יום ב',  11/7/1955

נתחדשו עלי הבוקר ייסורי הקימה מהמיטה. ב"דבר" משתרע נאומי ברחובות על פני עמודות רבות - באריכות יתרה. ראשית הבוקר ביליתי במשרד החוץ. זאב ש"ק הביא לי בשורה כי הקונסוליה בניו-יורק קנתה בשבילי "קרייזלר" - להחלפת ה"קדילק" שאנו עומדים למוכרו לאחר ששימש אותי קרוב לשבע שנים. חשבתי לעצמי: "מי יודע מי ייסע במכונית החדשה!" ישבתי בהתייעצויות משרדיות, בכללן על שליחות ברטור לוורשה: התברר סופית כי פולין עשתה סידור עם גרמניה המערבית, שלפיו שוחררו 10,000 גרמנים לעבור למערב גרמניה תמורת אשראי של כמה מיליונים דולר שנתנה גרמניה לפולין. הצעת שאול היא כי נבוא במו"מ עם הפולנים על עלייה תמורת ממון, בהסתמכות על אותו תקדים.

קפיץ הביתה לחילוף וקפוץ לבית הנשיא לטכס התייצבות גרנדוס כנציג גואטמלה. גיבור המעשה היה משה טוב, אשר גייר את גרנדוס לציונות בהיותו חבר אונסקו"פ ומאז החזיק בידו עד שהביאו לידי מינוי זה.

אחה"צ קיבלתי לראיון של הסברה את קריסטל מהפורוורטס ואח"כ שתינו תה עם סם המבורג, בנותיו התאומות ובנו. סם היה שטוף אושר והכריז על מצבו זה בלי הרף. פיו לא פסק מהשתבחות בהצלחה המזהירה של גידול הכותנה בארץ. כבר השנה יגיע היבול לשווי של 3 מיליונים דולר. עוד שנה ועוד שנה וכל תצרוכתנו תכוסה ונתחיל לייצא. הוא מתפאר גם במהפכה שחולל במושגי ההתיישבות - שיכנע את הסוכנות ואת משרד החקלאות כי יש לחדול מהשיגרה של פירור השטחים לחלקות, אלא יש לעבד שטחים גדולים כחטיבות שלמות ולא איכפת אם העולים יעבדום כשכירים ולא כבעלי משק עצמאים. בעצם היום הזה הייתה לו ישיבה עם ראשי הקה"ק, משרד החקלאות ומח' ההתיישבות על תוכנית יישוב החולה, בה הצליח להפוך את הקערה על פיה. הביא עמדו יהודי אחד מקליפורניה, צוקרמן שמו, שהתמחה בעיבודם החקלאי של שטחי כבול, ובעזרתו כפה על המיישבים שלנו שיטה חדשה - לא להוציא את הכבול אלא להשאירו במקומו ולזרוע על פניו, ושוב לא לפורר את השטח לחלקות אלא לעבדו כגוש אחד. סם זה בולט בו השאור הליטאי וניכרים בו היטב אותות חינוכו כנער בארץ ועל כל פנים יוקדת בו אהבת הארץ והדבקות באדמתה ואין תרבותו האמריקנית, עם כל היותה בת ארבעים שנה, אלא שיליה חיצונית מחוספסת, ואילו ילדיו אמריקנים גמורים ומי יודע אם ידליק בלבם ביקור זה זיק כלשהו.

עם המנכ"ל ותקוע על המשך "ועידת ק"מ 95". תקוע נבהל מערעורו של ב"ג על ה"מתג" של או"ם. שמא מוטב לנו לסגת מכל עניין הקשר הטלפוני ולהסתפק בפגישות לפי הצורך. שללתי נסיגה זו. אנו שעמדנו כל הזמן על קשר טלפוני, וננחל ביזיון אם ניסוג. יש לנסות להשתחרר מהזדקקות למשקיפי או"ם אפילו כטלפוניסטים, אבל אם המצרים לא יוותרו על עלה-תאנה זה, בו הם מבקשים לכסות על ערוות המגע הישיר, אל לנו להביא לידי ניתוק אלא יש לטַכְסֵס דחיית ההכרעה על מנת שבינתיים יובא הדבר לפני הממשלה.