יום ו',  5/8/1955

נסעתי ללוד ללוות את המנכ"ל בצאתו לז'נבה. משלחת החקירה שלנו בעניין המטוס חזרה לפנות בוקר ושכבה לישון. בלוד פגשתי את [תיאודור] לויטה של "מעריב", שפירסם הראשון את הגירסה על שני מטוסי הקרב. שאלתיו אם יש לו כבר רושם ברור על האסון כולו. אמר: "הן, זו הייתה טעות טראגית עם רצח בדם קר." ובכן לדבריו - בהסתמכות על איזו עדות יוונית - מעשה שהיה כך היה: הבולגרים התנכלו זה זמן לאיזה מטוס אמריקני אלמוני שהופיע כמה פעמים בשמיהם למטרות של ריגול. החליטו להתחקות עליו ולהורידו. כשנראה להם מטוס "אל על" האומלל חשבו כי זהו. יצאו לקראתו שני מטוסי הקרב, חצו את גבול יוגוסלביה, התקרבו אליו בהיותו מעל ליוגוסלביה ואותתו לו לטוס אחריהם מבלי לשאול שאלות. באופן כזה משכוהו אחריהם לתוך בולגריה וכאן פתחו עליו באש והפילוהו. רק לאחר שהופל עמדו על טעותם המחרידה. הלהאמין?

מלוד ל"ביילינסון" לביקור אצל גולדה. מצבה הוטב והיא זוממת לצאת את בית החולים בתחילת השבוע הבא. שוחחתי עם ד"ר דה-פריז. אישר מה ששמעתי פעם מפי [ישראל] בר-שירה על חוות-דעתם של רופאים בהלווציה [שווייץ]. אין לה שום מום בלב ושום מחלה אנושה אחרת, אלא אורח חייה בעוכריה. אם תתעקש גם להבא לעבוד מ-8 בבוקר עד 2 אחר חצות בלי הפוגה ואגב כך לעשן 60 סיגריות ליום ולבלוע ספלי קפה שחור ללא מספר - לא ייפלא אם יפקדוה דפיקות לב מוגברות ושאר מרעין בישין. אם תכניס עצמה למסלול תקין, תוכל לחיות ולעבוד כהלכה.

מ"ביילינסון" לחולון לקחת את סבא ויחד איתו לירושלים. לארוחת הצהריים ג'יימס ורות מקדונלד, צארלז ולוסי רוזנבלום מפיטסבורג, יעקב שמעוני ואשתו, אריה לבבי, מרדכי שלו ואשתו, מיכאל ודינה פרגאי, רות חביליו, צבי שוורץ, בטי שילוח.

לארוחת ערב נסענו במכוניתה של צפורה למעלה החמישה, לבקר את ורה ויעקב צור הנופשים שם. מצאנו את כל קהל הקייטנים, כ-250 איש ואישה וילד, יושבים אל השולחנות באולם האוכל הנאה וממתינים לבואנו. משהתיישבנו התברר כי כאן נוהגים ב"קידוש" ולהפתעתי כיבדוני במצווה. אחרי הארוחה ישבנו בפינת קסם מעל למידרון תלול כשנוף הרים נשגב רוחץ לרגלינו באור ירח כסוף. ביררתי עם יעקב בעיות העלייה ממרוקו, נוכח נחשול העצבנות העולה עכשיו, עם הידיעות על החמרת המהומות ומנוסת אנשי הכפרים היהודים אל כרכי רַבַאט וקזבלנקה, וכן עניין הפצת העברית בחו"ל, נושא שעליו ארצה בוועידה העולמית של "הברית העברית" ביום א'.