב חשך עליו עולמו. חלומו לעלות שוב לגדולה בחזור אלופו ועטרת ראשו לראשות הממשלה - נגוז ונמוג כחתף. בא לקונן לפני אהוד: "הכל אבוד, הזקן חוזר לשדה בוקר". אהוד הופתע ושאל מה קרה. נחמיה הסביר בפשטות: "הזקן החליט לא להתנצח עם משה והוא מפנה לו את השדה." מייד הוצאתי את הפתקים ההיסטוריים והעמדתי הדברים על אמיתם. אהוד המשיך וסיפר כיצד הלך אל ב"ג להוציא את הדבר מפיו והצליח בזה ללא קושי. ב"ג נימק את פרישתו בכישלון שנחל בבחירות ולא בהתנגשות שבינו לביני. אהוד חגג כלפי וכלפי צפורה את ניצחונו כרואה את הנולד. "הן אמרתי לכם מלכתחילה כי הוא לא יחזיק מעמד, לא סמכתם עלי ועכשיו אתם רואים!" לדבריו, שוגה ב"ג בחלום-שווא חדש - להקים בארץ תנועה של "נאמני העם", על-מפלגתית או אל-מפלגתית, ולנצח עליה משדה-בוקר. אהוד רואה את העתיד כרוך בסכנות חמורות. ב"ג עלול ליהפך למרכז חדש של הסתה נגד הממשלה - ליסוד הרסני בחיי המפלגה והמדינה כולה. מתוך רמזים שנזרקו מפיו, בכלל זה הודיות על חטאיו הוא בעבר, הבנתי איזו תהום הייתה פעורה סביבי בתקופת שדה-בוקר הקודמת, אלו מזימות נרקמו שם, איזו רוח רעה נשבה על פני הארץ מאותו צריף, כיצד המאירה והשחיתה ההשפעה שנאצלה ממנו על פני הצבא והנוער בהתיישבות. עכשיו, הוא [אהוד] טען, יש לטכס עצה מראש נגד התחדשות המאֵרה הזאת. עלי יהיה לנסוע תדיר לשדה-בוקר כדי להחזיק את "הזקן" בידי ולדאוג כי ילך במסלול אחד עם הממשלה והמפלגה. יהיה צורך לגייס את טדי ואותו עצמו לתפקידי מקשרים ולמצוא בשביל ב"ג שדות פעולה חיובית. ובינתיים, המשיך אהוד, עלי לנהוג כראש ממשלה ולעשות את כל ההכנות. מעמדי בקרב ציבור החברים איתן והכל יסתדר - אם רק אדע להבליג על המרירות ולנהוג כלפי ב"ג כיאות, לשם שמירת ההילה העוטרת את ראשו ויצירת יחסים אנושיים בינינו. ביקשתי את אהוד לדאוג רק לדבר אחד: על ב"ג לדעת כי נחמיה מספר את סודו ואל יתלה את הקולר בי.

ב-4 במשרד רה"מ ישיבת הסיעה החדשה בכנסת. לפני הישיבה אמרתי לכסה כי חזרתי בי ממחשבתי בדבר הצגת עניין סמכותו של ב"ג להרכיב ממשלה בישיבת "המדינית" בערב. "מדוע?" תמה. לא יכולתי לגלות לו את האמת ורק ביקשתיו לסמוך עלי. האמת היא כי חששתי, שמא יחשוב כי הדבר "סודר" כדי למשוך בלשונו. אחרי הכל, למה לי להעיר ולעורר. ממילא מוכרח הדבר לצאת לאור עם פתיחת הכנסת, כאשר תופעל סמכות הנשיא להטיל על מישהו הקמת הממשלה.

בישיבה פנים חדשות: אהוד, אהרן רמז, סנטה יוספטל ועוד. דנו על הרכב הנשיאות [של הכנסת] והסתבכו כהוגן - משום הסבך החדש שבכנסת, העלול לגרום לריבוי סגני היו"ר עד 7 או 8. הוחלט רשמית וחגיגית כי המועמד ליו"ר הוא שפרינצק. את בחירת הסגנים נשתדל לדחות עד שנראה מה גורל הקואליציה. הצעתי ונתקבל לראות את חמשת הערבים כחברי הסיעה ולהכריז תמיד כי אנו 45 ולא 40 ועוד 5. בסוף הישיבה הודיע כסה כי ב-8 תתכנס "המדינית". שאלתי לשם מה. אמר לדיון על הקואליציה. שאלתי אם העניין בשל כדי דיון. ב"ג מקצה השולחן ענה כי איננו בשל. אמרתי: "אם כן, לשם מה הישיבה?" מייד התנערו חברים נרדמים ונשמעו קולות ערים ורעננים שדרשו לבטל את הישיבה - ויהי כן.

עוד אתמול סיפר לי אהוד כי הכל מתוכנן. שוב יהיה שידור לאומה שיסביר מדוע הוחלט להסתלק. הדבר ייעשה ברגע האחרון ואילו עד אז תימשכנה השיחות "הפרטיות" וביום ג' ייערך המסע לשדה-בוקר. עכשיו ברור מדוע לא רצה ב"ג בישיבת "המדינית". לא יוכל לדווח ולכחד את האמת, ואילו גילוי האמת בלא עת - תוך הקדמת הלוח שנקבע מתוך שיקולים אשר רק לו פיתרונם - לא ייתכן בשום פנים.

חשבתי כי זכיתי בערב פנוי מן ההפקר - ולא היא! נזעקו אנשי האיגוד המקצועי שבוועה"פ של ההסתדרות ואיתם נציגות איגוד עובדי המדינה ודרשו התייעצות איתי ועם אשכול על השתמעויות דוח גורי לגבי כלל העובדים. היה ויכוח עצבני בשאלה אם מגיעה תוספת כלשהי לדרגות הנמוכות - אך ורק משום שעומדת להינתן תוספת לגבוהות. ברור לכל כי אין מגיעה שום תוספת ואעפ"י כן ברור כי אם לא תינתן - תפרוצנה שביתות ותהיינה צרות צרורות. לא נשארתי בישיבה עד סופה כי כשל כוחי.

 

העתקת קישור